נפש חיה (לנדא)· רבי ישראל לנדא
דברי אגדה · טו
ובאופן אחר יש לבאר שינוי הלשון עפ"י דברי רבינו יונה ז"ל הובא ג"כ בתוי"ט שם שיחשוב דהיסורים הם כפרת עונותיו ע"ש. והנה בש"ס פסחים (דף קי"ח ע"א) אמר ר"ח מאי דכתיב הודו לה' כי טוב הודו לה' שגובה חובתו של אדם בטובתו עשיר בשורו וכו' ע"ש וא"כ הלא הטובה שהקב"ה עושה עם האדם הגם שאין דמיון לזאת מה שעושה אדם עם חברו כי מה דמות נערוך לטובת
א) וכעת ראיתי בסידור הגאון מהריעב"ץ ז"ל שכתב בפירוש ההלל עניתני בקראי אליך ואודך שעיניתני כדי שאקרא אליך ותענני לפי שהקב"ה חפץ בתפלתן של צדיקים עכ"ל הנה גם הוא ז"ל הרשת לעצמו לפרש גם מלשון עינוי. ושוב מצאתי בהגדה להגאון מליסא ז"ל שפירש ע"ד חסדי ומשפט אשירה ע"ש וגם החכם המדקדק היידנהיים תרגם מלשון עינוי וביאר אודך כי אחר אשר עניתני היות לי לישועה, ולבל פירושיהם לא א"ש היש"ס דפסחים ורק ע"פ דברי כתי ע"ה יובן כמ"ש בפנים וק"ל:
הבורא יתברך עם טובת כו"ד מ"מ עכ"פ נמצא כעין זה אצל בני אדם גם בני איש דלפעמים מטיב איש עם רעהו כדוגמת החסד של השי"ת ואולם הרעה שעושה אדם לאדם אין שום ערך ודמות לפעולת השי"ת כי לא נמצא כלל שהאדם יגבה חובתו בטובתו ושיגמול למי שחטא כנגדו ונתחייב לו במה שיקח מאתו את של עצמו וק"ל. וז"ש אלי אתה וגומל עלי טוב ואודך הפשוט כמו שאני מודה לפעמים לבו"ד שעשה לי טוב אבל אלהי שעשית עמי דין אזי ארוממך על שוכני בתי חוטר כי גבית החוב בטובתי שהטבת אתה עמדי מקודם וזה אינו שייך כלל גבי בו"ד. ולכן סיים קרא אבתרי' הודו לה' כי טוב וגו' וכדברי רב חסדא הנ"ל: