נפש חיה יורה דעה· רבי חיים אלעזר וקס
סימן פא
על דין שהביאו הפוסקים בשם הגינת ורדים. דאותיו' השם צריכין להיו' כסדרן. ולכאורה נראה ראי' דא"צ להיו' כסדרן מההוא דבן קמצר שכתב השם בב"א וא"כ לא הוי כסדרן:
אך אפשר לומר דכיון דהוי בב"א אינו פסול משום כסדרן על זה מורין דברי המגן אברהם בסי' ל"ב בס"ק נ"ז שהביא דברי המ"ע דהמדפיס בדיו כשר דזה מקרי כתיבה ולא חקיקה אלא שלא רצה לאמרו למעשה וכתב עליו המ"א ול"נ דבתפילין ומזוזות פסול משום דא"א לצמצם ופעמים שנדפס האו' השני קודם לראשון וה"ל שלא כסדרן יעו"ש הרי דהוא חשש רק שמא נדפס האו' השני קודם הראשון אבל מה שהדפיס בפעם אח' אינו פסול משום דלא הוי כסדרן:
אבל נראה לי להביא ראי' דאף בכתב בב"א או הדפיס בב"א ג"כ פסול משום דלא הוי כסדרן:
ממאי דאיתא בירושלמי במסכת דמאי בפרק ז' היו לפניו שני כלכלות של טבל ואמר מעשרו' של זו בזו ושל זו בזו הראשונה מעושר' מעשרותן מעשרות כלכלה בחברתה קרא שם ואיתא שם בירושלמי אמר ר' יוסי בר חנינא על הראשונה עובר בעשה ועל השני בעשה ול"ת על הראשונה עובר בעשה שקבע שני שמו' כאחד ועל השני בעשה ול"ת שקבע שני שמו' כאח' ושהקדים שני שבראשונה לראשון שבשני יעו"ש פירוש הדברים אלו בתוס' בתמורה בדף ד' בד"ה ואתמר עלה:
והכלל המבואר בירושלמי דבהפריש תרומה ומעשר כאחד או מעשר ראשון ושני כאחת עובר בעשה אף דבל תאחר ליכא שלא הקדים אחד לחבירו מ"מ כיון שזה מוקדם לחבירו בעשה שניהם כאחת עובר בעשה וכדאיתא בתרומו' פרק רביעי משנה ז' הטעם מפני מה אחד מוקדם לחבירו שבכורים קודמים שהן בכורים לכל ותרומה למעשר שהיא ראשית:
וא"כ נראה דה"ה בתפילין כיון שצריך להיו' כסדרן כמו שנכתבים בתורה וצריך להיו' המוקדם קודם ג"כ בב"א פסול כמו דשם עובר בעשה אף דאינו עובר על בל תאחר ודו"ק:
וא"כ שפיר הוי ראי' מהך דבן קמצר דאותיו' השם אינם צריכים להיו' כסדרן דאם הי' צריך להיות כסדרן אף בבת אחת היה פסול ובלא"ה הוי ראי' מבר קמצר אף אם נימא דבב"א הוי כסדרן מ"מ זה הוא בדפוס שנדפס כולו בב"א אבל בכתובה אף שכותב כל הד' אותיו' בב"א מ"מ התחל' אות ההיא מהשם קודם לסוף האות היוד הראשונה או התחלת אות הויו קודם סוף אות ההיא או התחלת אותי הה' האחרונה קודם סוף אות הויו ובודאי הוי שלא כסדרן וע"כ דאינו צריך כסדרן בהשם:
והרב הגאון מו"ה אביגדור יהודא אבד"ק קויל כתב על הדברים הנ"ל שהבאתי ראי' דהיכא דכתב בב"א פסול היכא דהוי כסדרן מירושלמי דדמאי ומתוס' דתמורה כתב וז"ל הראי' שהביא כת"ה מדברי התוס' בתמורה קראתי שפתים ישק אולם לפענ"ד יש להוכיח להיפך מדברי הגמר' יומא בדף נ"ז ע"א נתערבו לו דמים בדמים אמר רבא נותן אחד למעלה וז' למטה ועולה לו לכאן ולכאן וכו' הא קא יהיב למעלה דשעיר מקמא מטה דפר הרי דמקשה הגמרא רק דמעלה דשעיר הוי מקמא מטה דפר ולא קא מקשה כלל על הנתינה דלמטה דפר צריך להיו' קודם דשעיר עכצ"ל הואיל דהוי בב"א לית לן בה ומקרי כסדרן ולכן הקשה רק על מעלה דשעיר מקמא מטה דפר ועיין ברמב"ם פ"ה מהלכות עבודת יום כפור עכ"ד:
אך בכל זה כיון דהראי' מהירושלמי ראי' ברורה הוא וכן מהתוס' אין לסתור זאת מהגמרא הנ"ל דאין כ"כ ראי' דיוכל להיות דעדיפא מיני' פריך: