נפש חיה יורה דעה· רבי חיים אלעזר וקס
סימן יג
בענין בישול מפעפע בכל הכלי ונעתיק מתחלה סוגית הש"ס והפוסקים ואח"כ נבוא על פסק הש"ע.
בזבחים בד' צ"ו ע"ב איתא דר' יצחק בר יהודא בעי מרמי בר חמא בישל במקצת כלי טעון מריקה ושטיפה או אינו טעון א"ל אינו טעון מידי דהוי אהזאה פירוש דהאיבעי' הוי אם טעון מריקה ושטיפה בכל הכלי ופשט לי' מהזאה מדם חטאת שניתז על הבגד דתנן במתניתן דאינו טעון כיבוס אלא במקום הדם א"ל והא לא תני הכי פירוש דאינו מפורש כן במשנה לענין בישול והוא רצה שיפשוט לו ממתניתן א"ל מסתברא כבגד מאי בגד אינו טעון כיבוס אלא במקום הדם אף כלי אינו טעון מריקה ושטיפה אלא במקום בישול א"ל מי דמי דם אינו מפעפע בישול מפעפע ועוד תניא חומר בהזאה ממריקה ושטיפה וחומר במריקה ושטיפה מהזאה וכו' וחומר במריקה ושטיפה שמריקה ושטיפה נוהגת בין בקדשי קדשים ובין בקדשים קלים בישל במקצת כלי טעון מריקה ושטיפה בכל הכלי משא"כ בהזאה א"ל אי תניא תניא וטעמא מאי אמר קרא אם בכלי נחושת בשלה בשלה אף במקצת כלי ואח"כ קאמר בגמרא דסמוך לי' למריקה ושטיפה כל זכר בכהנים יאכל אותה אותה למעט תרומה דאמר מר בישל במקצת כלי טעון מריקה ושטיפה בכל הכלי הא תרומה לא צריך אלא במקום בישול ע"כ סוגית הגמרא:
והנה לכאורה אינו מובן סוגית הגמרא דקאמר מי דמי דם אינו מפעפע משמע מצד הסברא בישול מפעפע אף במקום שלא הגיע הרוטב ומש"ה לא דמי לדם דדם צונן הניתז על הבגד אינו נבלע רק במקום הדם ובישול רותח מפעפע אף במקום שאין שם הרוטב וא"כ קשה דאח"כ דמביא הברייתא דבישל במקצת הכלי מפעפע בכל הכלי מקשה טעמא מאי ומאי קושיא הא משום דבישול מפעפע מש"ה צריך מריקה ושטיפה בכל הכלי וגם מאי דמביא אח"כ דתרומה נתמעט דבישל במקצת הכלי א"צ מריקה ושטיפה בכל הכלי ואמאי הא בישול מפעפע ומבליע אף במקום שאין שם רוטב וגם מה הי' עיקר איבעי' דר' יצחק בר יהודא כיון דידע דבישול מפעפע אף במקום שאין שם רוטב מסתמא צריך מריקה ושטיפה בכל הכלי דאין שיעור דבר:
ובתוס' בד"ה בישל במקצת כלי ממון מריקה ושטיפה הכלי או אינו טעון כתבו וז"ל תימא מאי קא מיבעי' לי' ומאי סלקא דעתך דר' יצחק אי כשמקצת הכלי על האש שמבשל בו ושאר הכלי צונן קא מיבעי' לי' א"כ מאי קאמר בישול מפעפע הא לא מפעפע בכל הכלי ואי כשכל הכלי חם פשיטא דמפעפע בכולו ובעי מריקה ושטיפה ואי קא מיבעי' לי' אם מפעפע בכל הכלי או לא א"כ בשאר איסורים נמי תיבעי' לי':
ופירוש דבריהם דשיטתם דהיכא דהכלי מקצתה חמה ומקצתה צוננת בוודאי הצונן אינו בולע כלל ואם חמה כולה בוודאי מבליע בכולה וקשה לשיטתם דהיכא דהכלי צוננת בוודאי אינו מבליע בכולו א"כ בוודאי אי אפשר לומר דמיירי דהכלי למעלה צוננת דא"כ בוודאי אינו צריך מריקה ושטיפה בכולו כיון דאינו מבליע בכולו והתוס' לא הקשו רק ממאי דקאמר בישול מפעפע דהא אינו מפעפע בכולו ונראה לשיטתם דאף אם מיירי דהקדרה למעלה מרוטב צונן ג"כ יוכל להיות האיבעי' אם צריך מריקה ושטיפה בכולו כאשר יתבאר אך הקושיא שלהם ממאי דקאמר דבישול מפעפע אך באמת אף שהקדירה מקצתה שאינו מבשל בה צוננת אפ"ה יש מקום להאיבעי' שמא כיון שבישל במקצת צריך מריקה ושטיפה בכל הכלי אף שאינו נבלע בכל הכלי דלעיל בד' צ"ה קא בעי רמי בר חמא אם בישל בלא בלוע כגון שתלאו באויר התנור אם צריך מריקה ושטיפה ורצה שם הגמרא לפשוט דבישול בלא בלוע ג"כ חייב במריקה ושטיפה ודחי אח"כ והרמב"ם פסק דהוי ספק אם בישול בלא בלוע צריך מריקה ושטיפה ואיבעיא דר' יצחק בר יהודא הוא אף אם בישול בלא בלוע אם אסור היינו היכא דלא הי' כלל בלוע כאן אבל כאן כיון שהיה בליעה במקצת אפשר דצריך מריקה ושטיפה בכל הכלי וראי' לזה דהוא פשיט לי' מדם דתנו במשנה דא"צ כיבוס רק במקום הדם משמע דלולי המשנה היה ס"ד דאף בדם שנפל על הבגד צריך כיבוס כל הבגד אף שהדם צונן ובוודאי אינו מבליע יותר וגם כיון דהוי ספק אף על בישול בלא בלוע כלל אף אם נפשט ספק זה עדיין ספק על בלוע במקצת אך ע"ז קשיא להו להתוס' מאי קאמר דאין ראי' מדם לבישול דדם אינו מפעפע בצונן ובישול מפעפע מה לנו בזה דבישול מפעפע הא אינו מפעפע רק במקום הרוטב אבל למעלה מהרוטב שהוא צונן אינו מבליע כלל ודמי ממש לדם צונן שבמקום שאינו נבלע אינו טעון כיבוס ה"ה בבישול במקצת כלי וניהו דבמקום הבישול מפעפע ונבלע בכלי מ"מ למעלה מהבישול אינו נבלע כלל וגם שם בבגד במקום הדם נבלע בהבגד ניהו דהתם הוי בצונן ואינו מפעפע מ"מ בבגד נבלע בצונן ג"כ כידוע וזה פירוש דבריהם מה שכתבו א"כ מאי קאמר בישול מפעפע הא לא מפעפע בכל הכלי והיינו כנ"ל דנגד חצי הכלי שלא הי' בישול שם הוי כאינו מפעפע כלל והיכא שהכלי רותח כולו שוב לשיטת התוס' נבלע בכולו ופשיטא דבעי מריקה ושטיפה בכולה ואח"כ כתבו בתוס' דאם הפירוש בהאיבעי' דזאת גופא קא מיבעי' לי' בבישול במקצת הכלי אי מפעפע בכל הכלי אף שהכלי חמה:
(ונראה לי דזה תלוי בשיטת רש"י ור"י בחתיכה מקצתה ברוטב אם הוי ככולה בתוך הרוטב וכן כאן בקדירה שמקצתה נתבשל בה רוטב אם מפעפע בכולה תלוי בזה) וזה הוי האבעי':
ולפי זה נצטרך לפרש מאי דקאמר דאין ראיה מדם דדם אינו מפעפע בצונן אבל בישול מפעפע אף דע"ז גופא הוי האיבעי' אם מפעפע בכולה לשיטתם צריך לפרש דהכי קאמר דאין ראיה מדם דדם אינו מפעפע כלל ואין לספק שמא נבלע בכולו אבל בישול מפעפע ואין הפירוש דבישול מפעפע בכולו אך דמפעפע עכ"פ ונבלע ע"י רתיחת הבישול א"כ יש לספק שמא נבלע בכל הכלי ואין ראי' מדם ע"ז הקשו דא"כ היה לשאול האיבעי' הזאת בשאר איסורים ולמה בעי האיבעי' הזאת גבי מריקה ושטיפה בקדשים והניחו הדבר בתימה:
והנה הפוסקים שלמדו מסוגיא זו לשאר איסורים אי בישול מפעפע בכל הכלי כאשר נבוא לקמן שפיר נוכל לומר דהאיבעי' הוי כאן זאת בעצמו אי בישול מפעפע בכל הכלי ולא קשה דא"כ הוי לשאול איבעי' זאת בשאר איסורים דאה"נ דמספקא להו זאת בשאר איסורים ג"כ:
אך הא קשיא לי אם נימא דהספק הוא אי בישול מפעפע בכל הכלי א"כ לפי מאי דפשיט דצריך מריקה ושטיפה בכל הכלי ונלמד מקרא דאם בכלי נחושת בשלה על כרחך דנלמד מקרא דבישול מפעפע בכל הכלי אם כן אמאי ממעט תרומה דאין צריך מריקה ושטיפה בכל הכלי כיון דהטבע היא דבישול מפעפע בכל הכלי א"כ אין חילוק בין קדשים לתרומה בין כל האיסורים כיון דבישול מפעפע בכל הכלי בכל האיסורים הדין כן:
ולשיטת האומרים דבישול מפעפע בכל הכלי ולמדו מכאן צריכין אנחנו מתחלה לפרש לשיטתם סוגית הגמרא ואח"כ נראה מה שלמדו מזה לדינא דלדברי התוס' דהניחו הסוגיא בתימה אין ללמוד ממנה ולשיטתם צריך לומר דאפשר לפרש באחד מהפנים שיתבאר:
א) דמיירי שפיר דהכלי למעלה צונן ואינו מבליע למעלה כלל ואפ"ה בעי אם צריך מריקה ושטיפה בכל הכלי דבלוע במקצת כלי צריך מריקה ושטיפה בכל הכלי כנ"ל ומאי דהגמרא קאמר דם אינו מפעפע בישול מפעפע אף דלמעלה אינו מפעפע כלל מ"מ כיון דהבישול גופא מפעפע צריך מריקה ושטיפה בכולו דע"כ צריכין אנחנו לחלק בכך לפי מאי דבעי לעיל בבישול בלא בלוע אי צריך מריקה ושטיפה אף שלא נבלע בתוכה כלל וע"כ צריך לומר דגזירת הכתוב היא בבישול כיון דגוף הבישול מפעפע החמירה תורה אף בבישול בלא בלוע:
וא"כ ה"ה נמי נוכל לומר דבלוע במקצת כלי צריך מריקה ושטיפה בכל הכלי והתורה לא גזרה אך היכא דהיה כאן עכ"פ בישול ובלוע אז גזרה התורה אבל בבישול בלא בלוע כלל אינו צריך מריקה ושטיפה דהתורה לא גזרה אך היכא שהי' כאן עכ"פ בליעה בכל הכלי כנ"ל:
ואח"כ כשמביא הברייתא דבישול במקצת כלי צריך מריקה ושטיפה בכל הכלי ואינו דומה להזאה שפיר מקשה טעמא מאי אף דקאמר מתחלה דבישול מפעפע זה אינו הפירוש דמפעפע בכל הכלי אך כיון שמפעפע אינו דומה לדם ואין ראיה מדם אבל עדיין אין זה טעם שנצטרך מריקה ושטיפה בכל הכלי כיון שאינו מבליע בכל הכלי וקאמר דנלמד מקרא דאם בכלי נחושת בשלה דאפי' בישלו במקצת כלי טעון מריקה ושטיפה בכל הכלי:
ואפשר לומר דהלימוד הוא משום דבבלוע נאמר וכל אשר יגע בבשרה יקדש ודרשינן בגמ' בד' צ"ט בבשרה עד שיבלע בבשרה והכי נמי היה אפשר לכתוב וכל אשר יגע בכלי נחשת דיהיה הפירוש דיבלע בה ומה שנאמר ואם בכלי נחושת בשלה היינו רק כיון שנתבשל בה אפי' שלא נבלע בכולה צריך להיות ומורק ושטף במים ומאי דנתמעט אח"כ תרומה נוכל לומר ג"כ דלא נתמעט רק היכא שלא נבלע בכולו וכגון דהוי צונן זה שלמעלה דאך בקדשים בלוע במקצת צריך ג"כ מריקה ושטיפה בכולו מה שאין כן בתרומה ובתרומה איכא שם ב' לשונות או דנתמעט משטיפה יתירתא חוץ הגעלה או דנתמעט בבישול ובלוע במקצת והיינו דכל אלה מצד הבלוע אינו אוסר כיון שהיה הגעלה או בבישול במקצת דלא נבלע כלל אך דהתורה צותה מריקה ושטיפה מכל אלה נתמעט תרומה אבל אה"נ היכא דהוי חם כולו ומבליע בכולו אפילו בתרומה צריך מריקה ושטיפה בכולו:
ב' נוכל לפרש דלעולם מיירי שהקדירה כולה חמה ושפיר מבליע בכולו אע"פ כן בעי אם צריך מריקה ושטיפה בכולו:
דהמריקה ושטיפה אינו משום הבלוע שתאסר אח"כ מה שיבשל בה על ידי הבליעה שנמצא בתוכה ואפי' היכא דלא יבשל בה עוד כלל או אפי' היכא שהבלוע לא יאסר התבשיל הוי גזירת הכתוב המריקה ושטיפה כדאיתא בתוספות בחולין בד' קי"ב דמשום הכי אמרינן דכל יום ויום נעשה גיעול לחבירו ולא הוי ממעט באכילת קדשים משום דבדאורייתא מין במינו ברובא בטל ובמקדש אוקמי אדאורייתא והקשה המהר"ם לובלין דא"כ למה צריך המריקה ושטיפה כל עיקר כיון דמדאוריית' ברובא בטל אך באמת המריקה ושטיפה אינו משום שלא יאסר המאכל אך היא מצוה בפני עצמה כדאיתא ברא"ש בסוף עבודה זרה דהקשה אמאי צריך מריקה ושטיפה הא אחר שנעשה נותר הוי פגום כיון דסוף לילה פוגמת וכתב אח"כ וז"ל ומיהו י"ל דאע"פ כשפגום הותר מהתורה אם נעשה נותר מ"מ גזירת הכתוב הוא שבירה בכלי חרס מריקה ושטיפה בכלי נחושת מידי דהוי אמריקה ושטיפה שהוא גזירת הכתוב אפי' כשהיא בת יומא שהרי אחרי הגעלה שכבר נפלט כל האיסור טעון מריקה ושטיפה לרבי בצונן ולרבנן שטיפותא יתירתא (והיינו דלרבנן מורק הוא בחמין ושטף בצונן ולרבי מורק ושטף שניהם בצונן זה מבפנים ןזה מבחוץ חוץ הגעלה כדאיתא לקמן) וה"נ אף שאין בכלי אלא בליעת טעם פגום גזירת הכתוב הוא וכן הוא בר"ן בסוף ע"ז דאף דהוי טעם פגום ואינו אוסר המאכל מכל מקום גזירת הכתוב הוא מריקה ושטיפה ועי"ש:
ובזה יתיישב קושיית המהר"ם לובלין הנ"ל דאף שלא יאסר המאכל דבטל ברוב מ"מ אחר שנעשה נותר בהקדירה גזירת הכתוב הוא מריקה ושטיפה והמצוה הוא לאחר שנעשה נותר כדאיתא בתוס' בזבחים בד' צ"ז ע"א בד"ה ממתין להם ועי"ש:
וא"כ כיון דהמריקה ושטיפה אינו משום שהבלוע תאסר דאפי' אם הבלוע לא תאסר גם כן צריך מריקה ושטיפה והרא"ש הביא ראיה ברורה מכל עיקר הדין דמריקה ושטיפה דהוא יותר על ההגעלה אפי' שהגעלה בודאי מוציא הטעם אעפ"כ צריך עוד מריקה ושטיפה או עכ"פ שטיפה בצונן:
וא"כ שפיר נוכל לומר דהאיבעיא הוי על בישול במקצת כלי אם טעון מריקה ושטיפה בכל הכלי אף שהבישול מבליע בכל הכלי מכל מקום המריקה ושטיפה אינו משום הבליעה ואה"נ דאם יבשל בה אח"כ בודאי צריך הגעלה בכולה דנבלע בכולה מכל מקום מריקה ושטיפה שציותה התורה דאינו משום שהבלוע יאסר כנ"ל רק מצות מריקה ושטיפה בין שהבלוע תאסר בין שאין חשש משום הבליעה בזה שפיר נוכל לומר דלא הוי מצות התורה במריקה ושטיפה רק במקום שבישל אבל במקום שלא היה הבישול אין כאן חיוב מריקה ושטיפה אפילו שהבלוע היתה שמה דלא משום הבלוע היתה המריקה ושטיפה דאפילו לאחר שתצא הבליעה ע"י הגעלה ג"כ לרבי צריך מריקה ושטיפה ולרבנן עכ"פ שטיפה אלמא דזה אינו משום הבלוע רק גזירת הכתוב ואפשר דגזירת הכתוב לא הוי רק במקום הבישול ממש ואין זה ענין להבלוע:
ולפי זה יתיישב יותר לשון הגמרא דקאמר דם אינו מפעפע היינו שפיר כפשטות הלשון דבישול מפעפע בכל הכלי אפילו במקום שאין שם רוטב אף על פי כן הוי האיבעיא אם צריך מריקה ושטיפה דזה אינו משום הבלוע לחוד אך על מה שמביא ראיה מדם דאינו צריך כיבוס רק במקום הדם השיב לו דאינו ראיה דדם אינו מפעפע כלל יותר אבל בישול מפעפע בכל הכלי וכיון דמפעפע בכל הכלי יכול להיות דצריך מריקה ושטיפה ג"כ אך עדיין אין זה טעם ברור דהמריקה ושטיפה אינו תלוי בבליעה דוקא ומש"ה מקשה טעמא מאי וקאמר דנלמד מפסוק:
ולפי זה דנתמעט תרומה דבישול במקצת הכלי אין צריך מריקה ושטיפה בכל הכלי היינו רק ג"כ לענין מצות מריקה ושטיפה דא"צ רק במקום בישול והיינו היכא שהבלוע לא יאסר כגון שנתבשל בה מינו דמדאורייתא ברובא בטל או שהוא פגום כנ"ל אבל לענין שלא יאסר המאכל אח"כ אפי' בתרומה צריך הגעלה כל הכלי כיון דשפיר מבליע בכל הכלי כדי שלא יאסר המאכל אח"כ אף בתרומה צריך הגעלה כל הכלי כיון דשפיר מבליע בכל הכלי כדי שלא יאסר המאכל אח"כ אך ממצות מריקה ושטיפה נתמעט תרומה דבישול במקצת הכלי א"צ מריקה ושטיפה בכל הכלי:
עוד אפשר לבאר יותר מה דנוכל לומר אפי' דשפיר מפעפע בכלי מכל מקום אינו צריך מריקה ושטיפה רק במקום שנתבשל דהנה בלא"ה קשה לשיטת הפוסקים דכלי שנתבשל בה איסור בקצתה מהני הגעלה ג"כ בקצתה דכמו דבלעה כך פולטה וכשם שבלעה ע"י בישול במקצת כך פלטה ע"י הגעלה במקצת וכדאיתא בסי' קכ"א בש"ע:
א"כ קשה מאי קא מיבעי' ליה אם בישול במקצת כלי טעון מריקה ושטיפה בכל הכלי מאי קא מיבעי' לי' ניהו נמי דמפעפע בכל הכלי ע"י בישול במקצת שוב ע"י המריקה ושטיפה במקצת תפלוט ג"כ הכל ולמה צריך מריקה ושטיפה בכל הכלי
וקושיא זו הקשה בבדק הבית בתורת הבית בבית רביעי בשער רביעי והוא חילק דרק בקדשים צריך מריקה ושטיפה בכל הכלי אבל בחולין כלל גדול כבולעו כך פולטו ובקדשים ג"כ דוקא לאחר שנעשה נותר אבל קודם שנעשה נותר אמרינן כבולעו כך פולטו אפילו בקדשים כדאמרינן בזבחים דכל יום ויום נעשה גיעול לחבירו וע"כ כבולעו כך פולטו דלא הגעילו כולו אך שבישל כמו אתמול ואיני מובן החילוק בין קדשים לחולין ובקדשים גופא בין קודם שנעשה נותר או לאחר שנעשה נותר ולפי הנ"ל שפיר יש חילוק:
דרק בקדשים צריך מריקה ושטיפה בכל הכני אפי' שלא נתבשל רק במקצתו ולא אמרינן כבולעו כך פולטו דבקדשים לא הוי המריקה ושטיפה משום איסור הבלוע שיפלוט הבליעה כדי שלא יחזור ויבלע במאכל ולא משום הבלוע שיאסר צריך מריקה ושטיפה כראיות הרא"ש דאפי' לאחר הגעלה צריך מריקה ושטיפה או שטיפה עכ"פ אפי' שכבר הוסר הטעם וכבר נפלט הטעם על ידי הגעלה אך דגזירת הכתוב הוא המריקה ושטיפה א"כ לא מהני מאי דהוי מריקה ושטיפה במקצת אפי' דע"י המריקה ושטיפה במקצת נפלט הטעם מכלי דגם לאחר שנפלט הטעם צריך מריקה ושטיפה אפילו לאחר שהיה הגעלה ופלט כל הטעם וגזירת הכתוב הוא דצריך מריקה ושטיפה בכלי שנתבשלה לא משום הבליעה לחוד ושפיר בעי אם צריך להיות מריקה ושטיפה בכל הכלי ולא מהני מה שיהיה מריקה ושטיפה במקצת הכלי אפילו שיפלוט הטעם מכלי דהרי מצות התורה הוא אפי' לאחר שפלט הטעם מריקה ושטיפה לרבי ושטיפה לרבנן כנ"ל אבל בשאר איסורים דלא הוי ההגעלה רק שלא יאסור המאכל אח"כ שפיר אמרינן כבולעו כך פולטו:
וניחא שפיר החילוק בקדשים בין קודם שנעשה נותר בין אחר שנעשה נותר דמצות מריקה ושטיפה הוא רק לאחר שנעשה נותר כדאיתא בתוס' בזבחים הנ"ל וא"כ קודם שנעשה נותר דלא הוי מצות מריקה ושטיפה רק שלא יאסר הבלוע שפיר אמרינן כבולעו כך פולטו ובזה מיושב נמי קושית התוס' דהקשו דאם הכלי חמה ומבליע בכולו א"כ בודאי צריך מריקה ושטיפה בכולו ולפי הנ"ל ניחא ניהו דמבליע בכלי מכל מקום הי' די מריקה ושטיפה במקצת משום דכבולעו כל פולטו ושפיר קא בעי אם צריך בקדשים מריקה ושטיפה בכולו אף דיפלוט הטעם על ידי מריקה ושטיפה במקצת:
ושפיר ניחא ג"כ מאי דקאמר דם אינו מפעפע בישול מפעפע היינו דשפיר מפעפע בכל הכלי ולא דמי לדם ואעפ"כ שפיר מקשה אח"כ טעמא מאי דצריך מריקה ושטיפה בכל הכלי אפי' דמפעפע בכל הכלי מכל מקום היה מהני מריקה ושטיפה במקצת משום דכבולעו כך פולטו אך נלמד מקרא דצריך מריקה ושטיפה בכולה:
ועתה נבוא לבאר שיטת הפוסקים שהביא הטור והב"י והש"ע:
הטור בסי' צ"ב הביא שלשה דעות בנפלה טיפת חלב על קדירה של בשר דעת הסמ"ג דלא מהני ס' כלל אף בנפלה נגד הרוטב שהטיפה אוסרת כל סביבו' הקדירה ונאסר אח"כ התבשיל וע"ז הביא הב"י וז"ל ודין זה כתבו הסמ"ג וז"ל גרסינן בזבחים פרק דם חטאת בישול מפעפע כלומר מתפשט בכל הכלי כתב מורי מכאן נהג רבינו שמחה שאם נפלה טיפת חלב ע"ג הקדירה רותחת באור שמפעפע כל חרס שבקדירה וחתיכה עצמה נעשה נבילה ובכולה קדירה משערינן שהחלב מתפשט בכל הקדירה ואין לו מקום להתבטל בס' עכ"ל:
והנה צריך לומר לשיטתו מאי דקאמר דבפ' דם חטאת אמרינן בישול מפעפע היינו דמתפשט בכל הכלי ע"כ צריך לומר דהוא פי' כפי אופן הב' שפירשנו לעיל דזאת היה פשיטא לסוגית הש"ס דבישול מפעפע בכל הכלי אפי' הכי היה מספקא להו להש"ס אם צריך מריקה ושטיפה בכולו דזאת אינו לענין לאסור התבשיל שיתבשל אח"כ רק לקיים מקצת מריקה ושטיפה ואפשר דזה אינו רק במקום בישול ממש ומש"ה קאמר בגמ' דם אינו מפעפע בישול מפעפע דבישול בודאי מפעפע בכל הכלי ודעת הסמ"ג דהכלי מתחלה נאסר ונעשה נבילה ואח"כ חוזר ואוסר התבשיל שבקדירה ולא אמרינן ממ"נ דאם נכנס הטעם לתוך התבשיל הרי הכל מצטרף לס' אך דאמרינן דמתחלה נאסרה הקדירה לחודי' ואח"כ נאסרה התבשיל:
ואח"כ הביא הטור דעת מהר"ם מרוטנבורג דאם יש בתבשיל ס' פעמים ס' כנגד הטיפה מותרת שהטיפה אינה אוסרת אלא עד ס' כנגדה ואם יש בתבשיל ס' כנגד אותם ס' מותר:
והביא הב"י דברי המרדכי שהביא ת' מהר"ם ז"ל וששאלתם מה עמדי על טיפת חלב שנפלה על דופן הקדירה מבחוץ תשובת ר' שמשון בידי להתיר ומקצת הלשון אעתיק למורי פעם אחת היו מבשלין בשר בקדירה ונפל מעט חלב על דופן הקדירה מבחוץ שאילו נפל בתוכה היה ברוטב ובחתיכות לבטל החלב ואפ"ה לא רצה רבינו להתיר מפני שאין החלב מתפשט בכל דופני הקדירה כמו שיוכיח בפ' דם חטאת גבי בישול במקצת כלי טעון מריקה ושטיפה בכל הכלי וקאמר טעמא מאי ואם בכלי נחושת בשלה ומדאיצטרך קרא לקדשים אלמא דאינו מפעפע בכולו אע"פ שהכלי חם וכיון שאינו מתפשט בכל דופני הכלי שיהיה ראוי לומר שכל לחלוחית שבדפנות יסייעו לבטל נמצא במקום שנפלה אסר כל הבלוע בדפנו ונעשה נבילה וחוזר ואוסר כל מה שבקדירה אם אין בה ששים לבטל שיעור עובי הדופן שנפל שם החלב דבשיעור עובי הדופן צריך לשער דלא ידעינן כמה בלעה קודם שנפל שם החלב ע"כ ומשערים בכל הקדירה כולה ודוקא שאי אפשר לעמוד על הטיפה כמה היתה שלא הרגיש בה ולא ראה אותה אלא לאחר שנפלה על הדופן ואז אי אפשר לשער בס' כיוצא בה דלמא מיד נבעלה מקצתה בדופן ואז ודאי צריך לשער בעובי הדופן כמו שאמר ר"י אבל אם ראה הטיפה קודם ועמד עליו כמה הוא אז סגי בס' של ס' טיפין כמו ממ"נ כמ"ש מורי ודברי רבינו שמשון צויתי להעתיק למורי וכ"נ וכן אנו מורין היכא דאיכא הפ"מ קצת או בשבת ויו"ט ושלום מהר"מ עכ"ל:
והנה דעת רבינו מאיר היפך מדעת הסמ"ג בשנים דהוא מוכיח מסוגיא דזבחים הנ"ל דבישל במקצת כלי אינו מפעפע בכל הכלי מדאצריך קרא בקדשים לרבות מפסוק ואם בכלי נחושת בשלה הא בכל מקום אין בישול במקצת כלי מפעפע בכל הכלי והוא מפרש באופן הא' שפירשנו לעיל דבאמת בכל מקום בישול במקצת הכלי אינו מפעפע בכל הכלי אך במריקה ושטיפה גזירת הכתוב הוא דאף בלוע במקצת הכלי צריך מריקה ושטיפה בכל הכלי כנ"ל בארוכה:
עוד חולק על הסמ"ג דדעת הסמ"ג דאם מפעפע בכל הכלי אוסר כל הכלי ולא אמרינן דבטיל בכלי גופא דדעת הסמ"ג כמו דהתבשיל אינו מצטרף לבטל הטיפה אך מתחילה נאסר הכלי ואחר כך אוסר התבשיל ה"ה בקדירה גופה מתחלה נאסר חלק מהקדירה ואח"כ חוזר ונאסר השאר ואינו מצטרף הכלי ביחד ודעת המהר"ם להיפך דאם נימא דבישול מפעפע בכל הכלי מצטרף הכל לבטל הטיפה בששים ניהו דמהר"ם מודה דאין התבשיל שבקדירה מצטרף לבטל הטיפה דהקדירה והתבשיל המה שני דברים נפרדים מתחלה נאסר האחד ואח"כ אוסר השני אבל הכלי גופא נחשב הכל ביחד ואם איכא ששים בהכלי מצטרף הכל לבטל ומש"ה דעת המהר"ם דאם היינו אומרים דבישול במקצת הכלי מפעפע בכל הכלי לא היה מקום לאסור כאן דנתבטלה הטיפה בס' אך כיון שאנו אומרים דבישול במקצת הכלי אינו מפעפע כיון הכלי נאסרה הקדירה וחוזרת ואוסרת התבשיל עד ס' פעמים ס':
אך עדיין דבריו הקדושים צריכין עיון דאי אפשר לומר דאם בישול אינו מפעפע בכל הכלי מכל מקום מפעפע הרבה בהכלי יותר מנגד הרוטב אך שאינו מפעפע בכולו אם כן עדיין יוקשה מאי בעי הגמ' בקדשים אם בישול במקצת הכלי צריך מריקה ושטיפה בכל הכלי ניהו דבישול אינו מפעפע בכל הכלי מכל מקום מפעפע יותר מכנגד הרוטב ולא נודע עד כמה וממילא צריך מריקה ושטיפה בכל הכלי ואף דאמרנו לעיל דנוכל לומר דאף דמפעפע בכל הכלי מ"מ אינו צריך מריקה ושטיפה בכולו מ"מ דעת מהר"ם אינו כן דהרי הוא הביא ראיה דבישול אינו מפעפע בכל הכלי מדאיצטריך קרא לרבות בקדשים דבישול במקצת כלי צריך מריקה ושטיפה בכולו ואם היינו אומרים דמפעפע בכל הכלי לא הוה צריך קרא וא"כ ה"ה אם נימא דמפעפע יותר מהרוטב ולא נודע עד כמה ג"כ אינו צריך קרא:
וצריך לומר לשיטתו דאם נימא דאין בישול במקצת הכלי מפעפע בכל הכלי אינו מפעפע כלל להלן משטח הרוטב אך מה דכתב מהר"ם דנאסרה הקדירה היינו רק עובי הקדירה בעובי הקדירה נגד נפילת הטיפה נאסרה:
ונראה כן מלשון מהר"ם שכתב נמצא במקום שנפלה אוסרת כל הבלוע בדפנותיה. ונעשה נבילה וחוזר ואוסר כל מה שבקדירה אם אין בהם ס' לבטל שיעור עובי הדופן שנפל שם החלב דבשיעור עובי הדופן צריך לשער הרי שכתב בפירוש ס' לבטל שיעור עובי הדופן שנפל שם החלב והיינו דאף דאין בישול מפעפע בכל הכלי מ"מ בעובי הדופן בודאי נבלע אך למעלה מהרוטב אינו מפעפע אבל כנגד הרוטב בודאי מפעפע שהרי אוסר התבשיל מהקדירה בשביל שנבלע בקדירה ובמה שנתבשל בתוכו וא"כ עכ"פ עובי הקדירה נאסר ונעשה נבילה אך לפי זה היכא דעובי הקדירה במקום נפילת הטיפה לא הוי ס' פעמים כמו הטיפה רק איזה פעמים כמו הטיפה שהקדירה דקה לא יצטרך ס' פעמים ס' ובפוסקים לא בארו זה וגם באמת קשה למצוא קדירה שיהיה עבה כ"כ עד שיהיה בחרסה ס' פעמים נגד הטיפה במקום נפילתה ויותר דהיכא דלא ראה נפילת הטיפה לא מהני ס' פעמים ס' רק בעובי הדופן כנ"ל:
ואולי אפשר לפרש דברי מהר"ם דהוא סובר שפיר דאף דאין בישול מפעפע בכל הכלי מ"מ מפעפע במקצת ולא נודע עד כמה מפעפע ומש"ה מסופק שאוסר עד ס' פעמים ס' ומה דלא הצריך מריקה ושטיפה בכל הכלי אם אין בישול מפעפע בכל הכלי אך דהוי ספק עד כמה מפעפע משום דכל שלא נודע בודאי שמפעפע בכל הכלי אינו צריך מספק מריקה ושטיפה דספק דאורייתא מהתורה לקולא וא"צ מריקה ושטיפה בכל הכלי רק אם בודאי מפעפע בכל הכלי אך לדידן אוסרין מספק אך דאין בישול מפעפע בכל הכלי משום שלא ידענו עד כמה מפעפע:
ולפי פי' זה שפיר אפשר לומר בשיטת מהר"ם דכוונתו דאוסר הטיפה הקדירה לאו דוקא בעובי הקדירה במקום נפילת הטיפה אך שפיר אוסרת כל סביבותי' עד שאין ס' כנגדה וכמבואר פשטות ההלכה בפוסקים כנ"ל דאם נימא דרק העובי אוסר נגד נטיפות הטיפה יהיה שיעור קטן מאוד:
אך עכ"ז מלשון מהר"ם דכתב דצריך ס' לבטל שיעור עובי הדופן שנפל שם החלב נראה כפירוש הראשון שבתי וראיתי בכרתי ופלתי שפי' ג"כ כפי' הראשון דרק נגד עובי הדופן צריך לשער במקום שנפלה הטיפה אך לפי זה לא יובן לשון הטור דהצריך תמיד ס' פעמים ס' אטו תמיד יש בעובי הקדירה במקום נפילת הטיפה ממש ס' פעמים פחות מעט נגד הטיפה:
עוד הביא הטור דעת שלישית והוא בסמ"ק והוא ההלכה דידן שאם נפלה הטיפה נגד התבשיל אינו צריך רק פעם אחת ס' שמפעפע לפנים והוי כאילו נפלה בתבשיל אך אם נפלה בריקן שפיר אוסרת עד ס' פעמים ס' פחות מעט ואם יערה אח"כ דרך אותו מקום יאסר והביא הב"י דברי המרדכי בשם ספר המצות קטן וז"ל טפה שנפלה על דופן הכלי מספקא לן בפ' דם חטאת אי מפעפע בכל הכלי או לא הלכך כשנפלה נגד הרוטב ויש ברוטב ששים מן הטפה מותר ממ"נ אי מפעפע בכל הכלי הרי נתבטלה ואם אינו מפעפע אז לא יאסור אבל נפלה בריקן שמא מפעפע בדופן הקדירה עד סמוך לרוטב כ"כ שאין ס' מהטפה ונעשה נבילה וכו':
וכתב ע"ז הב"י וז"ל ונראה שהוא סובר כמו שכתב בשם הר"מ שיותר ראוי להתיר אם היה ברור לנו שהטפה מפעפעת בכל הכלי וזה שכתב אם מפעפע בכל הכלי הרי נתבטלה ורבינו לא חשש לכתוב טעם זה אלא משום דכיון דמפעפע לפנים הוי כאילו נפלה בתבשיל ונראה שזהו פי' מ"ש סמ"ק ואם אינו מפעפע אז לא יאסר דהיינו לומר שאם אינו מפעפע בכל הכלי אז לא יאסר משום דמסתמא מפעפע לפנים והוי כאילו נפלה בתבשיל עכ"ד הב"י:
והנה פי' הפשוט בסמ"ק היא דהוא מספקא ליה אם בישול מפעפע בכל הכלי או לא אבל אף על פי כן בנפלה נגד הרוטב מותר ממ"נ אם בישול מפעפע בכל הכלי הרי נתבטל בכל הכלי והוא כשיטת מוהר"ם ג"כ אך דהוא כתב לחוש שמא אין בישול מפעפע ואוסר עד שאין ס' כנגדו וכאשר פירשנו לעיל בדבריו וסמ"ק לא ס"ל סברא זו אך דאם אינו מפעפע אינו אוסר כלל ומותר ממ"נ:
אך לפי זה עדיין אמאי בנפלה כנגד הריקן אוסר דשייך ג"כ אלא סברא הנ"ל דממ"נ אם מפעפע בכולו בטיל בכל הכלי ואם אינו מפעפע אינו אוסר כלל ואינו עושה נבלה וע"כ צריכין אנחנו לומר לשיטתו דהוא סובר או כמו שכתבנו לשיטת מהר"ם דאף דאין בישול מפעפע בכל הכלי מכל מקום עושה נבילה ובזה יש שני פירושים או דרק בעובי הקדירה במקום נפילת הטיפה אוסר ולא יותר כיון דאינו מפעפע בכל הכלי אינו מפעפע רק בעובי הדופן במקום נפילת הטיפה כאשר פירשנו לעיל בפי רוש הא' בדברי מהר"ם ובזה יתבאר לנו דברי הסמ"ק דפירוש הב"י דחוק הוא לכאורה מאי פי' דבנפלה נגד הרוטב הוי ממ"נ דאם מפעפע בכל הכלי הרי נתבטל ואם אינו מפעפע בכל הכלי מפעפע לפנים ושוב נתבטל בתוך התבשיל הוא דחוק דמאי תלוי זה בזה דאם אינו מפעפע בכל הכלי מפעפע לפנים אך לפי שאמרנו לעיל דאם אינו מפעפע בכל הכלי אינו אוסר למעלה מהנפילה אך דעכ"פ אוסר עובי הדופן כאשר בארנו לעיל לשיטת מהר"ם ניחא יותר:
דשפיר אפשר לומר דבנפלה נגד הרוטב מותר ממ"נ דאם מפעפע בכל הכלי הרי נתבטל ואם אינו מפעפע בכל הכלי רק דהחשש שאוסר עובי הדופן במקום נפילת הטיפה שפיר נוכל לומר דהיכא דנפל נגד הרוטב כיון שמפעפע בעובי הדופן ונכנס לתוך העובי ממלא נכנס עד שמגיע לרוטב ונתבטל בתוך הרוטב אבל שלא כנגד הרוטב איכא חשש שאוסר העובי כנגד נפילת הטיפה אך כבר ביארנו דא"כ היכא דהקדירה אינה עבה א"צ רק נגד עובי הקדירה במקום נפילת הטיפה ולא נראה כן מפוסקים:
אך כפי המבואר באו"ה כלל ל"א הפי' פשוט בדברי הסמ"ק דז"ל שם חלב שנפלה ע"ג קדירה רותחת של בשר לחוץ או משאר איסור ע"ג קדירה כתב סמ"ק ובא"ז בפ' כל הבשר מספקא לן בפ' דם חטאת בטפה שנפלה על דופני כלי אי מפעפע בכל הכלי או לתוך הכלי או לא והלכך אם נפלה הטפה כנגד הרוטב אפילו שלא כנגד האש ויש ס' ברוטב כנגדה מאחר שנפלה כנגד הרוטב אמרינן שמפעפע מיד תוך הרוטב קודם שמפעפע ברוחב הקדירה או אינו מפעפע לתוך הרוטב כלל לכן מותר התבשיל ממ"נ שאי מפעפע לתוך הרוטב הרי נתבטל הטיפה בס' ואם אין מפעפע לתוכה מאין יאסר ע"כ:
פירוש דברים אלו דבנפלה כנגד הרוטב אין מקום לאסור בדאיכא ס' כנגד הטפה ממ"נ דאם הטיפה מפעפע עד הרוטב הרי נתבטלה ברוטב ואם אינה מפעפע עד הרוטב לא תאסור הרוטב כלל דאין לה התחברות עמה ואין חשש לומר שמתחלה נאסרה הקדירה ולא נכנסה לרוטב ואח"כ נכנס הטעם מהקדירה להרוטב דממ"נ אם מתחלה לא נכנס הטעם בהרוטב גם אח"כ לא נכנס אבל שלא כנגד הרוטב שפיר איכא חשש דאוסר עד שאין ס' כנגדו ואח"כ כשיעלה הרוטב למעלה יאסר הרוטב:
והנה מה שהבאנו לעיל לשיטת מהר"ם לובלין באופן הב' לפרש דאף למאי דאמרינן דאין בישול מפעפע בכל הכלי מכל מקום הוי ספק עד כמה מפעפע:
אמנם דעת הט"ז הוא להיפך דאף למאי דאמרינן בישול מפעפע בכל הכלי לא הוי ג"כ ודאי דמפעפע בכל הכלי בשוה אך דהוי ספק עד כמה אוסר ולשיטתו צ"ל דלמאי דאמרינן דאין בישול מפעפע בכל הכלי היינו דודאי אינו מפעפע וכן הוא בביאורים בחוות דעת בס"ק ד' לשיטת הט"ז דהא דאמרינן דבישול במקצת כלי צריך מריקה ושטיפה בכולה היינו משום דלא ידענו עד כמה מבליע:
אך לפי זה יוקשה כפי שאמרנו לעיל דכיון דלא הוי ודאי רק ספק שוב ספיקא דאורייתא מהתורה לקולא אך לפי שביארנו במקום אחר דאף דספיקא מהתורה לקולא הוא רק במצות ל"ת שהתורה אמרה לא תעשה דבר זה הוא רק ודאי לא תעשה אבל ספק אינו בכלל זה אבל מצות עשה הוא להיפך שהתורה אמרה תעשה דבר זה הוא ג"כ ודאי שצריך להיות ודאי העשה ושיעשה ודאי ולא ספק ואנכי קיימתי הדבר מסברא דנפשאי ומצאתי הדבר ברשב"א ביבמות בדף וישבתי בזה הקושיא למ"ד דספיקא דאורייתא מהתורה לקולא מאי מוכח הגמ' מפסח וקרבנות דאזלינן בתר רובא שמא טריפה הוא וקשה הא בלא"ה ספק מן התורה לקולא ולפי הנ"ל ניחא דמצות עשה הוי לחומרא וראיתי שכן תירץ בחוות דעת בסוף סי' ק"י:
וא"כ לפי מה שבארתי לעיל דמריקה ושטיפה אינו בשביל שלא יאסר המאכל שאח"כ אך הוא מצות עשה כמו ביעור קדשים כאשר הבאתי לעיל בשם הרא"ש והר"ן בארוכה:
וא"כ שפיר ניחא דאף דלא הוי רק ספק דא"י עד כמה מפעפע מ"מ צריך מריקה ושטיפה מספק בכל הכלי כיון דבישל במקצת הכלי ואם יעשה מריקה ושטיפה במקצת הוי ספק אם קיים מצות מריקה ושטיפה דשמא מפעפע בכל הכלי ולא מהני מריקה ושטיפה במקצת ולא קיים מצות מריקה ושטיפה וצריך להיות מריקה ושטיפה בכולה והוי ספק מצות עשה לחומרא:
וניחא ג"כ קושיות התוס' מה דהגמ' לא בעי הך איבעיא בכל איסורים אם בישול מפעפע בכל הכלי ולפי הנ"ל ניחא דבשאר איסורים הוא רק ל"ת וספק לקולא ושפיר ניחא מאי דקא ממעט תרומה דא"צ מריקה ושטיפה בכל הכלי דבתרומה לא הוי מצות עשה כמו בקדשים דהוי מצות עשה לבער קדשים פסולים דהוי נותר אבל תרומה דאינה פסולה ואין כאן מצות ביעור רק שאסורה לזרים והחיוב מריקה ושטיפה הוא רק שלא יאסר התבשיל אח"כ והוי רק ל"ת ומהתורה ספיקו לקולא:
ובזה אפשר ליישב שיטת הפוסקים והסמ"ג דסוברים דבישול מפעפע בכל הכלי וקשה קושית מהר"ם הנ"ל דכיון דבזבחים ילפינן מקרא דצריך מריקה ושטיפה בכל הכלי הא לא"ה אינו מפעפע בכל הכלי וגם תרומה נתמעט דא"צ מריקה ושטיפה בכל הכלי:
ולפי הנ"ל ניחא דאף דמפעפע בכל הכלי לא הוי רק ספק ומדאורייתא לקולא ורק בקדשים הוי מצות עשה הוי ספק לחומרא אבל בתרומה דהוי רק ל"ת הוי ספק דאורייתא לקולא וזה הוי מדאורייתא אבל מדרבנן הוי ספיקא דאורייתא לחומרא ושפיר לדידן אסור בבישל במקצת כלי ודו"ק:
ושפיר ניחא מאי דהסמ"ג מביא ראי' דבישול מפעפע בכל הכלי כדאמרינן בזבחים דבישול מפעפע אף דהתם צריך קרא מכל מקום זאת קאמר בגמ' דבישול מפעפע עכ"פ מספק דבכחו לפעפע ושפיר לדידן אסור מספק ככל ספק שאנו מחמירין ודו"ק וכל זה הוא לשיטת הט"ז:
והנה הט"ז כתב דאף אם בישול מפעפע בכל הכלי אין הכלי גופא מבטל אף דבכלי איכא ס' ולחלוחית שבכלי לא נודע כמה הוא:
הנה הט"ז אזיל לשיטתו כאשר בארתי בס' על מה שמבואר בסי' ס"ט דעצמות ההיתר מצטרפים עם ההיתר וגוף הקדירה אינו מצטרף לא לאיסור ולא להיתר וכאשר הביא הפ"מ שם במ"ז בסק"א דעת הפוסקים בזה דמקצתם סוברים דעצמות יש בהם לחלוחית ומשום הכי מצטרפין לבטל כדאיתא בט"ז בס"ק א' דעצמות האיסור מצטרפין לבטל האיסור כי האיסור מתפשט גם לתוכן ויש בהם גם כן לחלוחית לבלבל האיסור אך הלחלוחית הלז אינו אוסר דהוי כמו גיד הנשה ואפ"ה מועיל הלחלוחית שיצטרפו העצמות לבטל ומקצת פוסקים סוברים דעצמות אין בהם שום לחלוחית ואפ"ה מצטרפים לאיסור דנכנס גם בהם האיסור וכ"ת דסוף סוף הדר פליט תירץ הפ"ת אות א' דמשהו אין בו כח לצאת כיון דאיכא ס' ולא הוי רק משהו אך לפי זה שוב קשה אמאי אין הקדירה מצטרף להיתר כמו העצמות אף דאין בהם שום לחלוחית תירץ הפרישה אות ב' דשבע מלבלוע וחדשה משום לא פליג והפרי תואר תירץ דקדירה שבפנים יש רוטב ומבחוץ מגולה אינו מחלק בשוה ואה"נ שאם יש בקדירה בתוך הרוטב חרסי אדמה דהכלי מצטרף להיתירא ובפרי מגדים הכריע כשיטה הב' וכן הוא דעת הש"ך בסי' צ"ט סק"א דסובר דאף קליפי ביצים מצטרפים לס' אף דאין בהם לחלוחית כלל:
וא"כ ניחא הט"ז לשיטתו דסובר דהקדירה אינו מצטרף לבטל היינו גוף החרס אבל לדידן אם בישול מפעפע בכל הכלי שפיר גוף הכלי מצטרף לבטל אם יש בגוף הכלי ס' נגד הטיפה:
ועתה נבוא לבאר שיטת הש"ך ז"ל בזה.
הנה בסי' צ"ב בס"ק י"ח הביא הש"ך ז"ל דברי הסמ"ק וז"ל טיפה שנפלה על דופן הכלי מספקא לן בפ' דם חטאת אי מפעפע בכל הכלי הלכך כשנפלה נגד הרוטב ויש ברוטב ס' כנגד הטיפה מותר ממ"נ אי מפעפע בכל הכלי הרי נתבטל ואם אינו מפעפע אז לא יאסר והביא דברי הב"י דאם אינו מפעפע בכל הכלי מסתמא מפעפע לפנים והוי כאילו נפלה בתבשיל והנה בדברי הש"ך הנ"ל יש להעמיס הרבה פירושים כאשר נסתפקנו לעיל לשיטת הפוסקים הנ"ל:
אך בש"ך בסי' צ"ז ס"ק ב' כתב דאם אפו פת עם פשטידא אם חזינן דזב מהפשטידא אפילו אינו זב תחת הפת עצמו אלא הפת רחוק מהפשטידא הפת אסור אבל אם לא חזינן דזב רק דהוי ספק שמא זב הפת מותר והביא שם חבל הפוסקים דס"ל כן וכתב ע"ז וטעם לדבר נ"ל משום דמספקא לן אי בישול מפעפע בכל הכלי או לא וכמ"ש בסי' צ"ב ס"ק ט"ז והלכך היכא דלא חזינן דזב איכא ס"ס ספק זב או לא זב ואם תימצי לומר זב שמא לא מפעפע בכולו אבל כשחזינן דזב ליכא אלא חדא ספיקא עכ"ד הש"ך:
והנה מפשטות לשונו נראה דאם נימא דבישול אינו מפעפע בכל הכלי אינו מפעפע כלל דמש"ה אם אינו מפעפע בכל הכלי אין כאן חשש איסור והחשש איסור הוא רק אם בישול מפעפע בכל הכלי אך לפי זה צ"ל דאם בישול מפעפע בכל הכלי אינו ג"כ בודאי שמפעפע בכל הכלי דאל"כ שוב נתבטל בס' בכל הכלי ובפרט בכל התנור דבוודאי איכא הרבה פעמים ששים וכבר הבאנו דאף דשיטת הט"ז דגוף הקדירה אינה מבטלת כבר בארנו דהט"ז לשיטתו דדבר שאין בו לחלוחית אינו מבטל אבל הש"ך דעתו דאף דבר שאין בו לחלוחית ג"כ מבטל ואף קליפי ביצים מבטלים וקשה דאם בישול מפעפע בכל הכלי התנור מבטל ואף דהש"ך כתב בסי' ק"ז ס"ק ד' דאין משערים בכלים בששים כבר בארנו בתשובה לשעבערשין דהש"ך מיירי היכא דתחב אח"כ לרוטב לא אמרינן דכבר נתבטל האיסור בהכלי גופא דזה אינו ברור אם מתפשט האיסור בכל הכלי ויוכל להיות דנשאר האיסור במקום אחד ואח"כ כשתוחב להרוטב חוזר ואוסר אבל אם בודאי נתפשט הטעם בכל הכלי שפיר הכלי מבטל גם כן בששים דאף אם נימא בישול מפעפע בכל הכלי מ"ש אינו בודאי מפעפע בכל הכלי אך דהוי ספק עד היכן הולך הפעפוע ויוכל להיות דאינו מפעפע בכולו ממש רק הולך הפעפוע דרך התנור עד הפת ואסר הפת אך מ"מ עדיין קשה דהוי ס"ס אף בודאי זב ספק שמא אין בישול מפעפע בכל הכלי ואין זב ממקומו כלל ולא בא הבלוע כלל על הפת ואם תימצי לומר דבישול מפעפע בכל הכלי שמא נתפשט בכל הכלי ממש ונתבטל בששים ואם נימא להיפך דאם בישול מפעפע בכל הכלי הוא בכל הכלי ממש אך להיפך אם בישול אינו מפעפע בכל הכלי הוי ספק עד היכן הולך הפעפוע הוי ג"כ ספק ס"ס הנ"ל ואולי אין לדמות הס"ס להדדי כאשר כתב הש"ך בדיני ס"ס דאין לעשות ס"ס רק אלו המבוארים בפוסקים:
מ"מ בנ"ד נראה דאפשר לסמוך על הך ס"ס כאשר כתב הש"ך בדיני ס"ס בסופו דכל היכא שיש צד להתיר סמכינן על ס"ס שיש לפקפק יעו"ש:
ועוד נראה לפענ"ד דאין חשש לומר שנבלע האיסור בתנור והלך הפעפוע עד הפת ולא נבלע בתנור עכ"פ באותו מקום שהלך הבליעה עד למטה דהרי כבר בארנו שיטת מהר"ם דאף דאין בישול מפעפע בכל הכלי מכל מקום בעובי הדופן מפעפע וע"כ צ"ל כן דהרי התבשיל שבכלי נאסרה ע"י בישול וע"כ דאף דאין בישול מפעפע בכל הכלי מ"מ בעובי הדופן נכנס ואוסרת התבשיל וע"כ דאף דהטפה שנפלה על הקדירה אינו מפעפע בכל הכלי מכל מקום נכנסת בכל עובי הקדירה כנ"ל:
וא"כ בנ"ד לא שייך לומר היכא שזב השומן על התנור דילך הבליעה למרחוק עד תחת הפת ולא יובלע בעובי התנור במקום שזב השומן בעובי התנור עד למטה דהרי יותר מבליע בעובי התנור משיבליע בהצד:
וגם בארנו במקום אחר דזה ברור דאף דאיסור שנגע בחתיכות ע"י מליחה וצלי' אין כל החתיכות מצטרפות לבטל בששים דאינו מחלק בשוה מ"מ אם חתיכה אחת נגעה באיסור וחתיכה אחרת נגעה בו אין כאן חשש לומר שנשאר יותר איסור בחתיכה אחרת שנגעה בחתיכה הנוגעת באיסור מחתיכה זו שנגעה באיסור גופה דלא מסתבר לומר שפלטה יותר להאחרת ממה שנשאר אצלה וא"כ ה"ה באיסור שנגע בכלי והכלי נגעה בחתיכה ובכלי גופא יש ס' לבטל האיסור או בצירוף החתיכה יש ששים לא מסתבר לומר שהכלי פולטת יותר איסור להחתיכה משנשאר בגוף הכלי שהיא קבלה האיסור בראשונה ולא דמי לטיפת חלב שנפל על קדירה של בשר שאם נפלה במקום הריקן שאנו חוששין שאסרה כל סביבותי' עד שאין ששים נגדה ונעשה נבילה ואח"כ כשניער הקדירה יבלע האיסור ואמרינן דיבלע יותר התבשיל שבקדירה האיסור מהקדירה גופא דאם יובלע האיסור בכל הקדירה תתבטל דשאני התם דהרוטב תפעול להוציא האיסור מקדירה ובקדירה גופא לא נתפשט האיסור מתחלה מפני שלא היה רוטב ועתה הרוטב פועל להוציא האיסור מהקדירה לתוך התבשיל ואם נפלה האיסור נגד הריקן אנו חוששין שמא עלה הרתיחה למעלה ומשום הכי מחמירין להצריך עוד ס' פעמים ס':
ואף לדעת הסמ"ג ומהר"ם דאף בנפלה הטפה נגד הרוטב חיישינן כן שהטפה תאסור כל סביבותיה ונאסר אח"כ התבשיל ולא תתפשט הטפה בכל הקדירה עצמה דלשיטתם גם כן אמרינן דהרוטב פועל זאת דבגוף הקדירה לא נתפשט האיסור בכלי והרוטב שבתוך הקדירה פעל להוציא הבליעה לתוך התבשיל:
אבל איסור רותח שנגע לקדירה חמה והקדירה נגעה לחתיכת איסור ובקדירה גופא יש ס' לבטל האיסור או בצירוף החתיכה לפענ"ד דאין לחוש לומר שלא נבלע האיסור בכל הקדירה אך הלך הטעם מהקדירה לחתיכה ויש יותר איסור בהחתיכה ממה שנשאר בקדירה לפענ"ד דאין לחוש לזה כמו בשני חתיכות בכה"ג דנראה דבודאי אין לחוש לזה כנ"ל.
ונוכל לסמוך בזה על הכרתי ופלתי דמתיר אף בודאי זב על התנור כל שלא הגיע לפת והכרתי ופלתי מתיר מחמת ג' טעמים א' דבסימן קכ"ב מסיק הש"ך בעצמו לעיקר דאם בישל במקצת כלי מותר להשתמש בצד השני בלא הגעלה ש"מ דאינו מפעפע בכל הכלי. טעם ב' דהוי רק ספק דרבנן דהא דאסור לגמרי הוא רק מדרבנן טעם ג' דהוי נ"ט בר נ"ט דהיתירא יעו"ש. ואי"ה לקמן נבאר בארוכה: