אור ברסלב
נפש חיה על השס בענין יאוש ושינוי רשות

נפש חיה על השס· רבי חיים אלעזר וקס

בענין יאוש ושינוי רשות

בגיטין בדף נ"ה בסוגיא דחטאת גזולה

סימן א

הנה ידוע פלוגתות הפוסקים אם שינוי רשות ואח"כ יאוש קונה ודעת הרמב"ם דקונה וראיתי בספר פתח הבית בסי' כ"ד ענף י"ב הכריע כשיטת הרמב"ם דאל"כ תקשה הא דריש פרק הגוזל בתרא דפריך שם לרמי בר חמא דאמר רשות יורש כרשות לוקח דמי מברייתא דרב אושעיא דתנו הגוזל ומאכיל את בניו פטורים מלשלם הניח לפניהם גזילה קיימת חייבין אין הגזילה קיימת פטורים דאמאי כשהגזילה קיימת חייבין היורשים לשלם ואין לומר דמיירי קודם יאוש דא"כ אמאי כשאין הגזילה קיימת פטורין הא קודם יאוש חייבין כר' חסדא דאמר גזל ולא נתייאשו הבעלים ובא אחר ואכלו רצה מזה גובה רצה מזה גובה יעו"ש:

וקשה מאי קושיא שפיר אפשר למוקמי כרב חסדא ושפיר מיירי לאחר יאוש רק דהוי שינוי רשות ואח"כ יאוש דהיינו שנתייאשו הבעלים אחר שמת הגנב ומש"ה גזילה קיימת חייבין דשינוי רשות ואח"כ יאוש אינו קונה אלא וודאי דסובר הש"ס להלכה דשינוי רשות ואח"כ יאוש ג"כ קונה והוכיח מזה כשיטת הרמב"ם וקשה על החולקים עליו:

ולפע"ד נראה דהנה הקצות הביא בסי' שנ"ג דסברות החולקים אם מהני שינוי רשות ואח"כ יאוש תלוי בזה אם נימא דהטעם דיאוש ושינוי רשות קונה דיאוש לחודי' לא קני דלא דמיא לאבידה דבהתירא אתי לידו אבל גזל באיסורא אתי לידו והיכא דהוי שינוי רשות אצל השני בא בהתירא ומש"ה קונה כדאיתא בראשונים ברמב"ן במלחמות במרובה ובפ' לולב הגזול וא"כ צריך דווקא להיות יאוש ואח"כ שינוי רשות הא אם הי' שינוי רשות ואח"כ יאוש שוב הוי באיסורא אתי לידו ודעת האומרים דשינוי רשות ואח"כ יאוש קונה סברי להו דשינוי רשות בעצמו הוי קנין ובצירוף יאוש קונה ומש"ה מהני אף בשינוי רשות ואח"כ יאוש יעו"ש דבריו:

והנה עוד יש מקום לומר דאף אם נימא דשינוי רשות עם יאוש הוי בעצמו קנין מ"מ לא מהני בשינוי רשות ואח"כ יאוש:

דהנה הרמב"ם פסק בפ"א מהלכות גזילה הלכה ט' כל החומד עבדו או אמתו או ביתו וכליו של חבירו או כל דבר שאפשר לו שיקנהו ממנו והרבה עליו ברעים והפציר בו עד שלקחו ממנו אע"פ שנתן לו דמים רבים ה"ז עובר בל"ת שנא' לא תחמוד וכ' עליו הראב"ד ולא אמר רוצה אני ופירוש הרב המגיד דלשיטת הראב"ד כשאמר רוצה אני אינו חייב מלקות דכיון דאמר רוצה אני מקחו קיים ולא ולא גרע מתלוי וזבין. דאסיקנא בפרק חזקת הבתים בדף מ"ח דזבינא זבינא וכדאיתא בפרק י' מהלכו' מכירה וכיון שכן אין בו לאו ודעת הרמב"ם אינו כן דאף דהמקח קיים מ"מ מלקות איכא אע"ג דאמר רבא כל מלתא דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד לא מהני והאי דלקי משום דעבר אמימר' דרחמנא מ"מ כאן שפיר מהני כמו בשינוי דמהני בגוזל צמר ועשאו ממנו בגד שאינו משלם אלא כשעת הגזילה ולא אמרינן לא מהני כדאיתא התם בתמורה דאף לרבא שינוי קונה עכ"ד הרב המגיד:

והקשה עליו הלחם משנה בפרק י' מהלכות מכירה הלכה א' ממאי דאיתא בפרק הכונס בדף ס"ב מה בין גזלן לחמסן חמסן יהיב דמי גזלן לא יהיב דמי ופרכינן אי יהיב דמי חמסן קרית לי' והאמר רב הונא תלוי וזבין זביני זביני ותירצו דגא קשיא הא דאמר רוצה אני הא דלא אמר רוצה אני ולשיטת הרב המגיד מאי מקשה בגמרא לעולם דיהיב דמי ושפיר הוי זביני זביני דתלוי ויהיב זביני זביני אעפ"כ הוי חמסן דהרי חייב מלקות כנ"ל וע"כ מוכח מדברי הגמרא דזה בזה תלוי דהיכא דחייב מלקות אין המקח קיים ואם המקח קיים אינו חייב מלקות:

ותירץ ע"ז בשער המלך בפרק א' מהלכות גזילה הלכה ט' וז"ל ולדעתי נראה לי לתרץ והוא שהרב המגיד הקשה לו מהך דאמר רבא כל מלתא דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד לא מהני ותירץ דהרי הוא כעין גוזל צמר ועשה ממנו בגד דקנה הדבר בשינוי כדאיתא התם אף כאן קנה הדבר בדמים ובוודאי דכוונות הרב המגיד ז"ל לומר דכי היכא דגבי גזל מהני קנין שינוי אע"ג דעבר על לאו דלא תגזול ה"ה בלאו דלא תחמוד מהני לן קנין דמים ואע"ג דהתם קנין דמים גרידא לא מהני התם שאני דגלי קרא והשיב את הגזילה ומ"מ לגבי הא מלתא ילפינן מגזל דכל שיש קנין מהני אע"ג דעבר אמימרא דרחמנא ועיין בספר בתי כהונה למוריני הרב ז"ל חלק בית ועד סי' ח' וא"כ איכא למימר דכי ילפינן מגזל היינו דווקא כשאומר רוצה אני דבשעת גמר הקנין ליכא העברת הלאו על הקנין לפי שנטילת החפץ ברצון המוכר נעשה והשתדלותו אשר השתדל לרצותו הוא האיסור כמו שכתב הרב המגיד ז"ל בדיבור שאחר זה יעו"ש והוי ממש דומיא דגזל דבשעת קנין שינוי ליכא העברת הלאו על הקנין דמשעת הגזילה הרי עבר על לאו דלא תגזול משא"כ לא אמר רוצה אני דבשעת גמר הקנין הוא עובר על לאו לא תחמוד ונמצא דבשעת גמר הקנין עבר אמימרא דרחמנא על הקנין בהא לא ילפינן מגזל משום דלא דמי דשאני התם דבשעת גמר הקנין כבר נגמר הלאו מאז ומקדם ובאותו שעה ליכא העברת הלאו על הקנין אלא איסור גזילה הוא דאיכא גבי דמחייב לאהדורי בהא הדרינן לכללא דכל מלתא דאמר רחמנא לא תעביד א"ע ל"מ ומש"ה פריך שפיר אי דיהיב דמי חמסן קרי' לי' והאמר רב תלוי וזבין זבינא זבינא וס"ד דמיירי בלא אמר רוצה אני ושפיר קשה אמאי הוי זבינא זבינא דשוב נימא לא מהני ובהא ליכא למילף מגזל כיון דבשעת הקנין עובר על הלאו ומתרץ דאמר רוצה אני שפיר ילפינן מגזל עכ"ד:

ותוכן תירוצו דאע"ג דאמר רוצה אני ג"כ עובר על הלאו לשיטת הרמב"ם מ"מ הלאו אינו בגמר הקנין אך מתחלה עבר ושפיר מהני הקנין אף דעובר על הלאו דדמי לשינוי בגזל דג"כ אינו עובר על הלאו בשעת גמר הקנין אבל בלא אמר רוצה אני דעובר על הלאו בשעת הקנין שפיר לא מהני ולא דמי לגזל.

וא"כ מעתה ניחא שפיר דשינוי רשות ואח"כ יאוש לא קני אף אם נימא דשינוי גופי' הוי הקנין דלמ"ד דשינוי גופי' לא הוי קנין רק היאוש הוי הקנין משום דבהתירא אתי לידו בוודאי לא מהני היכא דהוי שינוי קודם היאוש דשוב הוי באיסורא אתי לידו כדברי הרמב"ן אך אף אם נימא דגוף שינוי הרשות הוי קנין כמו שינוי השם דקונה עם יאוש כדברי הקצות הנ"ל מ"מ היכא דהוי שינוי רשות קודם יאוש אינו קונה דאיתא ברש"י בריש הגוזל ומאכיל על מאי דקאמר שם הגמרא גזל ולא נתייאשו הבעלים ובא אחר ואכלו רצה מזה גובה רצה מזה גובה מ"ט כל כמה דלא נתייאשו הבעלים ברשותא דמארי' קאי ופירוש רש"י וזה שאכלו נעשה כגזלו מבעליו יעו"ש:

א"כ אינו קונה שינוי רשות קודם יאוש מטעם כל מלתא דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד לא מהני כאשר מקשה בגמרא דכל שינוי לא יקנה מטעם לא מהני ואף דמתרץ דאיכא קרא והשיב את הגזילה מ"מ מזה לא נלמד רק היכא דבשעת השינוי לא עבר על הלאו אך שמעיקרא עבר כנ"ל אבל אם בשעת השינוי עבר על הלאו אינו קונה כנ"ל:

וא"כ בשינוי רשות קודם יאוש דזה האחר שבא לרשותו הוי כאילו גזלו עתה כנ"ל דברי רש"י וא"כ שפיר עובר בלאו בשעת השינוי ושוב שינוי אינו קונה מטעם כל מלתא דאמר רחמנא ל"ת א"ע ל"מ כנ"ל ואף דבלא יאוש לא קנה השינוי והיאוש הוא אח"כ מ"מ עיקר הקנין הוא השינוי אך בלא יאוש אינו קונה וכיון דהוי יאוש קונה השינוי למפרע ובשעת השינוי עבר על הלאו ומש"ה שינוי רשות ואח"כ יאוש אינו קונה ודו"ק:

ומאי דיאוש ואח"כ שינוי רשות קונה אינו משום הקניו רק כיון דבהתירא אתי לידו שוב יאוש קונה כנ״ל דברי הרמב"ן אך דזאת קשה דבשינוי רשות ואח"כ יאוש אף דלא אתי לידו בהתירא יקנה בתורת קנין דהוי כמו שינוי כנ"ל דהוי קנין ולפי הנ"ל ניחא דאינו קונה משום הקנין דשינוי דלא מהני כנ"ל:

והנה על גוף הגמרא שם בתמורה בדף ו' דמקשה אמאי שינוי קונה נימא דלא מהני ומתרץ דכתיב והשיב את הגזילה אשר גזל רק אם הוא כמו שגזל:

קשה לפי דברי התוס' בתמורה בדף ד' ע"ב בד"ה רבא אמר לא מהני דהקשו צורם אוזן בכור ליתסר וי"ל דלא גרע מאלו נפל בו מום מעצמו דשרי יעו"ש:

וקשה מאי מקשה אמאי שינוי קונה נימא דלא מהני הא שינוי ג"כ מהני אף שנעשה מאליו ולא שייך לא מהני והראו לי אח"כ שהנתיבות בסי' שס"א בס"ק א' הקשה כן יעו"ש תירוצו:

ואנכי בחידושי תרצתי בזה דברי רש"י בדף ס"ו בבבא קמא על מאי דאמר רבה שינוי קונה דכתיב והשיב את הגזילה אשר גזל מאי ת"ל אשר גזל אם כעין שגזל יחזיר ואם לאו דמים בעלמא בעי שלומי ופירוש רש"י שינוי קונה היכא דשני להו בידים פשיטא להו דמדאורייתא וודאי קונה וקשה מי הכריחו לרש"י לזה לכתוב דהיכא דשני בידים בוודאי קנה אף אם שינוי ממילא אינו קונה:

אך הנה התוס' הקשו שם בדף ס"ה ע"ב על מאי דילפי שם ב"ה דבאתנן היכא שנשתנה כשר לקרבן דשינוי קונה משום דכתיב הן ולא שינוייהן והקשו בתוס' דהא לרבה נפקא לי' מקרא אחרינא דכתיב אשר גזל אם כעין שגזל יחזיר:

ואמרתי לתרץ דניהו דאיכא קרא באתנן דשינוי מהני מ"מ צריך קרא אחרינא בגזל כמו דמקשה בתמורה דנימא לא מהני ואמאי שינוי קונה ומתרץ ג"כ מההוא קרא דיליף רבה אשר גזל אם כעין שגזל יחזיר ואם לאו לא יחזיר וא"כ אצטרך בגזל קרא אחרינא שיקנה ולא נימא דלא מהני וראיתי אח"כ בקצות ובפתח הבית שתירצו ג"כ כן:

אך לפי שהבאנו לעיל אם נימא דשינוי ממילא ג"כ קונה לא שייך לא מהני דלא גרע משינוי ממילא ומש"ה פירוש רש"י דאף למ"ד שינוי ממילא לא קני מ"מ היכא דשני' בידים קני וא"כ שוב קשה דנימא דלא מהני כיון דלא מהני ממילא ושפיר אצטרך קרא אשר גזל כעין שגזל יחזיר ואם לאו לא יחזיר ודו"ק:

(וראיתי להרב פתח הבית בדיני יאוש ושינוי רשות סי' כ"ד ענף א' נסתפק בזה אם בשינוי דממילא שייך לא מהני ושוב נסתפק אם נימא דבשינוי ממילא לא שייך לא מהני ה"ה בשינוי בידים ותמוה על גדול כמוהו שכתב להסתפק בדברים המפורשים בתוס'):

ומעתה נראה לי גם לענין שינוי רשות ואח"כ יאוש כפי שבארנו לעיל דאינו קונה משום דלא מהני כיון דבאיסורא אתי ליד השני א"כ גוף השינוי רשות נעשה באיסור והוי כאלו גזלו כנ"ל ג"כ היכא דהוי ממילא מהני דבזה לא שייך לא מהני וא"כ יהי' חילוק בין לוקח ובין יורש דלוקח קונה ע"י מעשה דילי' אמרינן כל מלתא דא"ר ל"ת אי עביד לא מהני אבל היכא דהשינוי רשות הוי ע"י ירושה דהוי ממילא שפיר מהני:

וניחא קושיא הנ"ל דאמאי לא מוקמי שם בהגוזל ומאכיל הך דהניח לפניהם חייבים דהי' יאוש אחר מיתת הגנב דהוי יאוש ואח"כ שינוי רשות דאינו קונה ולפי הנ"ל ניחא דביורש שפיר קונה ואין ראי' ללוקח דביורש הוי ממילא ובלוקח הוי בידים ושפיר לא מהני ואף אם נימא דכל דמהני ממילא מהני אף בידים משום דלא גרע מאלו נעשה ממילא ג"כ לא שייך בלוקח דבלוקח בלתי אפשרי שיהי' ממילא שלא יבוא ברשותו בשום אופן רק ע"י מעשה שלו ואין הכרעה מכאן כשיטת הרמב"ם דמהני בלוקח שינוי רשות ואח"כ יאוש ודו"ק:

תוכן העניינים

נפש חיה על השס

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה