אור ברסלב
נפש חיה על השס בסוגיא דנכרי שהלוה את ישראל על חמצו

נפש חיה על השס· רבי חיים אלעזר וקס

בסוגיא דנכרי שהלוה את ישראל על חמצו

בפסחים בדף פ״ח ע"ב

סימן א

בפסחים בדף ל"א בגמרא וקא מפלגי בדר' יצחק דא"ר יצחק מנין לבע"ח שקונה משכון שנאמר ולך תהי' צדקה וכו' ור' מאיר סובר קל וחומר ישראל מישראל קני משכון ישראל מנכרי לא כ"ש:

והקשה ההפלאה בדף דבמאי יקנה הישראל מנכרי המשכון הא אם ישראל מישראל קונה במשיכה קונה בעכו"ם בכסף וכאן כסף ליכא דהכסף הוי מלוה ומשיכה אינו קונה:

אך הנה הב"ח פסק בישראל שמכר לנכרי בהמתו בעד מלוה מכבר אף שמשך העכו"ם ג"כ עדיין הוי ספק בכור שמא משיכה בעכו"ם אינו קונה רק כסף והכסף הוי מלוה ואינו קונה:

ואמרתי מעצמי לפי דברי התוס' בע"ז בדף ע"א בד"ה פרדשנא דאף למ"ד דמשיכה אינו קונה רק כסף היה דווקא במכר דאיכא כספא אבל במציאה ומתנה דליכא כסף משיכה קונה:

ואמרתי דה"ה היכא דמכר בעד מלוה דליכח כסף שוב משיכה קונה לד"ה מדאורייתא ומצאתי כדברים האלה בקצות החושן:

וא"כ ניחא גם כאן במשכון דשפיר קונה הישראל מעכו"ם המשכון במשיכה דכיון דליכא כסף דהכסף היא מלוה שוב משיכה קונה:

ועוד נראה לפענ"ד דאף לדעת הב"ח שם דעכו"ם שקנה הפרה במלוה אף שמשך את הפרה כיון דהכסף היא מלוה ומשיכה אינו קונה מ"מ במשכון מודה הב"ח:

דהנה צריך להבין שיטת הב"ח אמאי אינו קונה העכו"ם הפרה במשיכה כיון דליכא כסף והוי כמו מציאה ומתנה וצריך לומר לשיטתו דשאני מציאה ומתנה דליכא כסף כלל ולא הקנה כלל בעד כסף אבל היכא שמכר בעד מלוה יש כאן כסף ושפיר מכר בעד כסף והיה באפשרי שיתן לו הכסף במזומן משיכה אינו קונה לשיטת הב"ח דהיה באפשרי שיקנה בקנין כסף:

וזה ניחא התם אבל בנ"ד במשכון כיון דאיתא בגמרא דאימתי אמר ר' יצחק דבעל חוב קונה משכון שלא בשעת הלואתו אבל בשעת הלואתו אינו קונה משכון א"כ לא משכחת לה במשכון קנין כסף כלל דאם יתן לו עתה הכסף להלואה בעד המשכון אינו קונה רק שלא בשעת הלואתו וליכא קנין כסף כלל שפיר משיכה קונה לד"ה וזה ברור:

ובזה אפשר ליישב שיטת הרמב"ם דהצריך שיגיע זמנו קודם פסח וגם יאמר מעכשיו והקשו כולם כיון דהגיע זמנו קודם פסח למה צריך מעכשיו:

ולפי הנ"ל ניחא דדעת הפוסקים בשיטת הרמב"ם דעכו"ם אינו קונה רק בכסף ומשיכה ביחד ושוב אינו קונה בהגיע זמנו קודם פסח דהכסף הוי מלוה אך למשכון שפיר קנה דליכא קנין כסף דלמשכון לא יוכל לקנות בכסף דבשעת הלואתו אין בע"ח קונה משכון אבל בהגיע זמנו שקונה קנין גמור שוב אינו קונה במשיכה שיוכל לקנות בכסף ובכסף אינו קונה דהוי מלוה ומש"ה צריך שיאמר מעכשיו וקונה למפרע משעה שנתן לו הכסף ואז הוי הכסף בעין ולא הוי מלוה ודו"ק:

ומה שהצריך שיגיע זמנו קודם פסח ולא די מעכשיו לחוד כבר תירצו המפרשים יעו"ש:

תוכן העניינים

נפש חיה על השס

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה