אור ברסלב
נפש חיה על השס בענין אגלאי מלתא למפרע › סימן א

נפש חיה על השס· רבי חיים אלעזר וקס

בענין אגלאי מלתא למפרע · סימן א

בענין אגלאי מלתא למפרע

הנה בר"ן בנדרים בדף פ"ה איתא על מאי דמבואר שם דמי שאמר קונם כהנים ולוים נהנים לי יבואו כהנים ויטלו בע"כ משום דכיון דאסר על עצמו הנאות כהנים ולוים נסתלק טובת הנאה שלו ויוכלו הכהנים ולוים ליטול בע"כ והוכיח הרשב"א מזה דהיכא דאדם אסר על עצמו איזה דבר בקונם הוי הפקר ויוכל לזכות בו אחר ואם ישאל אח"כ על הנדר אחר שזכה בה אחר חוזר ומוציא מיד הזוכה כיון דאתשל עלה וחכם עוקר הנדר מעיקרו הוי אלו פירות כאלו לא נאסרו מעולם:

וכתב ע"ז הר"ן וז"ל ואני מסתפק בזה דכיון דמשעה שאסרם על עצמו הפקירם וכל שזכה בו אחר קנה כזוכה מן ההפקר אע"פ שאיסור שבו הלך ע"י שאלה קנין ממונו של זה אינו בטל שאינו מוצא שאלה בהפקר וכו':

ודבריו הקדושים אינם מובנים כיון דנשאל על הנדר וחכם עוקר הנדר מעיקרו לא הי' כאן הפקר מעולם ואפשר לומר לשיטתו דבשעה שאוסר על עצמו איזה דבר הוי כאלו היא הפקירו ג"כ דכיון דלא חזי' לי' הפקירו ואח"כ ניהו דנשאל על הנדר ההפקר נשאר ועדיין צ"ע ואפשר לדמותו לתרומה ביד כהן דכיון דאתי ליד כהן לא מהני שאלה כדאיתא בנדרים בדף נ"ט דקאמר בתרומה ביד כהן עסקינן דלא מצי מחשל עלה ופירש"י ז"ל בתרומה ביד כהן דמאחר שזכה בה כהן לא מצי מתשל עלה אינש דלא דמי לקונמת וכן פי' הר"ן ז"ל שם והי' אפשר לומר דה״ה בקונמת דהוי הפקר כיון שזכה בה אחר אינו יכול לשאול כמו היכא דאתי ליד כהן אך לפי זה גם על גוף הנדר לא הי' מהני שאלה כמו שם בתרומה דאתי ליד כהן והר"ן כתב בפירוש דאע"פ שאיסור שבו הלך ע"י שאלה קנין ממונו של זה אינו בטל ואפשר לחלק דשאני תרומה דהמצוה הוא הנתינה לכהן וכיון דלא מהני השאלה להוציא מיד הכהן ונשאר התרומה של כהן ממילא נשארה ג"כ תרומה דזה הוא מצות תרומה שתלתן לכהן אבל שם באסר על עצמו דבר בקונם ובא חבירו וזוכה בו האיסור הנאה והזכי' של חבירו המה שני דברים נפרדים ושפיר אמרינן דניהו דהשאלה לא מהני להוציא מיד חבירו מה שזכה מ"מ האיסור ניתר בשאלה:

והנה בש"ך בסי' רנ"ה בס"ק ו' הביא דברי תשובת הרשב"א הובא בת' רבינו בצלאל אשכנזי בסי' ט"ו דהקדש היכא דאתי ליד גזבר שמסרם ליד גזבר שוב אינו יכול נשאול על הקדישו והביא ראי' מפרק הנודר הנ"ל דקאמר בתרומה ביד כהן דלא מצי למתשל עלה וכתב הש"ך ע"ז דהוא ראי' ברורה דכיון דלא מהני שאלה בתרומה דאתי ליד כהן ה"ה בהקדש דאתי ליד גזבר והקדש חמור מתרומה:

אך בתוס' פסחים בסוגיא דהואיל בדף מ"ו נראה מבואר דמהני שאלה בהקדש דאתי ליד גזבר דכתבו ועוד תירץ ר"י דהיכא דאתי הקדש ליד גזבר לא אמרינן הואיל ואי בעי מתשל עלה והואיל ואי בעי פריק נמי לא אמרינן דא"כ הי' קונה אותו יעו"ש:

הרי מבואר בפירוש דמהני שאלה באתי ליד גזבר ג"כ רק דלא אמרינן הואיל ואי בעי מתשל עלה וקשה עליהם מדברי הגמרא הנ"ל בנדרים בתרומה דאתי ליד כהן לא מהני שאלה:

ולפי הנ"ל אפשר לתרץ דהנה בס' ח' בענין עשה דוחה ל"ת בסוגיא דתקע בשופר של עולה פלפלתי אם בהקדש איכא תורת ממון מלבד האיסור והבאתי שם דברי הש"ש ש"ז פ"ד דהוא כתב דאין בהקדש תורת ממון והביא ראי' מדברי התוס' בסוף מעילה גבי פרוטה בכיס זה הקדש כיון שהוציא הראשונ' מעל והקשו בתו' דלבטל ברובא ואם נימ' בהקדש איכא ג"כ תורת ממון אינו בטל ברוב כדאיתא במשנה בסוגיא דהאשה ששאלה מים ומלח הרי שנתערב קב חטים שלו וכו' ובתו' שם דכל שהאיסור ע"י ממון בא אינו בטל א"כ בהקדש ג"כ איכא תורת ממון לא שייך ביטול וע"כ דבהקדש לא איכפת לי' משום תורת ממון שבו אלא משום תורת איסור והביא עוד ראיות לזה יעו"ש:

וא"כ שפיר יש לחלק בין תרומה דאתי ליד כהן ובין הקדש דאתי ליד גזבר לפי דברי הר"ן הנ"ל דשאלה לא מהני רק לענין איסור ולא לענין ממון דאף שאיסור שבו הלך ע"י שאלה קנין ממונו של זה אינו בטל ומש"ה בתרומה כיון דאתי ליד כהן לא מהני שאלה להפקיע ממונו של כהן וממילא נשארה תרומה אבל בהקדש כיון דאין עליו תורת ממון אלא איסור לחודא שפיר האיסור נפקע בשאלה ודו"ק ומאן דסובר דבהקדש באתי ליד גזבר לא מהני שאלה הוא סובר כאשר הבאנו שם בסי' הנ"ל דעת חבל הפוסקים דגם על הקדש איכא תורת ממון ואנכי הבאתי ראי' לזה ממעילה בדף י"ח דקאמר יום כיפור לא מכפר על מעילה דכי מכפר יום כיפור על איסור על ממונא לא מכפר יעו"ש ולשיטה זו באתי ליד גזבר לא מהני:

ולפי שיטת הרשב"א דאף בזכה בה אחר יוכל הוא לשאול ולהוציא מיד הזוכה אפשר לחלק בין תרומה דאתי ליד כהן דלא מהני שאלה ובין היכא דאתי ליד גזבר דלא מהני שאלה:

לפי מה שהביא הש"ך בסי' רנ"ה הנ"ל בשם הריצב"א דהקשה דכיון דאתי ליד גזבר לא מהני שאלה א"כ יוקשה דכל אמירה לגבוה כמסירה להדיוט דמי ולא מהני שאלה וכתב הש"ך וז"ל דדוקא באמירה לגבוה ניהו דהוי כקנין גמור מ"מ כיון דלא קני אלא מצד האמירה אתי דיבור ומבטל דיבור דגלי לן קרא דיש שאלה בנדרים דלא יחל דברו הוא אינו מיחל אבל אחרים מוחלין לו אבל כשמסרו לגזבר אמרינן דדל אמירה מהכא דלא יהי' כת הדיוט חמור מהקדש דהא בהדיוט גופא כשהקנוהו במשיכה תו לא מהני שאלה:

וא"כ בהקדש נמי כיון שמסרו ליד גזבר הרי קנהו ההקדש במשיכה ופשיטא דלא אתי דיבור ומבטל מעשה דהא בהדיוט נמי אין אחר משיכה כלום עכ"ד.

וא"כ לפי זה רק בהקדש שמסרו ליד גזבר או בתרומה שנמסרה לכהן לא מהני שאלה משום דעל גוף הנתינה לא מהני שאלה והקנין הוא מצד גוף הנתינה בלא האמירה אבל היכא שהוא אסר בקונם ובא אחר וזכה בה כיון שע"י הקונם נעשה הפקר היכא שנשאל על הקונם ונסתלק האמירה ממילא הקנין שעשה חבירו לא מהני מידי שכל עיקר זכותו הוא רק ע"י הקונם וכיון שהקונם נפקע אין לזכותו מקום ודו"ק:

והי' אפשר לחלק גם בהקדש שהוא ביד הגזבר בין היכא שהוא מסרו לגזבר ובין היכא שהוא הקדישו ולקחו הגזבר מעצמו ואפשר דהתוס' בפסחים מיירי בכה"ג שלא מסרו הוא לגזבר אך שהגזבר לקחו מעצמו דבכה"ג שפיר מהני שאלה ואעפ"כ הואיל ואי בעי מיתשל לא אמרינן כיון דהוי ברשות אחר והתוס' תרצו דמאי שאמרו שלך אי אתה רואה אבל אתה רואה של אחרים ושל גבוה מיירי בכל גוונא כל שהוא ברשות ההקדש אף היכא שלא מסרו בעצמו ודו"ק:

תוכן העניינים

נפש חיה על השס

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה