אור ברסלב

נפש חיה יורה דעה· רבי חיים אלעזר וקס

סימן עד

סימן עג

ב"ה כ"ה תמוז תרל"ד לפ"ק קאליש:

לכבוד הרב המופלג זהיר וזריז במצות וכו' מו"ה מנחם מענדיל נ"י.

מכתבו קבלתי בעת הייתי מוטרד מאוד עכ"ז הנני מוכרח להשיב מעט אמרים באשר נוגע הדבר למצות מילה שנתעכבה על לא דבר בדבר השאלה שנולד ילד ששפתו העליונה נפגם פגם גדול על החוטם וגם מקום מושב השינים נפגם אשר בעבור זה אין ביכלתו להניק ולא התחיל להניק והרופאים אומרים שאין ביכלתם לתקן הדבר רק שיוכל לחיות כך ע"י שישגיחו עליו להאכילו ולהשקותו ומקצת מוהלים דחו המילה ותלו הדבר בדבר הנ"י הביאו הש"ך בסי' רס"ב ס"ק ג' שהביא בשם הנ"י בשם הגאון שכל תינוק שהוא מצטער מחמת חולי או מחמת דבר אחר אין מוהלין אותו עד שיבריא ע"כ ועכ"פ הלא מצער הוא שאינו יכול להניק כי הלשון מחמת דבר אחר מורה שלא מחמת חולי הגם כי סיים הדבר עד שיבריא מוכח שלא כדבריהם נוכל לומר כי מלת עד שיבריא קאי רק על מחמת חולי ועל מחמת דבר אחר צריך להיות עד שיעבור הצער ועי"ז הוסכם שם אצלם להמתין עד ד' שבועות והי' בעבור ד' שבועות והילד יהי' בריא ושום דבר רע לא נראה בו ימולו אותו והנה המציא אחד סברא חדשה מבלי למולו עד שני שנים כי הלא מניקת אסורה להנשא עד כ"ד חודש כי אלו תתעבר ותגמול הילד ויסתכן מזה נראה שיש חשש סכנה לילד כשאינו יונק כ"ד חודש ואיך יכולין למול ילד שהוא מסוכן ע"כ השאלה:

והנה כל הדברים הנ"ל לא נתנו להאמר כלל וגם גוף דברי הגאון שהביא הנ"י שכל תינוק שהוא מצטער מחמת חולי או מחמת דבר אחר אין מוהלין אותו עד שיבריא בוודאי אין הפירוש מחמת דבר אחר שהוא חוץ לגופו כגון שאין לו מה לאכול בריוח דא"כ אם יהי' לו מניקת לא טובה או שאמו יהי' לה מעט חלב נימא דזה חשיב מצטער זה בוודאי אינו אך בוודאי הפירוש מצטער בכאב הגוף אף שהוא שלא מחמת חולי כאשר נשאלה פעם אחת שאלה לפני שהי' בתינוק רושם בפניו מלידה ועשו הרופאים תחבולה להסיר הרושם שתחבו בשני קצותי' מחטין לחבר יחדיו והי' לתינוק צער ולא הי' מחמת חולי בכה"ג צויתי להמתין וכן יוכל להיות צער שלא מחמת חולי כגון חתך בבשר ע"י סכין וכדומה שהוי ג"כ צער שלא ע"י חולי בזה פסק הגאון להמתין עד שיבריא החולה או יסולק צער הגוף שגם ע"ז שייך לשון הבריא שנתרפא החתך כאשר אמרו ז"ל בחולין נקב הי' והבריא:

אבל מה שמצטער שאין לו מה לאכול בריוח בוודאי אין זה בכלל צער הגוף וגם באמת אין זה צער כלל כשנותנים לו לאכול כדי צרכו ומניקת חבירו אינו אסור רק משום דלא ממסמס לי' בביצים וחלב וע"כ בוודאי אין לעכב המילה כלל וכלל:

ועל דבר הספק השני אשר כתב לי כבודו בדבר ולד ירוק שאסור למולו מדר"נ שלא יבלע בו דמו ומטעם זה כשרואין בילד מראה געל מעט מונעים למולו ורוב פעמים פני הילד כך בזמן הקור כשרוחצים אותו קודם המילה נתקרר ומראהו בלייך מעט וסבורים שזה דברי ר' נתן ודוחין המילה בחנם ועכ"פ אין להקפיד ע"ז רק אם הוא געל הרבה כחולי גפלעזוכט לא מחמת בלייך מעט ובכל מראה געל אין מהראוי לדחות המילה דמגמרא חולין מ"ז נראה שרק מראה גרין ובלאה נכללין בדברי ר"נ דאמרינן ירוקה כשרה מדר"נ ובריאה רק מראה גרין ובלאה כשרים ולא געל וע"ז אמר הגמרא אח"כ אלא ירוקה דכשירה מדר' נתן היכי דמי ככרתי נראה דמראה געל אינו בכלל דברי ר"נ שהוא מחמת שלא נבלע בו דמו והוא כשרה בריאה ומעתה כאשר מראה געל אין בו חשש שלא נבלע בו דמו והוא בריא למה אין למולו וגם נראה אם משעת לידה הי' מראהו כשאר הילדים רק קודם המילה נעשה געל לא נכנס ג"כ בדברי ר"נ שהוא מחמת שלא נפל בו דמו והלא עינינו רואות שנפל בו דמו בשעת לידתו ואנא הלך אח"כ וחששא דר"נ הוא רק כאשר נולד כך אך לאשר כי ראה בחכמת אדם שכתב בסי' קמ"ט ס"ד קטן שהוא ירוק ביותר והוא כולל גרין געל בלאה וכן מוכח בחולין דאמרינן ירוק כשר מדר"נ ופירוש אלא ירוק דטריפה וכו' עכ"ל נראה שהוא מביא ראי' משם שכל הג' גוונים געל וגרין ובלאה נכללים במלת ירוק מדאמר בגמרא אלא ירוק טריפה גם במגדול עוז מר' יעקב עמדין נכתב במוסגר שהוא כולל גרין געהל בלאה ע"כ שואל כדת מה לעשות עכ"ד השאלה:

הנה באמת במראה געל אין הכרע בגמרא לא לכאן ולא ולא לכאן דהגמרא מביא ראי' דמראה גרין ובלאה כשר מדר' נתן דאשה שמתו בני' אמר בשביל שהי' ירוקין מתו וצווה להמתין עד שיתרפאו ומוכח בגמרא מכאן דירוק יש לו רפואה אבל ירוק געל אמר בגמרא דטריפה ואפשר לומר דהראיה מר' נתן שהוא כשר הוא רק על מראה גרין אבל מראה געל אפשר לומר דלא הדר בריא כלל ומש"ה היה דעת כבודו שא"צ להמתין דלא מהני האי המתנה דלא הדרי בריא אבל באמת זה אינו דאם נימא דמראה געל הוא חולי כ"כ דלא הדרא בריא בוודאי אי אפשר לומר שימולו אותו דבחולי החזק בוודאי אין למולו ולענין זה לא שייך לומר דלא הדרא בריא ואף טריפה בבירור אסור למולו משום חי שעה אך אפכא קשה כיון דנראה דגם מראה געל הדרי בריא כאשר אנו רואין בנסיון בחולי הנקרא געל זוכט דהדרא בריא וא"כ אמאי מראה געל טריפה דהא הטעם דמראה גרין כשרה מדר' נתן דחזינין דהדרי בריא והרי חזינן דאף מראה געל הדרא בריא ואפשר לומר דרק חולי געל הנעשה אח"כ הדרי בריא אבל מה שנעשה מלידה לא הדרא בריא רק מראה גרין כמו עובדא דר"נ גם בזה לא יתורץ דגם שם מראה געל טריפה אף שנעשה אח"כ כגון שהבהמה היא יותר מי"ב חודש דלא נולדה טריפה אך ע"כ אף דמראה געל ג"כ הדריא בריא מ"מ לא הכל שוה ושמא לפעמים טריפה עי"ז וגם אפשר אין כל האברים שוין ובריאה עושה טריפה אך במראה גרין ובלאה שאמר ר' נתן שימתינו עד שיובלע בו דמו והי' לו בירור שיתוקן אח"כ מזה הוי ראי' שאין זה טריפה כיון שהי' פשיטא לר' נתן שיתוקן אח"כ אבל מראה געל אינו בוודאי שיתוקן ושפיר בריאה טריפה:

וא"כ כיון שמראה געל היא מראה טריפה בוודאי אין למול התינוק כל זמן שיש בו מראה געל שהרי הוא חולה:

אך מה שכתב כבודו שרוב פעמים פני הילד כך בזמן הקור כשרוחצים אותו קודם המילה נתקרר ומראה בלייך מעט וסבורים שזה דבר ר' נתן ודוחים המילה זה אינני מבין כלל שמראה בלייך אינו מראה געל רק לבן וגם גוף הדבר שנראה שאצלם שכיחא אלו המראות שדוחים המילה ואנכי בכל מקומות שהייתי לא שמעתי מזה ובטארניגראד הייתי מילדותי שנתקבלתי שם לאב"ד בהיותי כבר י"ט שנים והייתי שמה יותר מעשרים שנה ולא קרה לי זאת שיהי' בהתינוק מראות הללו וגם בקאליש הוא עיר גדולה לאלהים והנני דר בתוכה שנים עשר שנים ולא אזכור ג"כ אם קרה עוד מקרה כזה ובעירם יקר כ"כ הרבה עד ששכיחא כ"כ ולכן על דעתי נראה שטועים המה בזה ובכל אלה אין להמורה אלא מה שעיניו רואות. הנני הדו"ש הכותב בחפזו מאוד:

תוכן העניינים

נפש חיה יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה