אור ברסלב
נפש חיה (לנדא) דברי אגדה › כו

נפש חיה (לנדא)· רבי ישראל לנדא

דברי אגדה · כו

כה

שם ל"ח ב - ח'. נלע"ד בס"ד לפרש דמיירי בבעל תשובה גמור המדוכא ביסורים והוא מתחנן וטוען להשי"ת ה' אל בקצפך תוכיחני וגו' כי חציך המאירים (כדכתיב בחבקוק לאור חציך יהלכו) נחתו בי שנתעוררו בקרבי רגשי אורה והם דוקרים בלבי בחצים וחניתות ע"י מחשבות חרטה והתמרמרות על חטאי ופשעי. ותנחת עלי ידך (מלשון היתה עלי יד ה' ביחזקאל) כי ידך הגדולה המשפעת חכמה ודעת נחתה עלי ואני מלא הרהורי חשובה וחרטה ומתמרמר כל היום על העבר וא"כ כבר די והותר נענשתי בזה עצמו וע"כ מהראוי שלא תיסרני מחמתך עוד. וא"ש הטעם כי חציך וגו' למה שביקש ה' אל בקצבך וגו' משא"כ לפירוש המפרשים אין מתם בבשרי מפני זעמך שאתה זועם עלי ושלחת יסורים רבים ורעים בבשרי אם גם בלא זה אין שלום בעצמי שאני רב את עצמי ולבבי מפני חטאתי דהחטא גופי' גורם לי יסורי הנפש ואין שלום בעצמי וא"כ מה לך עוד ליסרני עד שאין מתום בבשרי. וא"ש כפל הלשון בפסוק זה. כי עונותי עברו ראשי שעברו ראשי ומוחי ותמיד כל היום ראשי סחרחר מלא מחשבות תוגה בזכרי כי רבו עונותי כמשא כבד יכבדו העונות ממני והן עלי למשא ומיגעים אותי וכדי עונש וקצף. ובכל זאת הבאישו נמקו חבורתי מפני אולתי והלא זה אך למותר יתור נפיש. נעויתי שחותי עד מאד שאני נדכה ושפל בעיני בידעי כי שגיתי. כל היום קדר הלכתי מלא עצב ויגון. כי כסלי מלאו נקלה שאני מך בערכי ונקלותי בעיני ע"י עונותי:

ועכ"ז שיש לי יסורי הנפש והרוח כאלה יסרתני עוד בגופי עד שאין מתם בבשרי. ולפ"ז אינו כופל דבריו כאן כדברי הרד"ק ז"ל ע"ש. נפוגתי ונדכיתי וגו' הכל על קוטב זה שצועק מנהמת לבו כי מהראוי שיסיר ה' ממנו שבט זעמו מפני דגם בלעדי זאת החרטה על העבר גורמת לו מכאובים דבים. כנלע"ד לבאר יפה הכתובים האלה בס"ד:

תוכן העניינים

נפש חיה (לנדא)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה