אור ברסלב
נפש חיה על השס דיני ברירה › סימן טו

נפש חיה על השס· רבי חיים אלעזר וקס

דיני ברירה · סימן טו

סימן יד

עוד אפשר לומר לפי מה שראיתי בספר גט מקושר בדף מ"ו להרב הספרדי ר' יונה נבון בעל המחבר ספר נחפה בכסף שכתב לתרץ שיטת הרמב"ם דפסק גבי שני אחים שחלקו אחד נטל עשרה טלאים ואחד נטל תשעה וכלב דאמרינן ברירה ובהרבה מקומות פסק דאין ברירה והביא שם תירץ הגט פשוט וכתב ע"ז ואני הצעיר היה נראה לפענ"ד קרוב לחילוקו של הרמ"ה והוא דיש לחלק היכא דהספק בא ממילא כגון ההוא דטבל וההוא דמעשר וכיוצא שהאיסור לא הביאו אדם בידים אז קיי"ל דבדאורייתא אין ברירה אבל ההיא דמחיר כלב שהאיסור הביאו הוא בידים בלקחו טלאים נגד הכלב אמרינן דיש ברירה לכ"ע והוכרח הרמב"ם לפרש כן מכח סוגיא דתמורה דנראה מפשטות הסוגיא דלכולא עלמא מקשה וליפוק חד מינייהו להדי כלב ואידך לשתרי ולפי זה אתי נמי שפיר ההוא דשותפין שנדרו הנאה זה מזה דפסקינן הלכה כרא"י דיש ברירה וכו' ואל תשיביני מסוגיא לענין אם בא חכם מן המזרח עירובי למזרח דמדמי לההו דב' לוגין וכן ההו דב' נשים שלקחו קיניהם בעירוב וכו' ולכאורה נראה דכל הנהו מילי הן הולידו הספק ולפי מאי דכתיבנא בזה לכ"ע אמרינן ברירה הא ודאי ברירנא דיש חילוק והלא גם בההוא דטבל ומעשר המה הולידו הספק ע"פ דיבורו בעבל וע"פ שתופס במעשר אלא שהאיסור כבר היה בטבל והמעשר בהמה והם הולידו הספק ובכה"ג אין ברירה משום דהאיסור כבר היה בפניו והיו צריכין לתקנו ונולד לנו ספק מחמת דיבורם או מעשיהם וכל הנהו מימרא דאתאמרו שם בעירובין דכותייהו היא שהרי איסור תחומין היה שם וחויב הבאת קן היה שם וחויב פדיון היה שם וחויב מעשר היה שם והיה צריכין לתקן עכ"פ ונולד לנו ספק מחמתם ושייך פלוגתא דברירה אב הנהו תלת מילי דמחיר כלב ונדר לא היה שום איסור בעולם שיתחייבו לתקנו והם הולידו האיסור והספק ובכה"ג בוודאי יש ברירה דכיון דהם הולידו האיסור יכולים לתקנו ע"י ברירה יעו"ש ובדף מ"ז ע"ב הביא סברא זאת גם מספר חזון נחום יעו"ש:

ומעתה יתיישב לנו בטוב טעם דבשני לוגין שאני עתיד להפריש שפיר פסק הרמב"ם דאין ברירה אבל במעשר שיש לי בביתי מחולל על סלע שתעלה בידי מהכיס לפי הסברא הנ"ל וכמבואר בר"י קורקס דאף דאין ברירה מ"מ המעשר נתחלל על סלע אחת אך שאין אנו יודעין איזה סלע ויש תערובות בהסלעים והסלעים היו מתחילה כולם היתר אך שהוא הביא האיסור על אחד מהם שחילל אותו על מעשר ובכה"ג שפיר אמרינן ברירה אף דהיה אצלו מעשר אחר שאם רוצה לאכלו עכ"פ מחוייב לתקנו הלא המעשר שעליו היה החויב נתקן בוודאי ואין עליו ספק עוד ואין דומה לקנין ושאר דברים שהספק בהחויב הקנין שעליו להביא אבל כאן המעשר שהיה עליו איסור היא בוודאי נתקן והספק היא רק בסלעים ועל הסלעים לא היה שום איסור רק שהוא הביא עליהם האיסור ומתחלה היה כולו היתר ובכה"ג בוודאי אמרינן ברירה ואינו דומה לשני לוגין שאני עתיד להפריש דשם הוי הספק בדבר שהיה אסור מתחילה והוא רוצה להתירו ואין ברירה ומאי דהגמרא מדמי הך דשני לוגין להך דסלע שתעלה בידי מהכיס ולא סבירי להו חילוק זה אבל הרמב"ם דפסק במחיר כלב דאמרינן ברירה כסתם הסוגיא דתמורה ניחא גם כאן ודו"ק:

על מה שהבאנו בסי' הקדום להקשות לשיטת רש"י דאף דאין ברירה מ"מ חל על אחת אך שאינו ידוע על מי א"כ מאי מקשה בגמרא מהך דאומר שהמעשר יהיה מחולל על סלע שתעלה בידו מהכיס הא התם עכ"פ מחולל על סלע אחת ולעיל פלפלנו הרבה:

ויש מקום לומר להיפוך ג"כ דבחילל כיון דאין ברירה אינו חל כלל כפי אשר בארנו לעיל בסי' ז' דקנין אינו חל על דבר שאינו מסוים אך כיון דאמרינן ברירה והוברר הדבר שזה היא הוי דבר מסוים אבל אם אין ברירה לא הוי דבר מסוים ואינו חל הקנין וה"ה גבי חילל דאינו חל על דבר שאינו מסוים:

ומצאתי סברא זו במהרי"ט בסי' כ"ב שכתב מי שאמר שינתן צדקה למי שיאמר פלוני דאין ברירה ואין כאן חיוב כלל והביא ראיה ממעשר שיש לי בתוך בית מחולל על סלע שתעלה בידי מהכיס דאינו חל המעשר כלל לפי שהסלע אינו מבורר וכמו שאינו חל הקנין על דבר שאינו מבורר ה"ה דאינו חל על אדם שאינו מבורר יעו"ש ונראה כוונת דבריו כדברינו:

ומאי דרש"י כתב גבי שני לוגין שאני עתיד להפריש אף דאין ברירה מ"מ תרומה יש כאן אפשר לומר דלמ"ד דלא בעינן ראשית ששירי' ניכרין לענין דבר שאינו מסוים תרומה עדיף דאין זה קנין חדש רק להפריש תרומה מתוכו ולא מיבעי' למ"ד מתנות שלא הורמו כמו שהורמו דמי' דיש לחלק אלא אף למ"ד דלאו כמו שהורמו דמי מ"מ אפשר לחלק ודו"ק:

עוד אפשר לומר דגבי חילול אם אין ברירה אינו חל החילול כלל לפי מאי דאיתא בבמא קמא בדף צ"ת אמר רבה הזורק מטבע של חבירו לים הגדול פטור מאי טעמא אמר הא מנח קמך מתיב רבא אין מחללין על מעות שאינו ברשותו כיצד היה לו מעות בקסטרא או בהר המלך או שנפל כיסו לים הגדול אין מחללין ופירוש רש"י אלמא אבוד חשיב לי' בים הגדול אמר רבא שאני לענין מעשר דבעינן מצוי בידך יעו"ש:

אלמא דלענין מעשר בעינן שיהיה מצוי בידו אף שאינו אבוד והנה באבני מילואים בסי' י"ת הביא לתרץ קושית הפרשת דרכים בהך דאחזו בולמס דאפשר להפריש תרומה ולבטלה ברוב ותירץ דאסור לבטל תרומה ברוב מהתורה דהוי כאלו מאבדה מהעולם דכיון דנתבטלה ברוב הוי כאלו נאבדה לגמרי ולאבד תרומה אסור מקרא דאת משמרת תרומותי:

וא"כ ה"ה במחלל על סלע בין הסלעים באופן שיבוטל ברוב לא מהני החילל דהוי כאלו אבד מהעולם וכדברי הגמרא הנ"ל:

תוכן העניינים

נפש חיה על השס

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה