אור ברסלב

נפש חיה יורה דעה· רבי חיים אלעזר וקס

סימן כד

סימן כג

ולענין גוף הדבר אם שני מיני עופות. או שני מיני בהמות וכן בטמא וטהור אם הוי מין באינו מינו. או מין במינו. כבר הבאנו דרבו הדיעות.

והנה הש"ך בסי' ק"ז בס"ק א' כתב דדג טמא עם דג טהור הוי אינו מינו בשמא ובטעמא דאין לו שם אחד וגם בוודאי משונה בטעמא והביא כן בשם ראב"ן בסימן ך' והאו"ה בסוף כלל כ"ג בשם הא"ז וסיים הש"ך דאפשר דהרב ס"ל כהגהות ש"ד ריש סי' נ"ה המתחלת פעם אחד הובא דאיתא שם דדג טמא הוי מינו לענין דלא בטיל ותירץ הש"ך דהרב ס"ל דאזלינן בתר שמא ושם דג אחד הוא יעו"ש דנראה דעתו דלענין טעם בוודאי אינו שוה:

וכתב ע"ז הפרי מגדים דמדברי הגהות השערי דורא שהביא הש"ך דכ' דדג טמא הוי מין במינו לענין דלא בטל אין ראיה דבסימן צ"ח מבואר דדגים טהורים עם טמאים הוי אינו מינו וחתיכת דג שם אחד הוא ואם כן בהגהות ש"ד דכתב טמא בין טהורים אפילו דהוי מינו מכל מקום מים רבים ומבטלים והתם ע"כ מיירי דהסירו הטמא דאל"ה ברי' לא בטיל וליכא כי אם טעמו ודאי שם ציר של דג אחד הוא ע"כ:

והנה החילוק בין חתוכים ושלימים הוא מאו"ה ומובא בכו"פ בסימן צ"ב בס"ק ד' דכתב הא"ז לענין בשר ושור ואיל דשני מינים המה בשמא וכתב האו"ה דדוקא כשהם שלימים ולא כשהן חתוכין דכשהן חתוכין הוי מין במינו והביא שם הכרו"פ דהד"מ אינו מסכים עמו בזה:

והנה בד"מ בסימן צ"ח ס"ק ה' הביא וז"ל וכתב או"ה כלל כ"ג כל דינים אלו וכתב לבסוף וה"מ כשהן שלימים אבל בחתוכים הכל מקרי חתיכת דג או חתיכת עוף עכ"ל נראה מדבריו דס"ל דבכה"ג הוי מין במינו דבתר שמא אזלינן הואיל וכלהו מקרי חתיכת דג או עוף אם כן שמם שוה ואין דבריו נראה דאין זה שם העצם שנלך אחריו לענין מין במינו כן נראה לי עכ"ד.

וא"כ לפי דברי הד"מ ראיות הש"ך נכונה מדברי הגהות ש"ד דדג טמא וטהור הוי מין במינו ונסתלק תירץ הפרי מגדים דהתם כיון דנסתלק הבריה ולא נשאר כי אם טעמו בודאי הוי מין במינו כמו חתיכת דג דהוי מין במינו דהרי לדעת הדרכי משה גם חתיכת דג הוי אינו מינו:

אך אחרי העיון דברי הפרי מגדים נכונים דלכאורה תמוהים דברי הדרכי משה מה דס"ל דאם דג טמא וטהור הוי אינו מינו הוא הדין דאפילו החתיכות הוי אינו מינו יהיה תמוה לשיטתו מאי דקאמר הגמרא בחולין בד' צ"ט ע"ב דאמר רבי יוסי ב"ר חנינא לא כל השיעורים שוים שהרי ציר שיעורו קרוב למאתים דתנן דג טמא צירו אסור רבי יהודה אומר רביעית בסאתים והאמר רבי יהודה מין במינו לא בטיל שאני ציר דזיעה בעלמא הוא:

וקשה למאן דאמר דדג טמא עם דג טהור הוי אינו מינו א"כ מאי מקשה בגמרא הא לא הוי מין במינו כלל דג טמא עם דג טהור ולתירץ הפ"מ ושיטת או"ה דחתיכת דג טמא עם חתיכת דג טהור הוי מין במינו ניחא אבל אם נימא דאין חילוק בין חתיכה לשלימה כדברי הד"מ תמוה:

וע"כ צ"ל דאף אם נימא דחתיכת דג טמא עם חתיכת דג טהור הוי אינו מינו מ"מ ציר דג טמא עם ציר דג טהור בודאי הוי מינו:

וא"כ מכאן ראיה ברורה דציר בציר בודאי הוי מין במינו ונסתלק ראיות הש"ך מדברי הגהות ש"ד כיון דהוא מיירי רק לענין טעם וטעם בוודאי הוי מין במינו כדברי הפ"מ אך הפרי מגדים דימה אותו לחתיכה דכמו דחתיכות הוי מין במינו כן ציר ותלי תניא בדלא תניא דעל חתיכות איכא ספק אם הוי מינו או אינו מינו אבל ציר בודאי הוי מינו ודו"ק:

והנה הכרתי ופלתי בסימן צ"ח ס"ק ד' רצה להביא ראיה לדברי או"ה דבחתיכה הוי מין במינו ממאי דאיתא ברשב"א ובר"ן שטרחו ליישב לרש"י דפסק דמין במינו לא בטיל וחלב ובשר הוי מין במינו דקשה מההוא כזית דתרבא דנפל לבשרא שנתבטל וקשה מאי קושיא דלמא איירי חלב שור לבשר כבש ורבא בתר שמא אזיל וקי"ל כוותי' מיהו יש לדחות אפשר דחלב שאני דכמו דאמרינן דם פר ודם שעיר לכ"ע הוי מין במינו דמהא יליף ר' יהודה וצ"ל דבדם ליכא הבדל וא"כ יש לומר אפילו בחלב כן משא"כ בבשר אכילתו של זה לא כשל זה עד דבשרא דתורא צריך בישול רב יעו"ש:

ולפי סברא זו ציר בודאי הוי מין במינו בטמא וטהור ואין ראיות הש"ך ראיה מדברי הגהות ש"ד דשם מיירי רק לענין טעם:

אך עכ"ז אחרי העיון נראה לפענ"ד דראיות הש"ך נכונה הוא דע"כ אנו אומרים שטעם הוי מין במינו היינו היכא ששניהם הוי טעם טעם דג טמא בטעם דג טהור כמו התם בציר דג טמא עם ציר דג טהור אבל טעם דג טמא עם דג טהור בעין שפיר בטיל דטעם דג טמא עם דג טהור בעין בודאי הוי מין באינו מינו דאם חתיכת דג טמא בחתיכת דג טהור הוי מין באינו מינו מכ"ש טעם דג טמא עם דג טהור בעין דבלא"ה נסתפק הרשב"א בחידושיו בסוגיא דזרוע בשלה אם ציר עם בשר הוי מין במינו או מין באינו מינו אפי' ציר ממין הבשר ממש:

וא"כ בציר מאינו מינו כיון דגוף הדבר הוי אינו מינו כמו דג טמא עם טהור מכ"ש דציר דג טמא הוי אינו מינו עם דג טהור ורק בציר עם ציר הוי מין במינו דשניהם ציר דגים ושפיר נכונה ראיות הש"ך מדברי הגהות ש"ד דדג טמא עם טהור הוי מינו ואין לתרץ דהתם הוי טעמא דהא מכל מקום הדג טהור הוא בעין:

וכן על מה שחילק הכרתי ופלתי דאפילו אם נימא דבשר שור עם כבש הוי מין באינו מינו מכל מקום חלב שור עם כבש הוי מין במינו גם זה אינו ורק חלב שור עם חלב כבש נוכל לומר דהוי מין במינו ואין חילוק בהם כמו בין בשר שור לבשר כבש אבל חלב שור עם כבש בעצמו בודאי הוי מין באינו מינו מכ"ש דבשר שור עם כבש מכ"ש חלב שור עם כבש דבלא"ה איכא דעות דחלב עם בשר ממינו ממש הוי מין באינו מינו כמבואר בש"ך בסימן צ"ח ס"ק א':

וא"כ כיון דבשר שור עם בשר כבש הוי מין באינו מינו מכל שכן חלב בשר שור עם כבש דבלאו הכי החלב משונה מבשר ומה שהביא ראיה הכרתי ופלתי דדם הפר ודם השעיר הוי מין במינו אפילו אם נימא דבשר שור ושעיר הוי אינו מינו משם אין ראיה דדם עם דם שפיר הוי מין במינו ואין ראיה לחלב עם בשר אם החלב הוי מבשר דאינו מינו ושפיר יש ליישב קושית הרשב"א והר"ן לשיטת רש"י דמין במינו לא בטיל מההוא כזית תרבא דנפל לבשרא שנתבטל דמיירי בחלב שור שנפל לבשר כבש וכדומה דשפיר הוי אינו מינו אפילו אם חלב שור וחלב כבש הוי מין במינו אבל חלב שור עם כבש שפיר הוי אינו מינו ודו"ק:

תוכן העניינים

נפש חיה יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה