נפש חיה יורה דעה· רבי חיים אלעזר וקס
סימן כב
ובדברים שהבאנו בסימנים הקודמים. יתורץ לנו ג"כ הדין המבואר בסימן צ"ד.
בתוחב כף של בשר שני פעמים לתוך חלב או איפכא דבנודע אין צריך שני פעמים ששים דכבר נתבטל בפעם הראשון ובלא נודע צריך ב' פעמים ששים דאמרינן דבפעם ראשון פלט הבשר ונשאר מעט בשר בתוכו נבלע מחלב ונעשה נבילה וחוזר ופולט פעם שני החלב ואוסר וי"א דאפילו בלא נודע א"צ רק פעם אחת ששים וכתב הש"ך דטעם משום די"א דלא אמרינן בבלוע חנ"נ אך אנן קי"ל דאמרינן בבלוע חנ"נ:
ובס' בסי' ך' הבאתי דברי הארוך בש"ך דמש"ה א"צ רק פעם אחת ששים משום דחלב ובשר אין טעמם שוה ומבטלים זה את זה והפרי מגדים הביא וחלק עליו ולפי מה שנראה מאו"ה דהא דהיכא דאין טעמם שוה מבטלים זה את זה הוא רק בשני מיני איסורים כגון בחלב ודם אבל באיסור אחד מצטרפים אפי' דהוי שני טעמים חלוקים:
אך לפי מה שהבאתי בסימן הקודם דאפילו אם נימא דבאיסור אחד אפילו דהוי שני טעמים חלוקים מצטרפים הוא רק באיסור אחד ולא בבשר בחלב דבבשר בחלב כיון דאיכא שני טעמים חלוקים אחד מבטל חבירו וליכא טעמא לא הוי דרך בישול וכל עיקר מאי דמהני ס' בבשר בחלב הוא משום דליכא טעמא ולא הוי דרך בישול אבל ביטול לא מהני כיון דהאי לחודיה שרי והאי לחודיה שרי ובהדי הדדי אסור כמו בכלאים אך היכא דאיכא ששים ליכא טעמא ולא היה דרך בישול וא"כ כל דהוי שני טעמים מתחלפים וליכא טעמא אין כאן איסור כלל ומצאתי כדברי באו"ה כלל כ"ד דין י' דכתב זית בשר וזית גבינה לנ"ט של היתר אפי' דמצטרפין ללקות וחשיבין כמין אחד מותר דדוקא דרך בישול אסרה תורה דהיינו שיתנו טעם זה בזה והכא יש ששים נגד כל אחד ולא נאסרו יחד קודם נפילתן לקדירה ועי"ש והן הן הדברים הנ"ל שאמרנו:
ומבואר לשיטת האו"ה דתחילת איסור בשר בחלב היכא דהוי טעמים מתחלפים אינו חל איסור בשר בחלב וא"כ גם בנידון דידן בתחב הכף שני פעמים כיון דמתחילה היה ששים נגד הבשר דנפלט ולא נאסר עדיין אפילו שאח"כ פולט חלב נבילה אינו מצטרף לאסור כיון דמתחלה לא נאסר אינו יכול עתה לאסור כיון דהוי טעמים מתחלפים ובטעמים מתחלפים אינו יכול לחול מתחלה איסור ב"בח וזה ברור:
ולא עוד דאפי' בלא האי טעמא שהבשר והחלב הוי טעמים מתחלפים ג"כ אינו יכול להצטרף הבשר והחלב לאסור יחד כיון דנגד טעם הבשר איכא ששים ולא נאסר טעם הבשר כלל דכל היכא דאיכא ששים לא נאסר כלל בבשר בחלב דלא הוי דרך בישול ואפי' מדרבנן אינו אסור כאשר הבאתי בס' הקדום דברי הגאון מו"ה עקיבא איגר ז"ל בסי' ר"ז דאם נימא דמדרבנן אסור בכה"ג ואפי' דיש ששים מכל מקום הוי כאן איסור א"כ שוב יוקשה דמדרבנן לא מהני ביטול לבשר בחלב כיון דהאי לחודי' שרי והאי לחודיה שרי ובהדי הדדי אסור ולא שייך התירץ דלא הוי דרך בישול כיון דמדרבנן אסור אפי' דלא הוי כדרך בישול אך ע"כ בכהאי גוונא דלא הוי דרך בישול כיון דאיכא ששים וליכא טעם כלל אפילו רבנן לא גזרו:
וא"כ כיון דהבשר לא נאסר כלל היינו טעם הבשר אינו יכול להצטרף עם החלב שנעשה נבילה דהוי היתר עם איסור ולא איסור עם איסור כנ"ל כל זה בארוכה דהבשר לא נאסר כלל ועדיין היתר הוא אך החלב נעשה נבילה היינו החלב שנבלע בהכף אחר שהוציא הכף מהקדירה נעשה נבילה כדאיתא בתה"ד דכל זמן שהכף בתוך הקדירה לא נעשה נבילה דהוי מקושר עם המאכל שבקדירה אבל הבשר שנפלט מתחילה בחתיכה הראשונה לא נעשה נבילה כיון דהי' בחלב ששים כנגדו והבשר מותר לגמרי שכיון שלא נתן טעם הוי היתר ולא יוכל להצטרף עם החלב שנעשה נבילה דהבשר היתר הוא וכעין שכתבתי בסי' הקודם לענין בשר טמא שאינו מצטרף עם בשר טהור לאסור אפילו אם היה טעמם שוה אפי' דשני איסורין שטעמם שוה מצטרפין יחד מכל מקום כאן לא הוי כלל שני איסורים דבשר טהור כיון שאין בו לבדו כדי לאסור ואינו נותן טעם הוי היתר גמור והוי היתר באיסור אך חתיכת בשר שנפל לתוך חלב אפילו דאיכא ששים חתיכות בשר נעשה נבילה עם החלב הנבילה שבתוכו דהחלב שבבשר נפרד משאר הקדירה ונעשה נבילה הבשר והחלב שבתוכו כדברי הת"ה אבל טעם בשר שנפל לתוך הקדירה של חלב אין כאן איסור כלל כאשר הארכתי בסימן הקודם:
ומש"ה טעם בשר שנפל לתוך הקדירה של חלב כיון דהיה ששים ולא נתן טעם אין כאן איסור כלל והבשר שנפלט לתוך החלב הוי היתר ואינו מצטרף עם החלב נבילה כלל וכל עיקר החשש שפלט מתחילה הבשר ונבלע החלב הוא רק בבשר בחלב שאמרינן ביה חתיכה נעשה נבלה מדאורייתא ולא בשאר איסורים וב"בח לא שייך כלל שיצטרף כנ"ל:
וניחא מאי דמבואר בסי' צ"ח ס"ד דאפילו איסור גופא שנפל ב"פ בקדירה אחת א"צ רק פ"א ס' דכל עיקר חתיכה נעשה נבילה הוא רק משום לתא דבשר בחלב ובשר בחלב בכהאי גונא אינו צריך רק פעם אחת ששים דמה שנפלט בראשונה הוי היתר היינו הטעם בשר בחלב ודו"ק: