נפש חיה (לנדא)· רבי ישראל לנדא
דברי אגדה · לח
שם קמ"ז. ז' - י"א. נראה לבאר כתובים אלו עפ"מ שהביא רבינו התוי"ט ז"ל בברכות פ"ט מ"ה בטעם דחייב אדם לברך על הרעה כמו על הטובה וז"ל והרמב"ם כתב טעם לדבר לפי שיש דברים רבים נראים בתחלתם טובה ויהי' אחריתם רעה וע"כ אין ראוי למשכיל להשתומם כשתבא עליו צרה גדולה מפני שאין יודע סופה ע"כ והר"י כתב שיחשוב כי הכל כפרת עונותיו עכ"ל תוי"ט. ועיין בדברינו לעיל (אות י"ד וט"ו) מה שבארתי עפ"ז. ועתה נבוא לפרש המקראות שלפנינו בדרך זה. ענו לה' בתודה. הודו לו על מדה טובה. זמרו לאלהינו בכנור. וגם זמרו לו על מדת פורענות. ע"ד שפירשו בגמרא הכתוב באלהים אהלל דבר בה' אהלל דבר. ואמר המעורר אח"כ מה העצה לזה שיהי' באפשרי לזמר על צרה שלא תבא והוא במה שיחשוב אדם ויתבונן בדבר הנראה לעין בכל עת. המכסה שמים בעבים. הלא תראה כי השי"ת מעביב השמים ויהי חשך ועלטה הי' ולכאורה נדמה לדבר רע ומי שלא ראה מעולם מראה הענן סובר כי רעה עושה ח"ו ה' בארץ אבל באמת יודעים אנחנו כי רעה זו היא הכנה לטובה. המכין לארץ מטר. בדבר זה עצמו שנדמה לעינינו רע הוא מכין לארץ טובה בהורידו את הגשם הנחוץ לה. המצמיח הרים חציר וגו' דעי"ז יצמיח חציר ונותן לבהמה לחמה ומכין מזון לכל בריותיו. הרי לפניך מדת הקב"ה בדבר אשר הוא נדמה רע למראה עינים ובאמת היא הכנה לטובה גדולה ולמחיה לכל הנבראים וא"כ מן הקרובים אתה שומע על הרחוקים כי כל מעשה השי"ת אשר לשעתו הוא ממדת הדין מ"מ הוא למטרת טובו של אדם וסוף הרחמים לבוא וכדברי הרמב"ם ז"ל. ושוב אמר עצה אחרת במה שיתבונן אדם מה הוא מטרת רצון השי"ת בבריאת היצורים כלם. לא בגבורת הסוס יחפץ לא בשוקי האיש ירצה. בודאי אין ה' חפץ בגבורת האיש ובכל היקום אשר ברגליו כי לא למטרת השגת מעלות עוה"ז נברא. רוצה ה' את יראיו. כל רצונו ית"ש הוא שברואיו יהיו יראים מלפניו. את המיחלים לחסדו. שיהיו מקוים רק לחסדו לא שיסמכו על גבורתם. ולכן בחר לו ה' להכאיב ח"ו לפעמים לב האדם בעניני עוה"ז כדי להחיות את נפשו לקדשו ולטהרו ולכפר על כל עונותיו ואז יהי' ירא ה' נקי וצדיק וישיג מטרת בריאתו וע"כ יש להורות על מדה"ד כי בזה יכפר עונו ובין יראי ה' ימנה וכדברי רבינו יונה ז"ל. ולפע"ר הוא פירוש נאה בכתובים אלה לרמז בהם דין המשנה בברכות חייב אדם וכו' עם שני הטעמים שנתנו לזה הרמב"ם והרר"י ז"ל. ושמא יש להמליץ במ"ש הכתוב גבי מדת הרחמים בתודה וגבי מדת הדין בכנור שהוא מפני שאם משבח לה' בעד טובו א"צ התעוררות לזה וענו כלם בתודה לה' חסדו משא"כ לברך בשמחה על הרעה ר"ל צריך התעוררות במה שיעשה חשבון וישכיל על דבר להבין כי גם הדין בא ממדת טובו יתעלה וזהו המשל בתיבת בכנור דכמו שהכנור הוא כלי לעורר הלב לשמחה כן גם ההתבוננות הלזו. והשי"ת יגמלנו חסדים טובים ונודה לו ונזמרה לשמו מתוך שמחה שלמה אמן: