נפש חיה יורה דעה· רבי חיים אלעזר וקס
סימן פ
ב"ה יום י"ג מנחם אב תרכ"ט לפ"ק קאליש.
על דבר הסופר אשר כתב יודין והאריך הקוץ של שמאל ובא סופר אחר ואמר שהוא פסול מחמת שנדמה לחי"ת וכן כתב ך' פשוטה מרובעת עם זויות למעלה ופסל ג"כ הסופר הנ"ל. והסופר הראשון אומר שהמנהג הוא כך. ועוד בה שלישית שכתב וא"ו שנכנס בחללה אות אחת ונראית כהי"א:
תשובה הנה לענין הכשר הסופר ופסולו לא אוכל לומר דבר ברור דקשה לפסול אדם מחזקתו ולקפוח פרנסתו. ולהכשירו ג"כ קשה מאחר שנראה שאינו בר אורין שלא ידע להשיב שום טעם אך שכן המנהג אך לענין גוף התפילין אשר כתב נאמר:
הנה דין זה דצריך להיו' עוקץ בשמאל ביו"ד הוא במנחו' בדף כ"ט ע"א על מאי דאי' במשנ' ב' פרשיו' שבמזוזה מעכבו' זו את זו ואפי' כתב אחד מעכבן פשיטא אמר ר' יהודא אמר רב לא נצרכ' אלא לקוצו של יו"ד ופי' רש"י רגל ימינו של יו"ד והקשו בתוספו' פשיטא דאין זה אות ומפרש ר"ת דהוא ראשו כפוף והיינו העוקץ השמאלי כדאי' שם בע"ב מפני מה נברא העולם הבא ביו"ד מפני שצדיקים שבו מועטים ומפני מה כפוף ראשו מפני שצדיקים שבו כפוף ראשיהם והוא הכל עוקץ השמאלי והטור הביא בסימן ל"ו וז"ל ור"ת פירוש שהיו"ד צריך שיהי' ראש שמאלה כפוף למט' כזה כדאי' בפרק הקומץ מפני מה ראשה של יו"ד ואי' בפסיקתא העולם הבא נברא ביו"ד מה יו"ד יש לה נקודה אח' למט' רמז למתים שיורדין לגהינם:
והנה נראה דשיטת רש"י שאינו צריך להיות עוקי בשמאל דהוא פירש הכל על רגל ימינו אמנם הב"י מביא דמה שמביא ר"ת שראש שמאל של יו"ד כפוף למטה ודאי על זה לא פליג רש"י דאמרינן בפסיקתא מה יו"ד יש לה נקוד' אח' למט' רמז לרשעים שיורדין למט' ונקוד' אח' למעל' רמז שעתידין לעלו' ע"כ:
ואפשר דראי' שלו מפסיקתא דאמר דיו"ד יש לה נקוד' אח' למט' וזה בודאי על צד שמאלי דצד ימינו לא הוי נקוד' רק רגל ממש וז"ל הב"י שם ועוקץ קטן יורד למט' כדאמרינן בהקומץ אפילו קוצו של יו"ד מעכב ופירוש רש"י דזהו רגל ימין שכפוף וקש' פשיטא דזהו גוף האות ועוד דזה של צד ימין נקרא רגל לכך קאי ר"ת שראש שמאל של יו"ד כפוף למט' אלמא שרש"י ורבינו תם מצריכין רגל לצד ימין וגם מה שפירוש ר"ת שראש שמאל כפוף למטה בודאי ע"ז לא פליג דאמרינן בפסיקתא מה יו"ד יש לה נקוד' אח' למע' כו' כנ"ל משמע שיש לה עוקץ מלמט' וכנגדו תג מלמעל' עכ"ד הב"י:
פירוש דבריו מה שמביא ראי' מפסיקתא יותר מגמרא שלנו דבגמרא שלנו אפשר לומר מאי דקאמר שיהי' ראשה כפוף היינו בימין אבל שם בפסיקתא ע"כ קאי טל עוקץ השמאלי. א') דאי' שם דיש לה נקודה אח' מלמט' משמע דרק נקוד' הוא ובימין יש לה רגל ולא נקוד'. ועוד דמבואר שם דיש לה נקוד' אח' מלמט' ואח' מלמעל' משמע דמכוון הנקוד' מלמט' נגד הנקוד' שלמעל' וזה בשמאל הוא דהנקוד' שלמעל' בשמאל הוא. ועכ"פ מבואר בפסיקתא דבשמאל הוי רק נקוד' ולא רגל אך עכ"ז יוכל להיו' אם כי שאינו צריך להיו' בשמאל רק נקוד' ולא רגל מ"מ בדיעבד אם האריך בשל שמאל כמו של ימין ועשה רגל אפשר דאינו פסול בדיעבד:
אך הב"י כתב בסימן ל"ו והעוקץ שלמט' יהי' קצר יותר מהרגל פן תדמה לחי"ת ומההוא טעמא נמי יעקים רגל היו"ד:
ומההוא טעמא פסול בדיעבד דכיון דיאריך העוקץ השמאלי תדמה לחי"ת אך מאחר שהב"י כתב עוד עצה שלא תדמה לחי"ת וכתב ומההוא טעמא נמי יעקים רגל היו"ד שזה ג"כ עצה שלא תדמה לחית ואם כן אפשר דבעצה אח' די כיון שמעקים רגל הימיני אף שהשמאל ג"כ ארוך קצת עכ"ז אינו דומה לחית כיון שרגל הימיני עקום:
אך נרא' דזה תלוי בקריא' התינוק אם התינוק קורא ח' פסול דבכל דבר שאנו רואין שינוי גמור לא מהני אף קריא' תינוק כדאי' בסימן ל"ב סעי' נ"ו בהג"ה דאם אנו רואין שלא נשאר צורת אות כתיקונו פסול אף על פי שהתינוק קורא אותו כהלכתו וה"ה הכא אם הי' כתמונת חי"ת בכל דבר לא הי' מהני קריאת תינוק אבל כיון שנשתנ' מעט מצורת חי"ת משום שהרגל הימיני עקום תלוי הדבר בקריא' התינוק אם התינוק קורא יו"ד או חי"ת וכן הוא המנהג ביודי"ן כאלו שמראין לתינוק:
ועל דבר השאל' השני שעש' ך' פשוט' מרובעת למעלה בזויו' הנה מה שאמר הסופר בזה שהוא מנהג ניבא ואינו יודע מה ניבא שכן הוא במגן אברהם בסי' ל"ב בס"ק כ"ו וז"ל כ' מהר"ם גלאנטי בת' סימן קכ"ד כף פשוט' שעשא' למעל' כעין ד' ולא עגולה כשיר' אף שהרב ב"י בסימן ל"ו כ' בשם הרא"ם דפסול ואינו מועיל תיקון מ"מ כיון דהרב' קהילו' וסופרים מובהקים כותבים כעין ד' נהרא ונהרא ופשטי' דכל דבר שאין לו שורש בגמר' כשר בדיעבד ע"כ ע"ש אבל בתשוב' מהרי"ל סימן קכ"ג משמע דפסול ע"כ:
והנה בב"י בסימן ל"ו מביא מתחיל' דברי הארוך שאמר כל צורת האותיו' ואח"כ פירו' מדברי הקונדרסין שמצא הוא ואח"כ ע"ז פירש שלו:
והנה בפירוש שמצא בשם הקונדרסין מבואר בך' פשוט' וז"ל כ"ף פשוטה גגה קצר שלא תדמ' לרי"ש. וכ' רא"מ שכל הפשוטו' צריכו' להיו' ארוכו' כשיעור שאם נכפלו יהי' כפופו' ומההוא טעמא לא יעש' לכ"ף פשוט' זויו' למעל' אלא תהי' עגול' כמו רי"ש שאם כופפין אות' שתעש' כ"ף כפופ' דאין חילוק ביניהם רק שזו פשוט' וזו כפופה:
פירוש דבריו דבכ"ף פשוט' אין חילוק אם היא מרובע' או עגול' דאין חשש דאם היא מרובעת תדמ' לדל"ת דהא כיון שגגה קצר ורגלה ארוך אין לספק בדלי"ת ואם הי' מקום לספק בדלי"ת גם אם היא עגול' יש לספק ברי"ש אבל בכ"ף כפופ' אם היא מרובע' פסולה שתדמ' לבי"ת ומש"ה כתב דאף בכ"ף פשוט' דליכא חשש זה מכל מקום צריך להיו' עגול' מפני שצריך להיו' שאם יכפלו יהי' כפופו' ובכפופ' צריך להיו' עגול' דאל"ה הוי כבי"ת:
אך עדיין צ"ע דהנה בכ"ף כפופ' אם הוא למעל' מרובע' ולמט' עגול' כשיר' כדאי' בש"ע מהרב מהר"ם בסימן ל"ו סעי' כ' וז"ל כ' כפופ' קבלת החסיד שהיא צ"ל עגול' מכל צד ולא יהי' לה שום זויו' לכתחיל' ואם עשה לה זויו' באחורי' מלמעל' כשר' אם היא עגול' למט' אבל אם עשה מלמט' ולמעל' הרי זה דומה לבי"ת ופסול' ע"כ וכן נרא' בב"י בפירוש הקונדרסין באו' מ' שאינו פסול רק אם מלמט' ומלמעל' הוא מרובעת יעו"ש:
וא"כ קש' אמאי בכ"ף פשוט' שעשא' מרובעת פסול' משום שצריך להיו' שאם יכפלו אותה תהי' כפופ' והא אף שלמעל' מרובעת מ"מ אם יכפלו אות' ותהי' למט' עגולה שפיר כ' כפופ' תהי' ותהי' כשר' בדיעבד וא"כ אף כ"ף פשוט' אמאי פסול' בדיעבד ועוד יותר קש' לפי דברי הב"י בשם הקונדרסין באו' נ' כפופ' דכתב ותהי' עגולה כי כתב רא"ם שכל אותיו' הכפופו' צריכין להיו' עגולו' למט' שאם תפשטנ' תהיינ' פשוט' והיינו שכל דבר שאפשר לפשט' ולכפפ' ע"כ במקום הכפופ' היא עגול' כנודע. ומש"ה צריך להיו' הכפופו' עגולו' בתמונו' שאפשר לפשט' ולכפפה:
וא"כ בוודאי קש' אמאי בך' פשוט' שעשא' מרובע' פסול' משום דבעינן שיוכלו לכפוף אותה ותהי' כ"ף כפופ' הא אף כשהיא מרובע' כשיכפפו אות' למטה תהי' כ"ף כפופ' כשר' שהרי במקום הכפופ' שהיא למט' תהי' עגול' כנ"ל דברי הקונדרסין שדבר פשוט כשכופלין אותה היא עגול' וכיון שלמטה תהי' עגול' תהי' כשר' אף שלמעל' הוא מרובעת ואפשר לדחוק ולומר דבך' פשוט' כיון שהעיגול שלמט' אינו נרא' צריך שיתרא' למעל' העיגול ונרא' דבאמת בזה פליגי הפוסקים בך' פשוטה שעשאה מרובעת שרבו המכשירין:
וז"ל הברכי יוסף בסימן ל"ב אות מ' הך' הפשוטה אם כתב ך' פשוט' בזויו' כמו ד' פסל מהר"ש נרבוני והכשיר מהר"ם גלאנט"י בתשובותיו בסי' כ"ד גם מהריק"ש בתשוב' כ"ח מרתח קא רתיח על מוהר"ש נרבוני והסכים להתיר והעיד כי הן כל יקר ראתה עינו ספר תור' שכתב מהרלנ"ח לעצמו והכ"ף בצורת ד' וכן הסכים הפר"ח בליקוטי א"ח עכ"ד:
והנה הפרי מגדים באשל אברהם בסימן ל"ב בסופו כתב פתיחה לסי' ל"ב וז"ל באו' ך' ך' פשוט' תמהני על הסופרים שעושין מרובע למעל' ורוב פוסקים פוסלים עיין מ"א ל"ב או' כ"ו ובלבוש יעו"ש וירא' דיכול להוסיף דיו ולעשותה עגולה ולא הוי שלא כסדרן דצורתה עלי' מקרי ותינוק מורגל במרובעת כמו בסימן ל"ב בס' כ"ה עיין ט"ז או' ט"ז והנה הפרי מגדים דפוסל בך' פשוט' שעשאה מרובעת אפשר דאזיל לשיטתו דהוא פוסל בכ"ף כפופה אף אם למט' עגולה אם למעל' היא מרובע' וכבר הבאנו דזה תלוי בזה ומש"ה אף ך' פשוטה פסולה במרובע' משום שאם יכפול אותה לא תהי' כ' כפופה ודו"ק:
ובלבוש כ' וז"ל בסי' ל"ו הכ"ף יזהר לעגלה מאחורי' שלא תהי' נראית כב' ואם עשוי' כב' פסולה וכן הך' פשוטה צריך לעגל' מאחורי' ואם עשא' כמו ד' י"א שפסול' ולא יועיל לה תיקון לגרור הקוץ בתפילין דהו"ל חוק תוכו' ע"כ אך אפילו דאין לגרור התג דיהי' חוק תוכו אבל יוכל להוסיף דיו ולעגלה כדברי הפ"מ הנ"ל:
והנה בב"י הביא בסימן ל"ו בפירושו טל הקונדריסין וז"ל וכתב הר"י אכסנדרי יש מי שכתב שאם כתב הכ"ף פשוטה בזויו' כמו ד' שהוא פסול' ובתפילין ומזוזה לא יועיל בה תיקון כמו הד' שכתב' במקום רי"ש דתיקונה מקרי חוק תוכו' עכ"ל:
והנה הוא לא הביא העצה להוסיף דיו ולעגלה וראיתי במלאכת שמים כלל כ"ו ס"ק כ' שכתב על דברי הב"י הללו וז"ל וקש' מדנקיט תפילין ומזוזו' אלמא משום שלא כסדרן פסול ואח"כ כ' משום חוק תוכו' וזה אפילו בס"ת פסול ונ"ל דתיבת דתקונה ט"ס וצ"ל ותיקונה והיינו דאשמועינן דתרי פסולי אית בה להוסיף דיו דרך כתיבה ולעשות' עגול זה מותר בס"ת ופסול בתפילין ובמזוזו' משום שלא כסדרן אבל לגרור הזויו' ולעגלה זה פסול אף בס"ת משום חוק תוכו' ועל הרב פרי מגדים בפתיחתו לסי' ל"ב או' כ"ף פשוט' קשה טובא שלא הזכיר מדברי הבי' יוסף הנ"ל ע"כ:
והיינו שמב"י נרא' דאף לעגלה פסול ומ"מ אפשר לתרץ דכוונתו דרק למחוק התג פסול משום חוק תוכו' ומאי דכ' דרק בתפילין ומזוזו' פסול היינו דבס"ת אפשר למחוק כל האו' אבל בתפילין ובמזוזו' פסולין כל התפילין ומזוזו' ואין תקנה למחוק כל האו' אבל היכא דאפשר להוסיף דיו ולעגלה שפיר דמי כסברת הפרי מגדים ומצד הסברא נרא' כדבריו ובפרט דרבו המכשירין:
והנה שם במלאכת השמים או' י"ט הביא בשם תשובו' דרכי נועם חלק א"ח סי' א' כתב בשם מהר"י קאסטרי דיכול לכתבה בין בזויו' בין בעיגול ושכן עשה הרלב"ח מעש' בס"ת שכ' לעצמו לעשות' בעלי זויו' וכ' ע"ז וז"ל והנה הגם שהבאנו דברי הפוסקים המקילים מ"מ פשיטא דיש לזהר לכתחיל' שלא לעשו' כן במקום שאין מנהג ברור וכ"ש שאין להקל בתפילין ובמזוזו':
הנה לכתחיל' בודאי אין להקל אבל להוסיף דיו ולעגלו נדא' דמותר אף בתפילין ומזוזו' ואין בזה משום שלא כסדרן כנ"ל:
והנה ראיתי בש"ע מהרב הג' מלאזין שכ' בסימן ל"ו דאם עשה זויו' לך' פשוט' למעל' כמו ד' פסולה ואין לה תיקון בתפילין ומזוזו' שדינה כרי"ש שעשא' כמו דלי"ת שצריך לגרור את כולה כמו שנתבאר בסי' ל"ב ע"כ והנה ברי"ש שעשאה כמין ד' מבואר בב"י בסימן ל"ב בשם הר"י אכסנדרי דלא מהני תיקון דהוי שלא כסדרן:
ולפענ"ד אין מזה ראי' מרי"ש שעשאה כמין ד' דשם התינוק יקרא אותה ד' ונשתנה לצורת אות אחרת והוי פסול גמור ומש"ה לא מהני אף שיוסיף דיו ויעגיל כמבואר שם בש"ע הנ"ל סימן ל"ב או' כ"ג אבל כאן בשביל שהכ"ף פשוט' מרובע' לא יטע' התינוק לומר שאו' אחרת הוא והוי ממש כדין המבואר בסימן ל"ב סעי' כ"ה דכיון דצורת האו' ניכרת לא הוי שלא כסדרן:
והנה גם הפרי מגדים רמז בעצמו בדבריו לחלק בין ר' שעשא' כמין ד' ובין כ"ף שעשא' מרובע' שאחר שכ' הדין דבכ"ף שעשאה מרובע' יוכל להוסיף דיו כמו בסי' ל"ב בס' כ"ה כתב עיין ט"ז או' ט"ז היינו דשם כ' הט"ז דר' שעשאה כמו ד' וכתב לאחרי' לא מהני בתפילין להוסיף דיו אחר שכתב לאחרי' דהוי שלא כסדרן מ"מ לא דמי להתם כנ"ל. ובפרט מאחר שרבו המכשירין נרא' דיש לסמוך להוסיף דיו אף בתפילין ומזוזו':
ועל הכ"ף כפופה שהי' לה זויו' למעל' ונרא' כמו ב' בודאי גם כן בדיעבד אין לפסול כנ"ל דברי הרב מהור"ז בש"ע בסימן ל"ו דרק אם למעל' ולמט' היא מרובע' אז פסול אמנם הפרי מגדים באשל אברהם בסוף סי' ל"ב כתב כ"ף עגול' מכל צד בימין למעלה ולמטה ויראה כל שיש לה זויו' למעלה או למט' פסולה יעו"ש:
וקשה להקל נגד הפרי מגדים במרובע' למטה לחוד ונרא' גם כן דבזה נוכל לסמוך אף בתפילין להוסיף דיו ולתקן שתהי' עגול' ולא הוי שלא כסדרן אבל בלא זה פסולה:
ועל השאלה הג' וא"ו שנכנס בחללה או' אחת ונראה כמו ה'. הנה זה תלוי בקריא' התינוק אם יאמר שהיא ה' פסול ואם יאמר שהיא וא"ו כשר דהנה בש"ע בסימן ל"ב בס' כ"ת אי' יש ליזהר שלא יכניס ראש הלמ"ד באויר ההוא או הח' אף בלא נגיעה:
וכתב הט"ז בסק"ב דב"י בשם הרמב"ן כ' לשון פסולה משמע אפילו בדיעבד וא"י למה כתב לכתחלה. והמ"א בס"ק מ' כ' דאם נכנס בענין שהפסיד צורת האות כגון שנכנס לתוך ד' ונראית כה"א פסול:
והנה בודאי הב"י שכ' בשם הרמב"ן דאף שנכנס הלמ"ד באויר הה"א או הח' פסולה כוונתו ג"כ שנפסד צורת האו' שהרי הב"י אחר שכ' כן בשם הרמב"ן הביא שדברי הרמב"ן הובאו בר"ן בפרק שני דגיטין ושם בר"ן בגיטין על מאי דמוקי הגמרא במעורה דהביא התוספו' שני תירוצים א' דהפירוש דאו' משורה זו נגע בשור' השני' ושוב קש' דלא הוי מוקף גויל ותירצו דהלמ"ד נכנס לחלל א' או חי"ת וכתב הר"ן ע"ז ואחרים אומרים שזה יותר קרוב לפסול הגט מפני שמבטל צורת האות הרי דגם כן לא פסל רק כשמבטל צורת האות וכל זה תלוי בקריאת התינוק אם בטל צורת האות:
והמ"א אמר דאם הלמ"ד נכנס תוך ד' בודאי הפסיד צורת האות שהרי נראה כה"א בוודאי פסול. אבל אם נכנס לתוך א' או ח' יוכל להיו' שהפסיד צורת האו' ויוכל להיו' שלא הפסיד כדאי' בבית שמואל באה"ע בסימן קכ"ה בס"ק ל"ד והכל תלוי בקריאת תינוק או שאנו רואין שנשתנה צורת האו' כדאי' שם בחלקת מחוקק בס"ק ל"ח וכדאי' בפרי מגדים באשל אברהם בסימן ל"ב ס"ק י' ודו"ק: