אור ברסלב
נפש חיה (לנדא) דברי אגדה › מב

נפש חיה (לנדא)· רבי ישראל לנדא

דברי אגדה · מב

מא

כתובות דף ק"ד ע"א. א"ר אלעזר בשעה שהצדיק נפטר מן העולם ג' כתות של מלאכי השרת יוצאות לקראתו אחת אומרת לו בא בשלום ואחת אומרת הולך נכחו ואחת אומרת לו יבא שלום ינוחו על משכבותם. וראוי להתכונן מדוע הופכין סדר המקרא בישעי' דכתיב תחלה ינוחו על משכבותם ואח"כ הולך נכחו ותו מ"ט כת שלישית חוזרת גם על דברי כת ראשונה וכבר בארתי המאמר הלז בדרושים שלי דרוש כ"ח ע"ש דברים ישרים בס"ד. וכעת לכבוד נשמת בתי היקרה חמ"כ עלה ברוחי לפרש עפ"מ דתנן התם שלהי ברכות ואהבת וכו' בכל לבבך ביצ"ט וביצר רע ובכל נפשך אפילו הוא נוטל את נפשך ובכל מאדך בכל ממונך ובגמ' שם הובא ברייתא אם נאמר בכל נפשך למה נאמר בכל מאדך ואם נאמר בכל מאדך למה נאמר בכל נפשך אלא יש לך אדם שגופו חביב עליו מממוני לכך נאמר בכל נפשך ויש לך אדם שממונו חביב עליו מגופו לכך נאמר בכל מאדך ע"ש והשתא מי שהוא צדיק הרי בודאי לא שמע לקול יצרו הרע והי' אוהב את בוראו בכל לבבו דהיינו בשני יצריו ועזוה"ק ח"ב (דף כ"ו ע"ב) חייבין עבדין פגימותא לעילא מאי פגימותא דשמאלא לא אתכליל בימינא דיצר רע לא אתכליל ביצר טוב בגין חובייהו רבני נשא וכו' מאן גריס דא בגין דחייבין מפרישין יצר רע מיצר טוב וכו' עכ"ל ומוכח מפורש דכל צדיק מקיים בכל לבבך שמיחד שני היצרים ושמאלא אתכליל בימינא וע"כ כיון שהוא עשה שלום בין יצ"ט ליצה"ר דין הוא שלאחר פטירתו יבא שלום בגן עדן תהא מנוחתו מקום השלום ואם עוד הוסיף שלימות שכבש את טבעו במה שחביב עליו ביותר והלך נגד טבעו והי' מוסר גופו או ממוני מה שחביב עליו יותר בשביל יראת ה' וא"כ הרי הי' לו מלחמה בימי חייו שהוצרך להלחם נגד טבעו והפקיר את החביב עליו אזי שכרו שתהי' לו מנוחה על משכבו. ולכן בשעה שהצדיק נפטר מן העולם ומכריזין למעלה צדיק פלוני בא הרי מיד נודע שהי' עובד את ה' בכל לבבו והשלים בין שני יצריו באמור ע"כ כת אחת אומרת לו בא בשלום ועדיין אין ידוע אם נלחם נגד טבעו דהרי לאו כל צדיק מקיים יחודא שלים כמ"ש שם בזוה"ק (דף כ"ז ע"א) ע"ש ובאה כת שני' ואומרת הילך נכחו כלומר צדיק זה הי' הולך נכח עצמו כי בכל דרכיו הלך נגד טבעו ומסר לה' מה שהי' חביב עליו ביותר ואז כת שלישית אומרת לו יבא שלום ינוחו על משכבותם היינו שמגיע לו מלבד השלום לנפשו גם מנוחה לגופו על מעכבו תחת אשר יגע במלחמה נגד טבעו. ולפיכך חוזרת כת זו גם על דברי כח א' משום דהאי הולך נכחו שאומרת כת ב' אינו שכר רק הודעה ממעלת הצדיק וא"כ הי' משמע דכת ג' אינה מבטיחה לו רק ינוחו וגו' דלא הוה משמע דקאי על דברי כת א' כיון שהופסק באמצע בהודעה זו מש"ה כופלת הדברים. ועוד יש לפרש עפמ"ש בכלי יקר ר"פ בחקותי אמר אם בחקותי תלכו על העמל בתורה וקובע עתים לתורה וכו' שהאדם פועל בטבע כי מצד ההרגל נעשה הדבר לטבע שני ולא יצדק זה כ"א בקובע חקים ועתים לתורה והוא מרגיל עצמו לבוא לביהמ"ד בעת ידועה עד שנעשה הדבר לטבע אצל הרגלים וזה כדעת המדרש וכו' אמר דוד לפני הקב"ה רבש"ע בכל יום ויום הייתי מחשב למקום פלוני אני הולך והיו רגלי מביאות אותי לבתי מדרשות וכו' ואין זה כ"א מצד שהי' קובע עתים לתורה חק ולא יעבור עד שרגלוהי אינון ערבין להוליכו לבתי מדרשות בלא כונה כי כבר הורגלו בכך וכו' עכ"ל וע"ש כל הענין. ומעתה דעת לנבון נקל לבאר מ"ש הכתוב במעלת הצדיק הולך נכחו דהיינו שבטבעו והוגלו הוא הולך ישר לביהמ"ד שרגליו מוליכות אותו שמה בזמן הקבוע ושכרו ישלם לו תחת אשר לא התעצל ולא התעסק במנוחה בעוה"ז כי אם הרגיל עצמו ללכת נכחו לעשות רצון קונו לכן אחר פטירתו ינוח על משכבו בשלום ומתפרש בהכי המאמר הנ"ל באר היטב ע"ד אופן הראשון ומובן למעיין ועפ"י שני אופנים אלו מיושבים כל הדקדוקים הנ"ל בס"ד:

תוכן העניינים

נפש חיה (לנדא)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה