נפש חיה יורה דעה· רבי חיים אלעזר וקס
סימן כ
על דין המבואר בסימן צ"ח
דהיכא דנתערב כאן איסור ונשפך ואינו ידוע אם הי' כאן ס' מין במינו ספיקו להקל ובאינו מינו ספיקו להחמיר דהוי ספק דאורייתא והיכא דגוף האיסור דרבנן אפי' מין באינו מינו ספיקו להקל כדאיתא בש"ך:
הנה לכאורה נראה דגם בדין המבואר בסימן צ"ב ס"ח מחבת של חלב שנתנו בכירה תחת קדירה של בשר הזיעה עולה ונבלע בקדרה ואוסרתו וכתב הרמ"א דבעינן ששים בקדירה נגד החלב של המחבת ונראה דג"כ בנשפך ולא נודע אם יש כאן ששים יהיה ג"כ תלוי דאם היה בשר עוף מותר דהוי ספק דרבנן ובבשר בהמה אסור מספק דהוי ספק דאורייתא:
אך נראה דיש להתיר אף בבשר בהמה בספק אם היה כאן ס' לפי ששמעתי ממופלג אחד ומצד השכל נראה כן דהזיעה מהחלב היא רק מים בעלמא ואם ינתן כלי זכוכית על כלי של חלב רותח יתהוו בו מים צלולים:
והנה בסי' פ"ז מבואר בס"ו והוא מהגמרא דמי חלב אינו אסור מדאוריי' ואין לוקין עליו רק מדרבנן אסור וא"כ הזיעה שהיא מהחלב גם כן רק מים בעלמא לא עדיף ממי חלב שהיא רק מדרבנן ואינו דומה לשאר איסורים דזיעה אוסרת אפי' דהיא רק מים דהיוצא מהטמא טמא וגם הזיעה אפי' שהיא מים אסורה אבל החלב שהיא עדיין אינו אסור רק הבשר עם החלב יחד נאסר ומי חלב אינו אוסר הבשר והזיעה לא עדיף ממי חלב:
והלום ראיתי בחוות דעת סי' צ"א ס"ק ט' בביאורים דכתב דציר בשר הנוטף מחמת מליחה כל זמן שאין הבשר נחשב כרותח אינו יכול לאסור הגבינה דהתוס' בחולין ד' קי"א בד"ה ורוטבן הקשו דלמה לי קרא דהטמאים לאסור צירן ורוטבן הא טעם כעיקר ותירצו דאיצטריך קרא לצירן דזיעה בעלמא הוא וא"כ בב"בח דבטעמא תלוי רחמנא ודאי אין ציר בשר אוסר חלב ודוקא בטמאים אסור משום כל היוצא מן הטמא טמא אכן כשהבשר היא רותח מחמת המליחה ומפליט טעם שמנונית ודאי דהציר ג"כ מקבל טעם שמנונית דמה בכך דהציר הוא זיעה בעלמא מ"מ לא יהיה אלא מיא בעלמא שמקבלים טעם מהבשר בשעת מליחה ועי"ש דבריו באריכות:
והנה מה שחילק דב"בח בטעמא תלוי רחמנא לא היה צריך לזה רק דציר כיון דהוי רק זיעה אינו כמו בשר אך דאסור משום היוצא מטמא וזה הוא היכא שכבר טמא שאסרה תורה גם היוצא מהטמא אבל ציר מבשר כיון דהוי רק זיעה אינו אוסר החלב דציר גופא לא הוי כמו בשר וג"כ לא שייך בזה כל היוצא מטמא דהרי הבשר עדיין היתר הוא אך שיחול עתה עליו איסור ב"בח ועתה אינו יכול לחול עליו איסור בשר בחלב שהרי הציר עדיין אינו בשר.
והנה לכאורה ראיה מדבריו גם כן דזיעה מחלב אינו אוסר כמו שהוא כת' דציר מבשר אינו אסור משום ב"בח משום דהוי רק זיעה ואם כן מכ"ש בזיעה עצמה דאינו אוסר משום ב"בח אך עדיין אפשר לומר דמשם ראיה להיפך דהנה הוא כת' דציר כיון שהיא רק זיעה אינו אסור משום ב"בח מכל מקום אם הבשר רותח אפי' הציר אסור דלא יהיה רק מים מכל מקום קיבל טעם מהבשר ואם כן ה"ה בזיעה מחלב רותח ניהו דזיעה גופה אינה אוסרת מכל מקום קבלה טעם מהחלב גופה כיון דהחלב רותח:
אך באמת בחלב אי אפשר לומר כן דא"כ יוקשה אמאי במי חלב אינו אסור מדאורייתא והיינו לאחר שמבשל החלב נשאר מי חלב נימא גם כן דהמי חלב קיבל טעם מהחלב אך ע"כ במי חלב לא שייך זה כיון דנפרד מהחלב וטבע החלב להפרד בפני עצמו אין בו ממשות מגוף החלב שאוסר מדאורייתא ומסתברא דזיעה מהחלב שהיא מים בעלמא לא גרע ממי חלב: