אור ברסלב

נפש חיה יורה דעה· רבי חיים אלעזר וקס

סימן ח

סימן ז

על דין המבואר בסי' ס"ט סעיף ט"ו. דף חלק ברהיטני שמים זבים ממנו אינו צריך להניחו במדרון אבל אם אינו חלק ברהיטני צריך להניחו במדרון שיצאו המים ממנו ואפילו בכלי מנוקב צריך ליזהר לכתחילה שיהיו הנקבים פתוחים וכו' ובדיעבד אין לחוש בכל זה:

וכתב הט"ז בס"ק ל"ח דהאי ובדיעבד אין לחוש לא קאי על מה שכתב המחבר בענין שאם ישפך שם מים יצאו מיד דבזה בודאי אף דיעבד אסור כל שאין המים יורדין אלא מתכנסים למקום אחד דהוי ככלי שאינו מנוקב עכ"ד הט"ז.

ולפי זה נראה דהיכא שאינו חלק ברהיטני ואינו מונא במקום מדרון אפי' בדיעבד אסור דע"ז כתב הרמ"א דאם אינו חלק ברהיטני צריך להניחו במקום מדרון שיצאו המים דאם לא יהיה חלק ברהיטנא ולא יהיה מונח במקום מדרון לא יצאו המים וכ"ה בחוות דעת בסי' ע' ס"ק ל"ב בסופו בקיצור דינים דכתב שם בדין ו' נפלה לציר ע"ג קרקע אם הקרקע מכוסה בנסרים ואינו חלק הוי ככלי שאינו מנוקב יעו"ש:

אך שאלני מופלג אחד ושנין מהו' משה נ"י מפה ממה שכתב המנחת יעקב בכלל י"א סק"ג דכתב על מה שכתב שם התורת חטאת שהביא שם דברי מהרי"א שהביא דהא"ז כתב המולח על גבי דף שאינו מדרון אסור ונראה דאף הא"ז לא קאמר אלא שמלח בדף שלא הוחלק ברהיטני דאז אין המים יוצאים ממנו מיד הואיל ולא הוחלק וגם אינו מונח בשיפוע אבל אם הוחלק אין נזהרין כ"כ להניח הדף במדרון ע"כ וכתב עליו המנחת יעקב וז"ל אין זה לשון מהרי"א ממש דאדרבה מלשונו מבואר דא"צ להניח הדף במדרון לכתחלה אם הוחלק וכו' ואולי יש חסרון בדברי הרב כאן כי שם סיים מהרא"י בהגה"ה דאפי' בלא הוחלק כמדומה לי שאין נזהרין כ"כ לעשות הדף במדרון וא"כ לשון הרב שכתב אין נזהרין כ"כ אהיכא דלא הוחלק ברהיטני רק שיש חסרון בדברי הרב וכ"כ מהרש"ל בפ' כל הבשר בסי' צ"ו בשם מהרי"א עכ"ד:

וא"כ נראה מבואר מדבריו דאפי' בלא הוחלק ואינו מונח במדרון אינו אסור בדיעבד אך עיינתי בדברי מהרי"א בהגהותיו לשערי דורא שער שביעי דין י"א שם בד"ה בא"ז ואין שום ראי' מדבריו שאחר שהביא דברי הא"ז דבמולח מל גבי דף שאינו מדרון אסור כתב דיראה דאיכא לאוקמי כגון שהדף לא הוחלק ברהיטני אבל אם הוחלק שרי כי היכא דלא לפלגי הגאונים וכמדומה לי שאין נזהרין כ"כ לעשות הדף במדרון ואע"פ שכתב בא"ז שיש לעשות בענין שיצאו המים מיד אפשר לומר רוב מים ולא טיפין מועטין דאל"כ אפי' במדרון נדבקין טיפין שלא ישתרקו ניהו נמי שהדם יורד טיפין טיפין מ"מ אינו חוזר ונבלע אא"כ לא יוכל לצאת ולזוב כלל מ"כ וכדברים האלה מובא גם בהגהת או"ה כלל י' דין ד':

ומדברים אלו אין אני רואה ראיה כלל שנראה שקאי ג"כ על היכא שחלק ברהיטני דאז המנהג שאין נזהרין כ"כ להניחו במדרון וכן באמת מנהג העולם כל הדפין שמולחין בשר הוא חלק ברהיטני והביא ממנהג העולם ראיה לדבריו דהיכא שחלק ברהיטני א"צ להניחו כ"כ במדרון:

ומה שמביא המנחת יעקב ראיה מיש"ש ג"כ איני מובן שהיש"ש מעתיק רק דברי הגה"ה בלי שום תוספות וגרעון וגם בתרומות הדשן שהוא ממהרי"א סי' קע"ג לא הביא ג"כ רק לחלק בין היכא שחלק ברהיטני או לא יעו"ש וגם מהתירץ שהביא דמאי שצריך שיצאו מים מיד אפשר לומר רוב מים ולא טיפין מועטין נראה דקאי ג"כ על חלק ברהיטני דאפי' בחלק ברהיטני אם אינו מונח במדרון מתעכבים ג"כ טיפין ואינו יורד מיד כל שאינו מונח במדרון אבל באינו חלק ברהיטני שפיר יכול להתעכב הרבה במקום אחד ולכן אני אומר דברי הרמ"א ובת"ח אמת דאף בחלק ברהיטני צריך לכתחילה על צד היותר טוב להניחו במדרון וכן עמא נהוג עתה:

אבל ודאי אין שום חשש מדינא בחלק ברהיטני להניחו במדרון כמבואר בש"ע בהגהה היכא דחלק ברהיטני אינו צריך להניחו במדרון ובאינו חלק ברהיטני אפי' בדיעבד אסור כשאינו מונח במדרון וכן הוא בחוות דעת בחידושים בסוף סי' ע' דנפלה הציר ע"ג קרקע אך הקרקע מכוסה בנסרים ואינו חלק הוי ככלי שאינו מנוקב:

וזה פשוט דכל שאינו מונח במקום שיכול לזוב הדם אפי' שאין אנו רואים שנתעכב הדם במקום אחד אסור דדלמא תחלה נתעכב הדם מעט ומה שמבואר בסי' ס"ט סעי' י"ח דאינו אסור רק עד שנראה ציר בכלי היינו רק עד שנראה שפלט דם אבל לא שיתעכב במקום אחד ואפי' שאין הדם תחת הבשר אסור כל שנראה רק ציר בכלי:

ומאי דבעינן שיתראה ציר בכלי היינו שנעשה פליטת הציר ומשום הכי אסור בכלי שאינו מנוקב שמעכב הפליטה ובס' פתחי תשובה הביא בשם ספר חמודי דניאל דהא דבעינן שיתראה הציר בכלי הוא דוקא בתחלת המליחה שעדיין לא התחיל לפלוט אבל באמצע המליחה שכבר התחיל לפלוט אפשר דאסור מיד ומלשון הש"ע לא נראה כן רק אפילו דהתחיל לפלוט כיון שעתה לא פלט מאומה אינו אסור:

והמופלג הנ"ל רצה לומר דהטעם דבעינן שיתראה ציר בכלי דהיינו דהציר מעכב פליטת הציר מהבשר כיון שהציר מלא בכלי אבל אם אין ציר בכלי אפי' שהוא כלי שאינו מנוקב מכל מקום דופני הכלי מחולקים ברהיטני ויוכל הדם לזוב עד הכתלים אך כיון שהציר היא מלא הכלי אינו יכול עוד לזוב ציר:

אך בש"ע לא נראה כן דלא נאמר רק עד שיתראה ציר בכלי ולא שתהיה הכלי מלא מציר וגם הציר גופא לא מעכב פליטת הציר מהבשר כמבואר בש"ך בסי' ע' בס"ק מ' דהיכא דמלח בשר הרב' בגיגי' ומצא חתיכה מונחת חצי' בציר ואינה נוגעת בשולי הגיגית מותר מה שחוץ לציר ולא דמי לכלי שאינו מנוקב כיון דאינה נוגעת בשולי הגיגית א"כ ראינו דאף שהחתיכה מונחת בציר כיון שאינה נוגעת בשולי הגיגית לא הוי ככלי שאינו מנוקב הרי דהציר אינו מעכב פליטת הבשר אך הטעם דבכלי שאינו מנוקב אסור משום שהבשר נוגע בשולי הכלי ואין לו מקום לזוב שגוף הבשר נדחק בהדפנות ונוגע בהדפנות:

אך לפי זה עדיין יוקשה אם יהיה כלי שאינו מנוקב גדול ושולי הכלי יהיה חלק ברהיטני והבשר תהיה מונח באמצע באופן שיש להציר מקום לזוב עוד באמצע עד הכתלים מדוע לא יהיה מהני אפי' אם הכלי מלא מציר והציר אוסר מכל מקום אינו אסור משום כלי שאינו מנוקב דהרי הציר אינו מעכב פליטת הבשר כנ"ל דברי הש"ך וכאן במקום שהבשר מונח הוא חלק ברהיטני ויש להדם מקום לזוב ואי משום שהציר נתעכב בכלי הציר גופא אינו מעכב פליטת הבשר:

אך ע"כ צ"ל דאף שחלק ברהיטני מכל מקום היכא שיש כאן ציר שאין לו מקום לזוב הוי הדף כאינו חלק ניהו שהציר אינו מעכב פליטת הדם זה הוא היכא שהבשר מונח למעלה ואינו נוגע בשולי הגיגית אבל אם הבשר מונח בשולי הגיגית נהי דהשולים חלקים ברהיטני והוי כיש מקום לדם לזוב מכל מקום ביש שם ציר גם כן הציר עושה השולים כאילו אינם חלקים וע"י הציר מעכבים השוליים לפלוט:

וא"כ שפיר היה מקום לומר הפירוש דהטעם דהוי השיעור עד שיתראה ציר בכלי היינו שמתעכב הציר ואז מעכב פליטת הבשר:

אך בש"ע לא נאמר עד שיתמלא הכלי מציר אך עד שיתראה ציר בכלי והיינו אפילו שהכלי אינו מלא מציר אך כיון שנראה ציר בכלי אסור:

אך אפשר דהש"ע מיירי דהוי כלי שאינו מנוקב באופן שתחתית הכלי אינו חלק דזה בעצמו הוי כלי שאינו מנוקב כל שאינו חלק ברהיטני כנ"ל או שהבשר ממלא כל הכלי ומונח אצל הדפנות באופן שהדפנות תיכף מעכבים הדם לצאת ובכה"ג כל שנראה הציר בכלי אסור אבל היכא שהנסרים התחתונים חלקים ברהיטני אך דהוי כלי שאינו מנוקב משום שהדפנות שמסביב מעכבים הדם והבשר מונח באמצע ואינו נוגע להדפנות אפשר דבאמת אינו אסור רק עד שיתמלא מציר והציר יגע בדפנות והיה מזה קולא גדולה היכא שיפול חתיכה קטנה בתוך המליחה לתוך כלי גדול כאשר קרה לפעמים שנופל חתיכה קטנה מה שמונח למעלה על הדף לתוך הכלי שעומד למטה ששורין בה בשר דהיה מקום להתיר אפילו שאין מים בכלי כל שהנסרים שלמטה המה חלקים ברהיטני והכלי לא יתמלא מציר מחתיכה קטנה ואין המנהג כן:

ואפשר דמכל מקום למטה הוא קצת לח והוי כנוגע הציר להדפנות המעכבים זיבת הציר ואה"נ אם הלחלוחות אינו מגיע כלל עד הדפנות היה מקום להתיר וצ"ע:

תוכן העניינים

נפש חיה יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה