אור ברסלב
נפש חיה על השס דיני ברירה › סימן כח

נפש חיה על השס· רבי חיים אלעזר וקס

דיני ברירה · סימן כח

סימן כז

מענין לענין באותו ענין. שם בגמרא ת"ש ישראל ונכרי שלקחו שדה בשותפות טבל וחולין מעורבין זה בזה וכו' עד כאן לא פליגי אלא דמר סבר יש ברירה ומר סבר אין ברירה אבל לד"ה יש קנין לנכרי:

והקשה הכסף משנה והפ"י מביאו דהיה אפשר למוקי כשמרחן עכו"ם ופטור אפילו לרבה:

ונראה דהנה הקשיתי קושי' עצומה לפי מה שכתבו התוס' בבבא מציעא בדף פ"ח ע"ב דאיתא שם עשר תעשר תבואות זרעך ולא לוקח דלוקח פטור ממעשר והקשו בתוס' מכמה מקומות דנראה דלוקח חייב במעשר ואומר ר"ת דהכא מיירי בלוקח אחר מירוח אבל לוקח קודם מירוח תבואת זרעך קרינן ביה ורבינו יצחק בר' מרדכי הקשה על פי' ר"ת דהא לוקח תבואה ממורחת מעם הארץ הוי דמאי משום דספק הוא אבל אם ודאי לא עישר חייב לעשר מן התורה אע"פ שנתמרח כבר ולאו פירכא היא ניהו דדמאי לא הוי מ"מ מדאורייתא לא מחייב אלא מעשר ודאי הוי מדרבנן וכו' יעו"ש:

וקשה דא"כ מאי ארי' דישראל ונכרי שלקחו שדה בשותפות אף ישראל וישראל שלקחו שדה בשותפות ג"כ טבל וחולין מעורבין זה בזה. היכא שחלקו אח"כ כיון דאין ברירה והדין היא דאחין שחלקו לקוחות הן דהוי ספק על כל חלק שמא שלו היא ושמא חלק חבירו הגיע לו והוי לוקח ושמא חצי שלו וחצי של חבירו והוי על חצי לוקח וזה שהוא שלו חייב מדאורייתא במעשר וזה שהוא של חבירו פטור מדאורייתא ואי אפשר לעשר מיני' ובי' שמא מעשר מהפטור על החיוב וא"כ מאי קאמר ישראל ועכו"ם שיש להם שדה בשותפות אף ישראל וישראל הדין כן והוא קושיא עצומה:

אך לפי שיטת ר"ת ניחא דהא דלוקח פטור ממעשר היינו בלוקח אחר מירוח אבל אם לקח קודם מירוח והלוקח ממרח שפיר חייב מדאורייתא כיון דנתמרח בידו ונוכל לומר דכאן מיירי שחלקו התבואה וכל אחד מירח שלו א"כ בישראל וישראל שיש להם שדה בשותפות לא הוי טבל וחולין מעורבין דהכל חייב במעשר:

וממילא מיושב קושית הכסף משנה הנ"ל דלא נוכל לומר דמיירי שמרחן עכו"ם דאף לרבה פטור דהא אם מיירי שמרחן עכו"ם יוקשה מאי אריא ישראל ועכו"ם אף ישראל וישראל הדין כן ודו"ק:

תוכן העניינים

נפש חיה על השס

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה