אור ברסלב
נפש חיה (לנדא) דברי אגדה › מו

נפש חיה (לנדא)· רבי ישראל לנדא

דברי אגדה · מו

מה

עוקצין פ"ג מי"ב אמר ריב"ל עתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק וצדיק שלש מאות ועשרה עולמות שנאמר להנחיל אוהבי יש ואוצרותיהם אמלא. בבר עמד רבינו התוי"ט ז"ל על הדקדוק בכפל מלת צדיק ע"ש ובמפרשים. ובכלות י"א חדשים מפטירת בתי בכירתו נבג"מ סיימתי משניות ואמרתי בס"ד דהכונה בין צדיק שנמלא מספר ימיו וחי שנים רבות וממילא קרא ושנה הרבה ועשה מצות רבות בין צדיק שנפטר ר"ל בדמי ימיו ולא הספיקה לו השעה לאסוף פנינים הרבה אך לפי כחו יגע ומצא בימיו המעטים יותר מהמין רב המאריכים ימים ועושים מעט. וכדאיתא בירושלמי ברכות (פ"ב ה"ח) למלך ששכר פועלים הרבה והי' שם פועל אחד והי' משתכר במלאכתו יותר מדאי מה עשה המלך נטלו והי' מטייל עמו ארוכות וקצרות לעתותי ערב באו אותם פועלים ליטול שכרן ונתן לו שכרו עמהן משלם והיו הפועלים מתרעמין ואומרים אנו יגענו כל היום וזה לא יגע אלא שתי שעות ונתן לו שכרו עמנו משלם אמר להן המלך יגע זה לשתי שעות יותר ממה שלא יגעתם אתם כל היום כולו ע"כ. ואולם אע"ג דמזה נראה דדוקא אם אותו פועל הי' משתכר יותר מאחרים וע"כ מגיע לו שכר שוה להם שעבדו זמן רב ממנו וכגון רבי בון שאמרו עליו בירושלמי שם המשל הלז ע"ש אבל באמת אינו כן דכיון דמיירי מרבי בון שיגע במעט ימיו ומצא יותר מכדי מדתו נקם הירושלמי למי גם במשל הכי אמנם לקושטא דמלתא גם אם לא הי' בכחו להשיג בזמנו הקצר כ"כ כמו שמשיג חכם אחר בימים הרבה ג"כ שכרו שוה לשכר מי שהאריך ימים והקב"ה היודע מחשבתו הטובה משלם לו כמו אם הי' חי עוד שנים רבות והי' עושה מצות רבות ומתחכם בתורה וביראה הרבה וכן מפורש במדרש תנחומא פרשת כי תשא שיכול בן עשרים שנה לומר לפני הקב"ה אלולי שנסתלק מן העולם בחצי ימיו והי' מאריך שנים הי' מרבה בתורה ובמצות לפיכך מתן שכרו כמתן שכרו של מי שיגע בתורה שבעים שנה יעו"ש וע' ביפה מראה על הירושלמי שם, ולכן סיים המשניות במאמר ריב"ל הזה ולהורות נתן דגם מי שלא זכה לקנוח הש"ס בכל הפרטים כמו מי שהאריך ימים יותר מ"מ גם צדיק זה ינחל ש"י עולמות והביא ראי' מקרא להנחיל אוהבי יש וגו' דאיכא למידק דהול"ל לומדי או בוני ולמה נקט אוהבי ותו מאי דמסיים ואוצרותיהם אמלא מהו הכונה בזה ולכך פירש דהיינו אפי' מי שלא הספיקה לו השעה ר"ל לעסוק בתורה כראוי אלא שהוא אוהב תורה והשי"ת יודע את לבבו שאם הי' חי יותר הי' לומר ומקיים הרבה ג"כ ינחיל אותו הבורא ית"ש י"ש עולמות ומה שחסר באוצרו שלא הי' בכחו להשיגו בימיו המעטים ימלא יודע המחשבות כאלו השלים נפשו כראוי לו. ואולי זהו שחידשו במערבא משמי' דרבא בר מרי בסנהדרין (דף ק' ע"א) שהעיר ע"ז הגאון מהר"י ברלין ז"ל בהגהותיו ע"ש. משום דבמשנתנו אפשר לומר דמיירי בתלמיד ותיק כגון רבי בון שיגע והשיג במעט ימיו כמו מי שיגע במאה שנה וא"כ בדין הוא שיטול שכרו משלם וקצת משמע הכי מדנקט להנחיל דהיינו שהיא ירושה לו עפ"י דין. לפיכך שינה רבא בר מרי את לשונו ואמר עתיד הקב"ה ליתן לכל צדיק וצדיק ש"י עולמות כלומר אע"ג שלא למד כ״כ כמו מי שחיה הרבה מ"מ הקב"ה נותן לו שכר בשוה עם האחרים וממלא אוצרו מפני שהוא בא בטענה כבמדרש תנחומא הנ"ל ומסתמא גם מתני' להכי נתכונה ובודאי גם ע"ז שייך למינקט לשון נחלה. ולפי שאמר רב דימי עתיד הקב"ה ליתן לכל צדיק וצדיק מלא עומסו ופירוש הכפל הוא כאמור ע"כ כשהקשה לו אביי וכי אפשר לומר כן ובעי לשנויי למלתי' הביא מהא דרבא בר מרי ולא ממשנתנו כדי שלא יוכל לדחות דדוקא במי שהשיג במעט ימי חייו תורה הרבה וק"ל. ועפ"ז יבואר המקרא שלום רב לאוהבי תורתך וגו' (תהלים קי"ט. קס"ה) דכלפי מה שמצינו דת"ח מרבים שלום בעולם שנאמר ורב שלום בניך וסד"א ראותם שלא הספיקו ללמוד הרבה כחפצם אין להם שכר זה ע"כ אמר שלום רב לאוהבי תורתך היינו שהיו רק אוהבי תורה ולא זכו במעט ימיהם להיות בוניה ואין למו מכשול הגם שלא השיגו הרבה כ"כ. ומסיים ר"ש בן חלפתא לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום משום דהמחזיק כמחלוקת אין אומרים הלכה משמו כדמוכח שלהי הוריות אבל הדבק במדת השלום גם אם ח"ו נסתלק בחצי ימיו מתוך שאומרים המעט מה שחידש בשמו אזי נחשב גם אחרי מותו כאלו הוא חי ונתמלא אוצרו מהשלמת אחרים שנסתבב על ידו ובהכי נתחזקו דברי ריב"ל דכל צדיק וצדיק ינחל ש"י עולמות ולא יקופח שכרו ע"י הסתלקותו בדמי ימיו וכמבואר. ככה גם בתי היקרה אשר לבבה הי' שלם עם ה' ותורתו ויראתו ואילו היתה מארכת ימים בודאי היתה עושה רב טוב ע"כ תקבל שכרה משלם. ובזה נשלמו דברי אגדה שהקדמתי לחבורי ומספר האותיות מ"ו שהוא כפל גימטריא של שמה חיה ויה"ר שיהא לטובת גופה הטהור כי ינוח בשלום על משכבו עדי יקומו ישני עפר ולטובת נפשה העדינה שתעלה למעלה עליונה בג"ע אמן:

תוכן העניינים

נפש חיה (לנדא)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה