אור ברסלב

נפש חיה יורה דעה· רבי חיים אלעזר וקס

סימן נח

סימן נז

בש"ע בסי' קצ"ו ס"י כתב הרמ"א י"א דבג' ימים הראשונים של ימי הספירה אם מצאה כתם אין תולין להקל לתלות בשום דבר וצריך להיות נקיים לגמרי ופחות מכגריס תולין וה"ה אם הי' לה מכה בגופה ויודעת שמכתה מוציאה דם תולה בה אלא שאין מקילין בג' ימים הראשונים לתלות במכה שאינה ידועה אם מוציאה דם:

והביא הש"ך דהד"מ הביא מהמרדכי דמג' ימי' ואילך תול' בצפור או בחבורה וכתב עליו הד"מ דכ"ש במכה שידוע שמוציא דם תולה אף תוך ג' ימים כיון דתולה אף ברואה ממש ותמה עליו הש"ך דהא נתעסקה בדם צפור שהי' דם לפנינו הוי כמו מכה שמוציא דם ועדיף מיני' אעפ"כ אינה תולה תוך ג' ימים:

ואפשר לומר דהנה הטעם דבג' ימים הראשונים אינו תולה בשום דבר דאז הוחזקה מעיינה פתוח ומוחזקת בדמים כמבואר ברש"י בזבחים בדף כ"ט והנו"ב בסי' מ"א האריך בזה אך היכא דידוע שהמכה מוציא דם ומוחזקת ג"כ בדם מכה שוב הוי ספק השקול ובכתמים דרבנן מקילין בספיקו:

אך לפי מה שכתב הכסף משנה בריש פרק ט' מהלכות איסורי ביאה דבכל כתם הוי ספק שמא היא מעלמא וכאשר כתב ג"כ בנו"ב בסי' נ"ב והיינו אף דשם ליכא במה לתלות גם באשה שלא בשעת וסתה ג"כ אינה מוחזקת בדמים ושפיר הוי ספק אף שאין במה לתלות אעפ"כ אנו מחמירין בכתם וע"כ דאנו מחמירין בכתם אף דהוא רק מדרבנן משום ספק א"כ ה"ה בג' ימים הראשונים דמוחזקת בדמים אף שהמכה ידוע ג"כ שמוציא דם והוי ספק השקול ספיקא להחמיר:

אך הנה הנו"ב בסי' נ"ב כתב הטעם דכתם לא הוי רק על דבר המקבל טומאה משום דהוי ספק אם היא מעלמא והוי ספק דרבנן דבלא הרגשה אינה טמאה רק מדרבנן וספק דרבנן ולקולא אך בדבר המקבל טומאה הוי הספק גם על הבגד אם נטמא מחמת הדם ועל הבגד הוי ספק דאורייתא דאף דלא הרגישה הדם טמא משום דמקור מקומו טמא וכיון דאנו מחמירין לענין הבגד דהוי ספק דאורייתא אף לענין טומאת האשה אנו מחמירין דאי אפשר לחלק ביניהם אבל בדבר שאינו מקבל טומאה דלא הוי רק ספק דרבנן שפיר הוי לקולא יעו"ש:

וכן הוא דעת הרדב"ז דבספק על דאורייתא ודרבנן ביחד אנו מחמירין בשניהם לענין בספק קרא ק"ש וברכותי':

וגוף סברת הנו"ב הוזכרה בקדמונים כעין זה והוא בחידושי הר"ן דכתב דמש"ה טמא' בכתם אף בלא הרגישה משום דאם נטהר האשה נטהר גם הדם וזה שייך רק בדבר המקבל טומאה יעו"ש:

ומעתה ניחא כל הנ"ל דאף בכתם אנו מחמירין בספק ואין תולין מעלמא מכל מקום בג' ימים הראשונים שפיר תולין במכה שידוע שמוציא דם אפילו דהוי ג"כ ספק השקול דאז גם האשה מוחזקת בדם מ"מ בספק השקול ג"כ טהור משום דהוי ספק דרבנן ושם לא שייך לומר דהספק גם כן על הבגד ועל הבגד הוי ספק דאורייתא דשם לא הוי הספק כלל על הבגד דאפילו דהוא דם מכה ג"כ הבגד טמא משום דמקור מקומו טמא ואפילו למ"ד מקור מקומו טהור או דנימא דבדם מכה אפילו למ"ד מקור מקומו טמא דם מכה טהור הוא כאשר הביא הנו"ב בסי' מ"ב בשם גדול אחד והביא ראי' לדבריו מדהביא הרמב"ם הך דמקור שנעקר ולא הביא הך דדם מכה טמא וכתב עליו הנו"ב דאיפכא מסתברא מדלא הביא הרמב"ם דדם מכה טהור ודברים אלו תמוהים דבהדיא מבואר ברמב"ם בפ"ח מהלכות איסורי ביאה הלכה י"ד דמחמת מכה אפילו הדם טהור וכבר השיג עליו בעל שמן רוקח במהדו"ת בסי' צ"ג ומה שכתב הנו"ב שלא ידע לחלק אפש' לומר דרק דם הנברא במקור טמא ולא מה שנבלע בבשר המכה וגם בס"ט בסי' קפ"ז ס"ק י"א פי' כן יעו"ש ולשיטת הרמב"ם ע"כ צ"ל כן דפסק בפ"א מהלכות משכב ומושב הלכה ט' דדם היוצא מדופן טמא וכן בהלכה יוד דאפילו דם לבן טמא ובפ"ח מהלכות איסורי ביאה פסק דדם מכה טהור מ"מ כאן לדברי הכל הבגד טמא כיון דאשה עומדת בימי ספירה כל מה שזב ממנה טמא דאפילו דם מגפתה טמא כדאיתא בנדה בדף נ"ה ע"ב ופירש"י שהיא דם מכתה וא"כ אף אם לא היה המכה באותו מקום ג"כ טמא הבגד ואם כן אין נ"מ על הבגד רק על האשה ושוב הוי ספק דרבנן ולקולא כמו בנמצא הכתם על דבר שאינו מקבל טומאה:

אך זה ניחא בספק אם בא מהמכ' שבמקור או שבגופ' אבל אם נתעסקה בצפור אפילו שהצפו' ג"כ מוחזק בדם מ"מ תוך ג' ימים שמוחזקת ג"כ בדם שוב הוי ספק להחמיר אפילו שהוא מדרבנן כיון שהנ"מ גם על הבגד דאם הוא מצפור אפילו הבגד טהור ודו"ק:

והנה בחידושי הקשיתי על דברי הש"ך דנתעסקה בעו עדיף ממכה שידוע שמוציא דם יוקשה עליו ממאי דאיתא בסי' ק"ץ ס"ק י"ח דכיון דכתמים דרבנן תולה בכל דבר שיכולה לתלות כגון שחטה בהמה חי' ועוף וקשה למה לי הטעם משום דכתמים דרבנן הא כיון דהוי כמכה שידוע שמוציא דם אפילו ברואה ממש מותר כדאיתא בסי' קפ"ז אם לא דנימא דמאי דמתיר בש"ע בסי' קפ"ז במכה שידוע שמוציא דם אפילו ברואה היינו רק לענין שלא תהי' רואה מחמת תשמיש ולא לענין נקיים אך הנו"ב כתב להתיר אפילו לענין נקיים ובחידושינו בארנו:

תוכן העניינים

נפש חיה יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה