נפש חיה על השס· רבי חיים אלעזר וקס
דיני ברירה · סימן יח
בדברים שהבאנו בסי' הקדום. אפשר לבאר דברי הגמ' בגיטין בדף כ"ת דאי' התם תנן המביא גט והניחו זקן או תולה נותן לה בחזקת שהוא קיים ורמינהו הרי זה גיטך שעה אחת קודם למיתתי אסורה לאכול בתרומה מיד וכו' ורמי תרומ' אתרומה תנן בת ישראל הנשואה לכהן והלך בעלה למדינת הים אוכלת בתרומה בחזקת שהיא קיים ורמינהו הרי זה גיטך שעה אחת קודם מיתתי אסורה לאכול בתרומה מיד אמר ר' אדא ברי' דר' יצחק שאני התם שהרי אסרה עליו שעה אחת קודם מיתתו מתקיף לה רב פפא ממאי דאיהו מיית ברישא דלמא איהי מיתה ברישא ואח"כ מסיק בגמרא רבא אמר שמא מת לא חיישינן שמא ימות חיישינן:
ורש"י כתב על תירץ דרב אדא דשנויא דחיקא היא דמאי חילוק יש בין אם נאסרה שעה אחת קודם מיתתו מ"מ אנו מחזיקין בחזקת שהוא קיים ועדיין לא הגיעה אותו השעה דעדיין לא ס"ד האי חילוקא בין שמא מת לשמא ימות:
ובירושלמי איתא מאי בין זה לאומר הרי זה גיטך שעה אחת קודם מיתתי ומתרץ התם נתקלקלה משעה ראשונה הכא משעת מיתה היא דנתקלקלה ואינו מובן דברי הירוש' אמאי התם נתקלקלה משעה ראשונה:
אך לפי דברי רש"י שהבאנו לעיל מה שכתב בדף ע"ג על המשנה דמה היא באותן הימים דר' יוסי אומר מגורשת ואינה מגורשת ופירוש רש"י דקאי על היכא שמגרשה מעת שאני בעולם דהיינו השעה הסמוכה למיתה דלר' יוסי תיכף מגורשת מספק אף דחיי טפי אין ברירה ועל כל שעה איכא לספוקי:
וא"כ שפיר ניחא דשפיר מתרץ ר' אדא שאני התם שהרי אסרה עליו שעה אחת קודם מיתתו והיינו דמש"ה אסורה לאכול תרומה מיד לא משום דאנו חוששין שמא באמת היא השעה הסמוך למיתה ובאותו שעה ימות אך אף אם יחיה הרבה כיון שאמר הרי זה גיטך שעה אחת קודם למיתתי כיון דאותה השעה אינה מבוררת למ"ד אין ברירה אסורה בכל השעות מקודם ושפיר ניחא מאי דאיתא בירושלמי התם נתקלקלה משעה ראשונה דבאמת משעה ראשונה תיכף נתקלקלה:
אך כבר בארנו לעיל היכא דאמר שיחול הגט שעה אחת סמוך למיתה מחולי זה אם מת מחולי זה כל השעות אף קודם המיתה מגורשת מספק אבל היכא שלא מת כלל מחולי זה אינה מגורשת כלל כמו לשיטת רש"י בשני לוגין שאני עתיד להפריש דהיכא דהפריש אח"כ הוי הספק על כל הלוגין שלא הפריש ג"כ שמא המה תרומה אבל בשלא הפריש כלל אינו חל כלל התרומה כדאיתא בגמרא שמא יבקע הנוד ונמצא שותה טבלים למפרע:
וה"ה גבי גט היכא שאמר שיחול הגט סמוך למיתה מחולי זה כל השעות אף שקודם המיתה בספק הן אבל אם לא מת כלל מחולי זה אינה מגורשת:
וא"כ ה"ה באומר הרי זה גיטך שעה אחת קודם למיתה סתם אף דבוודאי ימות ויחול הגט שעה אחת קודם המיתה וממילא כל השעות ספק מגורשת מ"מ עדיין איכא ספק דלמא מייתא איהו ברישא ולא יוכל הגט לחול כלל שעה אחת קודם מיתתו וממילא הגט אינו חל כלל ושפיר מתקיף לה ר' פפא ממאי דאיהו מיית ברישא דלמא איהי מייתא ברישא:
אך עדיין יש לחלק דלחוש שמא כבר מת או שמא ימות בשעה זו לא חיישינן דאיכא חזקת חיים ולפי הס"ד גם בשמא ימות איכא חזקת חיים אבל לומר שתמות היא קודם לענין זה ליכא חזקת חיים דלא עדיף חזקת חיים שלו משלה אך לפי מה שהבאתי בסי' הקדום היכא דלא הוי ודאי דתתגרש עכ"פ בשעה אחת לא אמרינן דעכ"פ בשעה אחת חייל הגט כנ"ל בארוכה ניחא שפיר מה דמתקיף ר' פפא אך עכ"פ תירץ דר' אדא לא הוי תירץ דחוק אך אדרבא הוא תירץ מרווח דבנתן לה גט שעה אחת סמוך למיתתו תיכף אסורה לאכול בתרומה אף שיחיה אח"כ ודו"ק: