אור ברסלב

נפש חיה יורה דעה· רבי חיים אלעזר וקס

סימן סא

סימן ס

ב"ה ט"ו אדר שני תרל"ה לפ"ק קאליש:

אל כבוד ידידי הרב המה"ג החריף ובקי נ"י ע"ה פ"ה החסיד המפורסים שלשלת היוחסין כש"ת מו"ה שלום יוסף ג"י האבד"ק גראבאוויץ יע"א.

יקרת מכתבו קבלתי ביום אתמול בסעודות פורים ולא היה באפשרי להאציל עת להשיב והיום תיכף פניתי להשיב יען כי הוא דבר הנוגע הלכה למעשה לטהר אשה לבעלה אך לא אכתוב שום פלפול אם כי בכל הענינים אשר כתב כבודו יש אתי בכתבים על כל פרט ופרט תלי תלים הלכות אך אין העת גורם להעתיק הדברים אך הנוגע לדינא:

וזה לשון כבוד תורתו נשאלתי באשה אחת שזה יותר משנה אשר זה דרכה אחר שעושית צרכי' בהשתנה מוצאת קרטין דקים מאוד מקצתן שחורים ואדומים ומעט נוטים לשחרות ונתהוה לה עוד בימי היותה מעוברת והמקרה התמיד כל ימי עיבורה וכן עתה בעת מניקתה לא יופסק מאתה אחר שבכל פעם שתשתין תמצא בהשתנה ואחר השתנה קרטין הללו וכבר עשתה סימן להשתנה ונמצא על הפשתן הקרטין אלו ג"כ וגלמודה דא מבעלה זה כחמשה עשר חדשים ודרשה ברופא מומחה ובמילדת ואמרה שיש לה כמו מכה בעומק נגד מקום הכליות למעלה אולם היא אינה מרגשת שום כאב כלל ע"כ דברי השאלה:

והנה אשר פלפל כ"ת דהוי ס"ס שמא מן הצדדים בא ואת"ל מהמקור שמא הוי שלא בהרגשה ולא הוי רק ספק דרבנן ושוב ספיקו לקולא כאשר הביא הש"ך לענין ספק ציר דגים טמאים דהוי ס"ס שמא אין כאן דגים טמאים ושמא ציר דגים טמאים היא רק דרבנן ושוב ספיקו לקולא והכונה דמדאורייתא איכא ס"ס ומדרבנן בספק א' מותר כאשר פרשנו אנחנו וכאשר פירש בפרי חדש וכאשר כתב הש"ך בדיני ס"ס אך ע"ז כבר הוא מסקנות הפוסקים דאין זה ס"ס דהרוב הוא מהמקור והרוב הוא בהרגשה ואשר כתב עוד כ"ת עוד לס"ס שמא הוא דם טהור זאת לא אוכל לכוין דבריו דהרי אנו רואין אם הוא דם טמא או טהור וכן הקרטין אנו רואין איזה מראה הוא וגם אם נצרף לס"ס שמא לא יהיה נמוח כמבואר בש"ס ובש"ע בסי' קפ"ח דבלא נמוח טהור גם זה לא הוי ס"ס דאפשר לברר אם נמוח ואף דהרמ"א בסי' ק"י בסעי' ט' פסק דהיכא דהוי ס"ס אף דאפשר לברר מותר. הש"ך בדיני ס"ס בסי' ל"ה חולק על הרמ"א אף דראיות הש"ך מסוגיא דזבחים יש לדחות כאשר אמרנו בעצמינו בחידושינו וכן הקשה עליו המנחת יעקב דשם בוודאי נפילה לא הוי ספק איסור כלל רק ודאי מ"מ לדינא כבר פסק הש"ך דהיכא דאפשר לברר צריך לברר ואף לפי מה שחידש לנו הנו"ב בחלק יו"ד בסי' ק"א ובסי' נ"ז דאף לדעת הרשב"א דהיכא דאפשר לברר אף ס"ס אסור היינו היכא דאפשר לברר שני הספיקות ויודע שהוא ודאי איסור אבל היכא שאף אם יבדוק לא יתברר רק ספק אחד ונחמיר מספיקא כיון שלא ישאר רק ספק אחד בזה אין אנו צריכין לברר כיון דאף לאחר הבירור עדיין ישאר ספק מ"מ בנ"ד דהך ספק שמא הוא מהצדדים לא הוי ספק השקול דרוב היא מהמקור אף אם הספק שמא לא יהיו הקרטין נמוחים היה ספק השקול היה מקום להתיר לפי דברי התוס' בנדה בד' י"ח דדי בספק אחד השקול אף אם השני הוא מיעוט דאמרינן סמוך מיעוטא לפלגא ודבריהם סותרים לדברי התוס' בכתובות בסוגיא דפ"פ דהצרכו שיהיו שני הספיקות שקולים והריב"ש תירץ הסתירה ולפי תירוצו בנ"ד לא מהני ס"ס דהוא מחלק בין אם היכא שספק אחד הוא בוודאי מחצה על מחצה יעו"ש בס':

אך אף אם נימא דמהני ס"ס בזה אף אם ספק אחד שקול אף אם השני רק מיעוט מ"מ בזה היכא דאפשר לברר ספק השקול בוודאי צריך לברר דלא נוכל לומר כסברת הנו"ב דבכאן אינו צריך לברר כיון דאף אם יתברר עדיין נשאר ספק ונאסור רק מספק דהרי כאן כשיתברר ספק השקול לא ישאר רק מיעוט ואזלינן בתר רוב והוי וודאי איסו' ולא ספק ושפיר צריפין לברר וזה ברור אך בנ"ד אפשר לומ' כיון דהוי שני ספיקות שמא הוא מהצדדים ושמא הוי בלא הרגשה ניהו דנגד שניהם איכא רובא מ"מ הוי שני מיעוטים ומצטרפים לפלגאי כדאיתא ביבמות וגם ספק דשמא אינם נמוחים והוי ס"ס גמור ושפיר נוכל לומר דאין צריך לברר דאף אם יתברר הספק דיהיה נמוח עדיין לא יהיה אסו' רק מספק דעדיין נשאר שני מיעוטים דהוי פלגא דשמא הוי מהצדדים ושמא הוי בלא הרגשה:

אך אפשר דאלו שני מיעוטים עדיין לא הוי פלגאי ועוד דעכ"פ כשיהיה נמוח יהיה אסו' מדרבנן בוודאי דהרי מדרבנן אסו' אף בלא הרגשה וספק זה לבדו שמא הוא מהצדדים לא הוי ספק השקול ואיכא רובא לאסו' מדרבנן ושוב צריך לברר:

אך תמוה לי על כבודו אשר פלפל בסוגית הש"ס ולא הביא הדין המבואר בש"ע לפסק הלכה אשר כל בית ישראל נשען עליו כאשר מבואר בסי' קצ"א בסופו אחר הדינים המבוארים שמה לענין נמצא דם במי רגלים כתב הרמ"א וז"ל ואם אינה מצאה דם כשבודקת עצמה רק קרטין קרטין כמו חול וחצץ אדום ונמצא כזה ג"כ במי רגלי' ובשעת וסתה או לפעמים אחרים רואה דם ממש כשאר נשים ואינה מוצאת אותו חול רק אחר מים רגלים טהורה דאינו דם רק חול שדרכו להוולד בכליות ע"כ וכתב ע"ז הש"ך בס"ק י"א וז"ל וא"צ להטיל במים לראות אם נמוחו כדלעיל בסי' קפ"ח ס"ד דהכא שאני כיון שהיא רואה עם מי רגלים חצץ דם או חול דלא כהב"י שכתב דהכא בלא"ה שרי מטעמא דלעיל בסי' קס"ח דליתא דהכא שרי אפילו בלא בדיקה או אפילו כשנמוחו במים כ"כ בד"מ עכ"ד הש"ך:

והנה משמעות לשון הרמ"א דכיון שרואת בשעת הטלת מי רגלים אלו הקרטין אף כשתראה לפעמים שלא בשעת הטלת מי רגלים ג"כ מותר כיון שנמצא קרטין כאלה גם במי רגלים ראינו שבא עם מי רגלים והמה שלא מהמקור אף השאר תולין שהיא שלא מהמקור שכן נראה מלשון הרמ"א הנ"ל שכתב ואם אינה מוצאת דם כשבודקת עצמה רק קרטין קרטין כמו חול וחצץ אדום ונמצא כזה ג"כ במי רגלים ובשעת וסתה ומה שכתב אח"כ או לפעמים אחרים רואה דם ממש כשאר נשים ואינו מוצאת אותו חול רק אחר מי רגלים טהורה היינו דבתרי גוונא מיירי או שמוצאת תמיד אלו הקרטין בשעת בדיקה וגם במי רגלים או שתמיד אינה מוצאת אותו רק אחר הטלת מי רגלים בכל אלו טהורה כנ"ל דכיון שראינו שאלו הקרטין באים גם עם מי רגלים ע"כ אינם באים מהמקור אך הנו"ב במהדו"ת בסי' צ"ט לא פירש כן דעת הרמ"א וכתב שם וז"ל שהרי כתב רמ"א ואינה מוצאת אותו רק אחר הטלת מי רגלים וכו' הרי שאם מוצאת שלא בעת הטלת מי רגלים או סמוך לו ממש אף שנמצא ג"כ במי רגלים טמאה ותמה שם על הגאון אבדק"ק בראד שהורה להתיר לסנן השתן דרך חתיכת פשתן דק ואם ימצא על הפשתן קרטין כאלו תולין במכה שבכליות אף בלי כאב כלל והעיד הגאון שכן נתפשט ההוראה בק' ליסא ותמה עליו הנו"ב איך יתפשט המנהג נגד הרמ"י דדווקא כשלא ראתה רק סמוך להטלת מי רגלים אבל אם ראתה שלא בשעת הטלת מי רגלים אף שנמצא ג"כ בשעת הטלת מי רגלים טמאה ומאי מהני מה שיתברר ע"י סינון שנמצא ג"כ בשעת הטלת מי רגלים יעו"ש ואנכי לא אדע תמי' זו ומנין מוכח בהרמ"א כן:

אך מי יבוא לחלוק על הנו"ב והנה המקור הוא מתשובת הר"ן שהביא הב"י והוא בתשוב' הר"ן בסי' מ"ט דכתב שם הר"ן וז"ל ואני אומר דאפילו לר"מ אתתא שריא וכו' דכי חייש ר' מאיר למיעוטא ה"מ כשיוצא עם מי רגליה כעין אותו הרגיל לצאת מהמקור אבל כאן שאינו יוצא אלא כמין חצץ אדום שהיא מפורסם לרופאים שרגיל להוליד בכליות ובשעת וסתה היא רואה דם כשאר נשים איך נאמ' דכי הדרי מי רגלים למקור מפקי דם כי האי ובשעה אחרת אינו יוצא ממנה כגון אותה דם כלל:

ולכאורה נראה מדבריו במה שכתב ובשעה אחרת אינו יוצא ממנה כגון אותה דם כלל דרק בשעת הטלת מי רגלים רואת אלו הקרטין ולא בשעה אחרת אבל באמת משם אין ראיה דהפירוש בדבריו היא רק דבשעת וסתה בשעה שיוצא ממנה דם גמור אינו על אופן זה וע"כ דזה אינו דם ולא בא למעוטי רק היכא דבשעת וסתה רואית ג"כ חצץ כאלה וראינו שדרך דם נדתה הוא בכך אבל היכא שבשעת רגילתה לראות דם הוא דם ממש אמרינן שזה הוא מהכליות (וצריך לפרש לשון הרמ"א דכתב באופן הראשון דנמצא כזה ג"כ במי רגליה ובשעת וסתה היינו דרואת דם בשעת וסתה אך שנמצא קרטין אלו ג"כ) ולשיטת הר"ן היה מקום לומר דבכל עת שתמצא חצץ אינה טמאה שחצץ מפורסם לרופאים שדרכו להולד בכליות אך הר"ן מסיים ההיתר כיון דבשעה אחרת אינו יוצא ממנה כגון אותו דם נראה דהיתר שלו משום דלא יבוא החצץ רק במי רגליה וכאשר כתב הש"ך בסי' קצ"א ס"ק י"א בדעת הר"ן דאינו מותר בזה רק כשרואת עם מי רגליה אך גם לשיטת הש"ך יש לפרש דהיינו כיון שרואית גם בשעת הטלת מי רגלים בוודאי אינו מהמקור כיון שבאו עם מימי רגליה ובזה לא אמרינן דהדרי מי רגלים למקור ומפקן דם ומש"ה טהורה אף כשרואה אח"כ גם כן שלא בשעת הטלת מי רגלי' אך כבר הורה זקן בעל הנו"ב דאין להתיר רק כשאינה רואת רק בשעת הטלת מי רגלי' או סמוך לו וטעמו נראה דכיון דרואת חצץ הזה גם שלא בשעת הטלת מי רגלים אף שרואות גם בשעת הטלת מי רגלים או סמוך לו לא נוכל לדעת כלל אם החצץ הזה בא ממי רגליה או דלמא מהמקור אתי בשעה שמטלת מי רגלים כיון שמוצאת אלו הקרטין אף שלא בשעת הטלת מי רגלים יוכל להיות גם מה שמוצאת בשעת הטלת מי רגלים או סמוך לו ג"כ לא הוי ממי רגלים כלל וע"כ אין להתיר רק אם אינה מוצאת הנהו קרטין והחצץ אדום רק בשעת הטלת מי רגלים או סמוך להם ולא בעת אחר:

והנה בתשובת כבוד תורתו לא נתבאר היטב איך היה המעשה. אם רואת זה החצץ אדום אף שלא בשעת הטלת מי רגלים או סמוך להם או שאינה רואה רק בשעת הטלת מי רגלים או סמוך להם כי מראשית דבריו נראה שאינה מוצאת אלו הקרטין רק בהשתנה וסמוך לו אך ממה שכתב דכבר עשתה סימן להשתנה ונמצא על הפשתן קרטין הללו לא נראה כן רק שהיתה מסופקת אם הקרטין הללו המה מהשתנה או לא ועשתה מבחן ע"י הסימן:

ולכן לפענ"ד משפט האשה הנ"ל. אם אינה מוצאת קרטין הללו רק בשעת השתנה או סמוך לו בוודאי מותרת כדעת הרמ"א והש"ך ז"ל ואם מוצאת אף שלא בשעת השתנה ג"כ לפענ"ד יש עצה לזה דיוכל להיות שנשאר עוד באותו מקום מתמצית השתנה ואשתהי שם. ולכן לענ"ד דאחר השתנה תרחוץ היטב אותו מקום ואחר שתרחץ היטב לא תמצא עוד הנהו קרטין עד שתחזור ותשתין בידוע בוודאי שהקרטין המה מהשתנה ומותרת ואם תעשה כן ותרחוץ אותו מקום אחר השתנה אעפ"כ תמצא אח"כ אותן קרטין שלא בשע' השתנה יש עוד עצה לבדוק אותם כמבואר בסי' קפ"ח ואם לא נמוחו כשרה והבדיקה זו אם לא נמוח קבלתי שיונח אלו הקרטין על הציפורן עם מעט רוק וממעך ציפורן אחד על השני ואם לא נמוח בידוע שלא יהיה נמוח עוד ואם נבדק שלשה פעמים אלו הקרטין ולא נמוחו א"צ לבדוק עוד כמבואר ברמ"א שם בסי' קפ"ח:

אך אם יובדקו אלו הקרטין ויהיו נמוחים יש עדיין עצה לבדוק בדיקת מהרי"ו המובא בש"ע בסי' קצ"א דקודם שתשתין תבדוק עצמה היטב בחורין ובסדקין ואם לא תמצא דם תכניס מוך נקי על המקור בפנים ותשתין ותקנח עצמה יפה ממי רגליה ותוציא המוך אם נקי היא הוכחה גדולה דאין הדם מהמקור יעו"ש אך זה ניחא שם דמיירי דאינה רואה רק בשעת השתנה יש עצה הנ"ל אבל היכא דמוצאת אלו הקרטין אף שלא בשעת השתנה ואין לה עת קבוע לראות אלו הקרטין לכאורה אין כאן עצה הנ"ל אך אף בזה יש עצה אם תרחץ אותו מקום היטב ותכניס המוך בעומק ואח"כ תבדוק מבחוץ ותמצא אלו הקרטין ואח"כ שוב תרחץ אותו ותוציא המוך ויהיה נקי שפיר הוי ראיה דהקרטין אינם באים מהמקור דהרי המוך הוא נקי בעת שמוצאת הקרטין או אם עכ"פ תעשה כן קודם השתנה תרחץ ותכניס המוך בעומק והמון יהיה נקי ובהשתנה תמצא קרטין יהיה ג"כ ראיה דהקרטין לא באו מהמקור אבל מה נעשה אם בעת שתתחוב המוך בעומק הרחם גם מבחוץ לא תמצא קרטין ואין עת קבוע למצוא הקרטין ולא יהיה ברור אם הקרטין אינם מהמקור:

אך עדיין יש עצה שתבדוק ותפסוק בטהרה ותמנה ז' נקיים היינו שקודם הפסק טהרה תרחץ אותו מקום ותקנח היטב ואח"כ תכניס מוך בעומק הרחם וישהה שם איזה שעה ואח"כ קודם שתוציא המוך תרחץ אותו מקום ותקנח היטב ואח"כ תוציא המוך אם הוא נקי הרי הפסיקה בטהרה ואח"כ בז' הנקיים תעשה ג"כ כן תרחץ אותו המקום ותקנח היטב ולא תעיין כלל אז על העד שמקנחת פן תראה עליו כתם ותטמא או שתקנח בעד מלוכלך בדמים שאינו מטמא אם תראה עליו דם או שתקנח והיא יושבת באמבטי בתוך המים ותרחץ ותקנח בתוך המים באופן שלא תראה אם העד מלוכלך ואח"כ תשים מוך בעומק הרחם וישתהה שם איזה שעה וקודם שתוציא המוך תרחץ היטב אותו מקום שלא יתלכלך המוך בשעה שתוציא אותו מהמקור ובזה לא תפסיד אף אם תמצא איזה כתם על הבגד שתקנח את עצמה בו כיון שהמוך דחוק אז בתוך הרחם וע"כ אינו בא מהמקור ובאופן זה תוכל לבדוק כל הז' נקיים:

ומה שכתבתי שהמוך יהיה תחוב בעומק הרחם איזה שעה ולא מהני דתיכף כשתרחץ אותו מקום ותקנח היטב תכניס המוך בעומק ותבדוק ותוציא שיהיה נקי ויעלה לבדיקה דזה לא מסתבר דיהי' מהני הבדיקה מה שיהי' תיכף אחר הרחיצה באותו מקום ובשעת הרחיצה לא ראתה אם היתה טמאה כנ"ל דמסתבר לומר דהרחיצה תוכל לגרום לפי שעה להעביר הדם שבאותו מקום ואין ראיה ממה שהמוך נקי שאף שמטפטף דם מהמקור לפי שעה הרחיצה העבירה:

והנה הנו"ב בסי' מ"ג אשר חידש בכל אשה שאינה יכולה לטהר א"ע לבעלה שתעשה כן שתרחץ אותו מקום היטב ואח"כ תכניס מוך עמוק בהרחם וקודם שתוציא המוך תחזור ותרחוץ אותו המקום ואם יצא המוך נקי הוי הפסק טהרה ובדיקה והוא כתב שם שתחזיק המוך אצלה כל היום בעומק הרחם כדי שלא תטמא בבדיקה בנתיים שתראה דם בבדיקה ואח"כ כתב אם רצונה שלא יהיה המוך אצלה כל היום רק קצת שעה די בכך רק שתזהר שבעת שאין המוך בתוכה לא תבדוק כלל שלא תפסיד לעצמה יעו"ש דכתב דאף אם לא יהיה המוך אצלה כל היום רק קצת שעה די בכך אלמא דעכ"פ קצת שעה בעי ולא בדיקה לחוד אחר שתרחץ דהבדיקה אחר הרחיצה באותו המקום ולא השגיחה בשעת הרחיצה אם היתה טהורה לא מהני דהרחיצה תגרום אף אם לא טהורה תהי' היא נקי' לפי שעה ע"י הרחיצה וע"כ אנו צריכין לומר שהרחיצה תגרום שתהי' נקי' לפי שעה אף בעת שיש שם דם דאל"ה לא היה משכחת כלל העצה שתרחץ אותו המקום היטב קודם כניסת המוך לעומק הרחם וקודם הוצאת המוך מעומק הרחם דמ"מ תיכף אחר הרחיצה יחזור הדם למקומו בשעת תחיבת המוך ובשעת הוצאות המוך וע"כ דהרחיצה גורמת עכ"פ לטהר ולנקות עתה אף המקום שנמצא שם הדם עתה א"כ לא מהני הבדיקה אז ג"כ כיון דהרחיצה העביר כל הדם וע"כ צריך עכ"פ שיהיה המוך אז שם קצת שעה בעומק הרחם אחר הרחיצה ואם המוך נקי הוא הוי שפיר בדיקה:

וכ"ת הביא בשם הגאון מו"ה שלמה קלוגר ז"ל שכתב בספריו שבעת שתרצה לפסוק בטהרה תרחץ היטב באותו מקום עם העד ועל זה העד לא תשגיח ותשליכהו בלי שום עיון עליו ואח"כ תבדוק עצמה פעם ב' בעד חדש ובטח לא תמצא וכן תעשה ביום ראשון מהנקיים ועד יום הז' לא תבדוק כלל אך ביום ז' תעשה ככה ואחר שתטבול לא תבדוק כלל וכלל ע"כ:

והנה ספרי הגאון הנ"ל אינם תי' ובזה לא נראין דבריו כלל כי הבדיקה שאחר הרחיצה אותו מקום היטב נראה דלא מהני והרי ראינו דבאותו מקום שהיה כאן דם הרחיצה גרם להעביר לפי שעה דאל"ה לא היתה נמצאת טהורה אף בבדיקה שניה שהרי המוך נוגע גם בהצדדים בשעה שמכנסת אותו לעומק הרחם וע"כ דהרחיצה גרם להעביר הדם מהמקום ששם שופע וא"כ ה"ה על הבדיקה בהמקור אין ראיה אחר הרחיצה אך בוודאי צריך שתכניס המוך בעומק הרחם וישתהה שם קצת שעה אחר הרחיצה וגם מה שכתב שדי בבדיקת יום הראשון ויום השביעי הנו"ב הצריך התם לבדוק כל השבעה אך אם אי אפשר לבדוק רק יום הראשון ויום השביעי ג"כ מהני בדיעבד כמבואר בש"ע:

סיומא דהך דינא כפי המבואר בש"ע אם לא ראתה הקרטין רק בעת השתנה ובסמוך לה טהורה וה"ה אם תרחץ היטב אחר השתנה לא יתראו אלו הקרטין רק אחר השתנה השני' טהורה היא ואם רואת אלו הקרטין אף שלא בשעת השתנה יש תקנה לבדוק אם לא נמוחו שלשה פעמים היינו ליקח הקרטין על הציפורין עם מעט רוק ולמעך בציפורן השני כמבואר ברמ"א בסי' קפ"ח דאם מיעכו בציפורן ולא נמוחו טהורה וא"צ לבדוק ע"י שרי' ואם עשתה כן ג"פ א"צ לבדוק עוד ואם נמוחו צריכה בדיקה שתרחוץ א"ע היטב באותו מקום ואח"כ תכניס מוך בעומק הרחם וישהה שם איזה שעה ואח"כ קודם שתוציא המוך תחזור ותרחץ אותו המקום ואם תוציא המוך ויהיה נקי זה הוי הפסק טהרה ואח"כ ביום שני תחזור ותרחץ אותו מקום ותקנח בעד מלוכלך או בתוך האמבטי באופן שלא תראה דם על העד ואח"כ תחזור ותכניס מוך בעומק הרחם וקודם שתוציאו תעשה ג"כ כן ואם יהיה נקי זה הוא בדיקה ולכתחלה צריכה לעשות כן כל הז' נקיים ואם היא בלתי אפשרי לעשות כל הז' ימים עכ"פ תעשה כן בראשון ובשביעי ואם בעת שהמוך דחוק רואית קרטין מבחוץ והמוך יצא נקי מזה ראיה דהקרטין הללו אינם באים מהמקור רק מהכליות ואינה צריכ' לחוש עוד להקרטין הללו עכ"ז מהיות טוב אין הפסד שתכניס מוך בעומק הרחם אחר הרחיצה כנ"ל:

ועל דבר השטר מכירה אשר שאלני כבודו אשר המנהג כפי דבריו בכל געליציע ורוסיא ליתן רשות להרב והב"ד שהמה ימכרו כל החמץ ושלח לי העתקה אשר הנהיגו גדולי ישראל בזה ונוסח השטר שהב"ד ימכרו ע"פ כח הרשאה כל הבתים שהחמץ בתוכו עם הבתים הכל עד למדידה וע"פ שומת בקיאים כפי שיושם אח"כ וגם אף זה שלא נתן להם הרשאה המה מוכרים בכח ב"ד יפה אף בלא דעתם החדרים והחמץ ואם אין המקח חל על החדרים יחול על החמץ לבד והנה אם קבלה הוא שנעשה זאת ע"פ גדולי ישראל נקבל ובוודאי טעמם ונימוקם עמם:

אך לפענ"ד קשה לסמוך ע"ז. א) מטעם שכתב כבודו דבעינן מסירת מפתח. ב) מה שמוכרים בסתם כל חמץ ולא פירש מה הוא מוכר לא מהני דהוי כמוכר דבר שאינו מסוים:

תוכן העניינים

נפש חיה יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה