אור ברסלב
נפש חיה על השס בגיטין בדף נ"ה בסוגיא דחטאת גזולה › סימן ב

נפש חיה על השס· רבי חיים אלעזר וקס

בגיטין בדף נ"ה בסוגיא דחטאת גזולה · סימן ב

סימן א

והנה על שיטת התוס' דהוי מצוה הבא בעבירה דעת הרמב"ן בחידושיו דמש"ה לא הוי הקדש כלל כיון דאינו ראוי להקרבה והקדש אינו קונה משום יאוש ושינוי רשות או שינוי השם רק בקדשי בדק הבית דהוי קדוש לדמים אבל קדושת מזבח כיון דלמזבח אינו ראוי דהוי לי' מצוה הבא בעבירה אינו קדוש כלל ולשיטת התוס' נראה ניהו דאינו חל לקדושת המזבח דהוי מצוה הבא בעבירה מ"מ קדושת דמים עלה:

והנה בתמורה בדף כ"ז ע"ב איתא במשנה אמר על בהמה טמאה ועל בעלת מום הרי זו עולה לא אמר כלום הרי אלו לעולה ימכרו ויביא בדמיהם עולה ואפשר גם בנ"ד יהי' חילוק בין אמר הרי זו עולה בין אמר הרי זו לעולה והנה מרש"י ג"כ נראה דקדוש קדושת דמים דמתחלה פירוש רש"י לא קני לענין הקרבה ואפילו שמעינן מיני' דמייאש לא קרינן בו קרבנו ודברי רש"י הנ"ל הי' אפשר לפרש כדברי הרמב"ן וכדברי התוס' בסוכ' בדף ט' בד"ה ההוא מיבעי' לי' דאף דהקדש קני איהו לא קני ולא מקרי קרבנו והוי כשחטו שלא לשם בעלים אך אח"כ פירוש רש"י שלא יהי' הכהנים עצבים שאכלו חולין בעזרה אלמא דחולין ממש הוי וגם לא נוכל לומר דשיטת רש"י דכיון דהוי מצוה הבא בעבירה ואינו ראוי להקרבה שוב לא הוי הקדש כלל כשיטת הרמב"ן בשיטת עצמו דהרי רש"י פירש לקמן גבי גנב והקדיש ואח"כ טבח ומכר בד"ה כרת מאי עבידתי' וז"ל דבשלמא לענין תשלומי ד' וה' לא קשיא לן דכי אמרינן יאוש כדי לא קנה היינו לענין הקרבה ולא לענין הקדש קאמר הרי בפירוש דעת רש"י דהוי הקדש ומתחלה כתב רש"י דהוי חולין בעזרה וע"כ שיטת רש"י דלא הוי רק קדושת דמים ולענין קרבן שפיר הוי חולין בעזרה.

שבתי וראיתי בפתח הבית בסי' כ"ד בדף ס"ב כתב דלשיטת התוס' הוי על הקרבן קדושת הגוף וירעה עד שיסתאב ובטוב גיטין להגאון מו"ה צבי העליר אב"ד דק"ק אובין ישן כתב דדינו בבעל מום דפודה מיד ואינו קדוש רק קדושת דמים ולזה דעתי העני נוטה:

תוכן העניינים

נפש חיה על השס

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה