אור ברסלב

נפש חיה יורה דעה· רבי חיים אלעזר וקס

סימן ב

סימן א

שאלה מעשה היה בריאה אחת שהיה חסר מהורדא למעלה העיגול ובשורשה ניכר כל השורש והיה בו תואר ורדא והיה נמצא עוד בדרא כמו חתיכת ורדא עם כיס ואותה חתיכה אולי היתה משלמת תואר הורדא לגמרי:

ונסתפקתי בזה לפי המבואר ברמ"א בהגה"ה בסי' ל"ה וז"ל אם חסר מקצת מהורדא יש לבדוק באונא או באומא מצד שמאל אם נמצאת החתיכה החסירה יש אומרים דכשר כי כן נמצא לפעמים בגדיים וטלאים והביא השמלה חדשה בסי' ל"ה בס"ק ל"ו דאם יש להחתיכה כיס בפני עצמה טריפה דה"ל כשתי ורדות והוא מהר"ץ וז"ל התבואות שור ואם יש להחתיכה כן הוא בהר"ץ דטריפה מג' דברים פירוש אע"ג דבכל אחד אין כדי להטריף מ"מ ג' ריעותות איכא ויש להטריף בצירופם והיינו אחד שחסרה הורדא והב' שהחתיכה הנמצא ה"ל כיתיר ורדא והג' דהוי יתיר כיס וכן נ"ל להורות דהא אף בלא זה כבר תמה בדרכי משה על דין זה דהשלמת ורדא ממקום אחר רק דכתב אע"ג דתמוה הוא אם קבלה הוא נקבל וא"כ איך ניקל יותר בהצטרף לו ריעותא דכיס אע"ג דאפשר לדחוק ולומר דלא הוי יתיר כיס כיון דאורחא דורדא להמצא כך אורחא נמי להיות לה כיס לחתיכה זו מ"מ ריעותא הוא ואין להקל ע"כ:

וא"כ לכאורה גם בנידון דידן דהיה כיס. בחתיכה זו אין להתיר:

אך באמת זה אינו דכי הטריף הר"ץ והת"ש היכא דחסרה הורדא ונצרך להשלים בחתיכה הנמצאת דע"ז כתב הת"ש כיון דהשלמת הורדא ממקום אחר בלא"ה תמוה רק אם קבלה הוא נקבל והבו דלא לוסיף עלה אבל בנ"ד שנשאר בהשורש תואר ורד א"צ כלל הצירוף כדאיתא שם ברמ"א וכן יש מכשירין אם יש לה תואר ורד בשורש שלה כעובי אצבע אע"פ שאין לה תואר ורד בראשה וכן פסקו כל האחרונים וכן הש"ך בס"ק י"ח חלק על ה"ר ליבער מאן שוחט מפראג דמכשיר בורדא אם אין לה תואר ורד ובס"ק כ"א הביא דברי הר"ץ דכתב דאם העינוניתא נתקטנה רק שורש ניכר כשירה דכיון שהשורש הוא כעובי אצבע אגודל אע"פ שאין לו תואר ורד אפילו הכי כשר. והש"ך הסכים לזה דכיון שיש שורש הרי כל הורדא קיימת וכאשר כתב גם הפרי מגדים דאין זה סתירה למ"ש בס"ק י"ח דאף דכתב כאן דאף אין לה תואר ורדא כשר דהכא עכ"פ בשורש יש תואר ורדא ומש"ה כשר ובאמת עדיין צ"ע על דברי הש"ך בס"ק י"ח שחלק שם על הר' ליבערמאן דהכשיר בורדא שאין לה תואר ורד כיון דמכשירין בחסר מקצת מן הורדא ונמצאת במקום אחר וא"כ אין לה תואר ורד ותירץ הש"ך דשאני התם דבהצטרפות שניהם יש תואר ורדא ועוד שגם בהנשאר יש תואר ורדא וכדכתב הר וכן יש מכשירין אם יש לה תואר ורדא בשורש שלה ע"כ:

ולכאורה דבריו הקדושים צריכין עיון דא"כ דיש תואר ורד בשורש שלה שוב אינו צריך הצירוף כלל והיה אפשר לומר דמיירי שפיר דיש תואר ורד בשורש שלה אעפ"כ צריך הצירוף כגון שאין בהשורש כשיעור דהא דמתיר בש"ע כשיש תואר ורד בשורש שלה היינו כשיש בה כשיעור כעובי אצבע כאשר כתב ויש מכשירין אם יש לה תואר ורד בשורש שלה כעובי אצבע אבל היכא דאין בו כשיעור צריך הצירוף אך בראש אפרים בסי' ק"ב בסימן ל"ה כתב דהיכא דחסר מהורדא כשיעור טרפה דאסא לא מהני הצירוף דהצירוף לא מהני רק כשיש כשיעור רק להשלים התואר המותר החסר וא"כ אי אפשר לומר כנ"ל:

וצריך לדחוק ולפרוש לשיטת הש"ך דפליגי באמת בזה דדיעה ראשונה סבירא להו דהיכא דחסר מקצת מהורדא ונשאר תואר ורד בשורש שלה אינו כשר רק ע"י צירוף ויש מכשירין כשיש תואר ורד בשורש שלה בלא צירוף כלל

אך יהיה איך שיהיה דעת כל הפוסקים האחרונים דהיכא דנשאר בהורדא בשורש שלה תואר ורדא אינו צריך לצרף שום חתיכה והיא כשירה וא"כ נראה אף שיש כאן חתיכה עם כיס והחתיכה זו ראוי להצטרף לחלק הורדא הנשאר אינו נטרף בשביל זה דהרי הת"ש כתב הטעם דנראה לו להורות כהר"ן דהיכא דנמצאה החתיכה עם כיס טריפה משום דבלא"ה תמה הדרכי משה על האי דינא דהשלמת הורדא אך כתב דאם קבלה היא נקבל ואיך נקיל יותר בהצטרף אלי' ריעותא דכיס. וא"כ היכא דנשאר שורש בתואר ורדא דא"צ להשלמה לא שייך זה:

אך לפי דברי הר"ץ דכתב להטריף מחמת ג' דברים פירוש אע"ג דאין בכל אחד כדי להטריף מכל מקום ג' ריעותות איכא ויש להטריף בצירופם שחסרה הורדא וחתיכה הנמצא הוי יתר ורדא. וגם יתר כיס וא"כ אפשר לומר דאף היכא דנשאר שורש בתואר ורד וכשר אף בלא השלמה מ"מ כיון דרק יש מכשירין בזה כאשר כתב הרמ"א ואיכא ג"כ דעת המטריפין חשיב ריעותא דכל מקום דאיכא דעת המטריף חשיב ריעותא על כל פנים ועדיין הוי תרתי לרעותא:

מ"מ נראה לפענ"ד דגם זה אינו דתרתי לריעותא בעינן שיהיה על מקום אחד או סמוכים זה לזה ממש כדאיתא בת"ש בסי' ל"ה סק"ה וא"כ היכא מצטרף כאן הריעותא דחסר ורדא עם ריעותא דיתר ורדא דהיינו החתיכה כיון דאין הריעותות עומדים זה אצל זה. אך היכא דצריך השלמה ובלא החתיכה היה טריפה כיון דחסר הורדא רק החתיכה משלמת ואנו רואין כאילו החתיכה עמדה שמה א"כ ע"כ כיון שאנו מכשירין משום דהוי כאילו החתיכה זו עומדת שמה ושוב להחמיר גם כן הוי תרתי לריעותא כאילו שני הריעותות עומדים במקום אחד אבל היכא דיש בשורש תואר ורדא דכשר אף בלא צירוף ואף דנימא דריעותא הוי עכ"פ מ"מ אינו מצטרף עם הריעותא דחתיכה דהיא יתיר ורדא כיון דאין הריעותות במקום אחד:

וכן מה שכתב הת"ש בסי' ל"ה בס"ק כ"ד דהיכא דאיכא שלשה אונות בימין וד' בשמאל ויתרת מקמא בימין כיון דנצטרף ריעותא דחליף בהדי חומרא דיתרת מקמא הוי תרתי לריעותא התם הוי ג"כ במקום אחד דע"כ צ"ל דהיתרת מקמא הוי כאילו עומדת בדרא והוי בימין ג"כ ד' ולא הוי חליף והוי הכל במקום אחד. וע"כ אף דאנו רואין כאילו עמדה בימין מ"מ ריעותא הוי מה שעומדת עתה מקמא אף דשייכא לדרא כיון דיתרת מקמא ריעותא הוי:

אך עכ"ז אפשר לומר דשפיר הוי שני הריעותות במקום אחד דהטעם דיתר טריפה משום דהוי כנטול וא"כ הוי הריעותא על מקום שעומדת הורדא דהוי שם כנטול ושפיר מצטרף עם ריעותא דחסר שם מקצתה דגם הריעותא דיתיר חתיכה הוי ג"כ הריעותא על מקום עמידת הורדא דהוי שם כנטול. אך לפי זה היכא דהוי יתיר ורדא ובורדא שצריך להיות יש איזה ריעותא נגלד או שינוי מראה וכדומה יהיה תרתי לריעותא. ואינו נראה כן דהורדא שעומדת במקום שצריך להיות זה אינו ריעותא אך השני הוי הריעותא ועוד בלא"ה בנ"ד לא הוי תרתי לריעותא דהיינו חסרה ורדא. ויתיר ורדא דהיינו החתיכה שנמצאת עם הכיס. כיון דהחתיכה זו עומדת בדרא. זה לא הוי ריעותא כלל. אף אם ורדא שלימה יתירא תעמוד בדרא לא הוי ריעותא כלל כדאיתא בלבושי שרד בסי' ל"ה בסופו בס"ק קל"ה וא"כ אין כאן תרתי לריעותא כלל אך כאן כיון דיש ג"כ כיס נראה דהוי ריעותא אף לשיטת הלבושי שרד דהנה הלבושי שרד כתב שם הטעם דלא הוי ריעותא וז"ל ורדא בדרא דאונא שנתבאר לעיל בס"ק פ"א דכשר אף דהת"ש מטריף לה מ"מ לא הוי ריעותא דהא הת"ש לא מטריף רק דס"ל דהוי כחסר ורדא משום יתר כנטול וכבר בארנו דיתרת אינו ריעותא כלל ובשלמא ב' ורדות שבארנו לעיל ס"ק ק"ל דהוי ריעותא היינו בתורת יתרת מקמא משא"כ זה שאין בו רק יתרת בדרא וכו' יעו"ש והנה שם בס"ק פ"א אחר שהכשיר ורדא יתירא בדרא כתב וז"ל אכן אם זו הורדא מונחת בכיס דבכה"ג נתבאר בס"ק הקודם דמצד ב' כיסין אין להתיר אלא בהפ"מ אולי בכה"ג דאית ביה עוד יתרת אולי אין להקל אף בהפ"מ וכו' והמיקל בזה אף בהפ"מ לא הפסיד ועי"ש:

ועכ"פ ריעותא הוי אף בהפ"מ וגם בנ"ד דהוי חתיכה עם כיס עכ"פ מידי ריעותא לא נפיק אף לשיטת הלבושי שרד:

מ"מ נראה דאין להטריף מההוא טעמא דהרי הר"ץ לא הטריף בנמצא חתיכה עם כיס רק מטעם דהוי ג' ריעותות חסר ורדא ויתיר ורדא וגם יתיר כיס. אבל משום תרי ריעותות לא הטריף דאם נבוא להטריף מטעם תרי ריעותות ככל תרתי לריעותא א"כ אף בלא כיס נטריף נמי מטעם תרתי לריעותא דהיינו יתר ורדא וחסר ורדא דכן כתב בנמצאת החתיכה עם כיס הוי ג' ריעותות חסר ורדא. ויתיר ורדא. ויתיר כיס. וא"כ בנמצאת החתיכה בלא כיס ג"כ איכא שני ריעותות חסר ורדא ויתיר ורדא היינו שחסירה ממקומה ויתירה במקום אחר וע"כ דאין זה תרתי לריעותא גמור ומש"ה בשני ריעותות לא הטריף רק בג' ריעותות וא"כ היכא שעומדת החתיכה בדרא עם כיס דשוב היתר ורדא לא הוי ריעותא כלל כיון שעומדת בדרא לשיטת הל"ש ולא הוי רק ריעותא דכיס ושוב לא הוי רק שני ריעותות מכל אלה הטעמים הכשרתי השאלה הנ"ל בהפ"מ גדול:

שבתי וראיתי אח"כ בבית אפרים בסי' י"ג אשר שאל נשאל על שאלה כזו ממש שהיה חסר העיגול והחולשת מן הורדא ואותה החתיכה החסירה נמצאת באומה השמאלית בין אומא לאונא בדרא עם כיס והרב הטריף וחכמי בהמ"ד מעיר ההוא חלקו עליו להכשיר דאף שהת"ש בשם הר"ץ מטריף אם יש להחתיכה כיס היינו אם עומדת מקמא אבל בדרא לא דיתרת בשמאל בדרא אף בתואר ורד כשירה (דיתרת בדרא בשמאל אף להת"ש כשר ובימין הת"ש מטריף והל"ש מכשיר) ולא נשאר כאן רק ב' ריעותות ולהשלים לחסרון דורדא א"צ דהא יש לה תואר ורד בראשה בשורש שלה ואין כאן רק ב' ריעותות ומלשונם משמע דדוקא ג' ריעותות בעינן עכ"ד הב"א בשם המכשירין וכוונתם נעלמה ממני:

ומה שצירפו דבשביל דאיכא תואר ורד בראשה וא"צ להשלים החסרון מש"ה לא הוי רק ב' ריעותות א"צ לזה דהא בלא"ה לא הוי רק ב' ריעותות דיתרת בדרא לא הוי ריעותא ונראה כוונתם דאם היה צריך להשלים לא היה נחשב זאת ליתרת בדרא דהא ע"כ אנו אומרים דחתיכה זו שייך למקמא דאל"ה אינו משלים וכיון שחתיכה זו צריכה להיות מקמא ועומדת בדרא שוב אין כאן מקומה והוי שינוי מקום ואין דינה כיתרת בדרא דאורחא בהכי כאשר מבאר אח"כ בראש אפרים אבל כיון שא"צ להשלים שפיר אנו מחשבין שזאת היתרת עומדת במקומה בדרא ולא הוי ריעותא דאורחיה בהכי והביא אח"כ דעת הרב המטריף וז"ל וכ"ת הטריף לפי שיש חסרון בורדא לפנינו וצריך השלמה ונראה לעין שמה שחסר שם יתיר כאן ומה שאמרו דלא הוי רק ב' לריעותא הלא במצא כתוב לא הזכיר הרמ"א מקמא רק הת"ש וכן בראש אפרים בספרי כתבתי יש לבדוק בפנים והיינו למעוטי מצד גבה דטריפה משום דמתחכך בצלעות אבל אם נמצא בדרא ג"כ משלמת עכ"ד הרב המטריף וכונתו כיון דחתיכה בדרא ג"כ משלים ע"כ דאף שהיא עומדת בדרא מ"מ כיון שחסר בהורדא ונראה לעין שזה משלים הוי כאילו עמד שם לא בדרא א"כ ה"ה להחמיר אמרינן דהוי ריעותא אף דבדרא לא הוי ריעותא הוא משום הטעם דאורחא בהכי להיות יתרת בדרא אבל כאן כיון דחסר מקצת הורדא וזה משלים אמרינן דזאת החתיכה שייכא לורדא א"כ לא הוי אורחא דהחתיכה הזאת היה צריך להיות במקום הורדא לא בדרא כיון שנראה שזאת הוא חלק הנחסר מורדא ושוב לא הוי אורחא מה שעומדת בדרא:

והראש אפרים מפלפל בזה שם אם בדרא ג"כ משלים היכא שחסר קצת מהורדא וכתב דיש להסתפק בזה דיש לומר דדוקא יתרת מקמא משלים כיון דלאו היינו רבותייהו אמרינן דהיא משלמת וכאילו היתה אצל הורדא אבל יתרת בדרא דהיינו רבותייהו מסתבר יותר לומר דשייכא לדרא משנאמר דשייכא למקמא להשלים החסרון מהורדא. וכתב דזה תלוי בזה להקל היכא דהורדא צריך השלמה אף הבדרא משלים מכ"ש להחמיר דמצטרף החתיכה היתירה עם הכיס לתרתי לריעותא ולא אמרינן דמה שעומד בדרא אין זה ריעותא דאורחא בהכי דהרי חתיכה זו אין אורחא בהכי כאן כיון שנראה שהיא משלמת להורדא צריכה להיות במקום הורדא ולא הוי אורחא בהכי שתעמוד בדרא אך אף אם להקל לא נימא שהחתיכה שבדרא משלמת להורדא היכא שחסר מקצת מהורדא מ"מ להחמיר אמרינן היכא שנראה שחתיכה זו היא חלק מהורדא אף שהורדא אינה צריכה השלמה כנ"ל שנשאר עוד שיעור ורדא מכל מקום כיון שנראה שהיא חלק מהורדא ומה שחסר כאן יתיר כאן ואין מקומה בדרא רק מקמא ועכשיו שעומדת בדרא הוי כשינתה מקומה ולא הוי אורחא בהכי ואינו דומה ליתרת בדרא דרגילות להמצא שמה וגם בלא"ה יתרת בדרא הוי ג"כ ריעותא כאשר כתב בת"ש וכאשר כתב הוא בראש אפרים ומשום הכי הסכים לדעת המטריף ועיין שם:

והנה לפי מה שכתבנו לעיל אף אם נימא דיתרת בדרא הוי ג"כ ריעותא מ"מ כיון דיש בהורדא הנשארת תואר ורדא ואינו צריך להשלים אינו מזיק מה שהיתרת בדרא הוי ריעותא דשוב אין הב' ריעותות עומדים במקום אחד כנ"ל ואינם מצטרפים לתרתי לריעותא ורק היכא דע"כ אנו אומרים דהחתיכה משלמת וכאילו עומדת שמה אז מצטרפים לתרתי לריעותא כנ"ל:

ולדעת הל"ש דיתרת בדרא לא הוי ריעותא כלל ממילא לא הוי תרתי לריעותא:

וכבר בארנו דע"כ המטריף לא הטריף רק בג' ריעותות אף בחתיכה בלא כיס היה טריפה מטעם תרתי לריעותא חסר ורדא ממקומה ויתיר במקום אחר כעין יתרת כנ"ל:

ומה שהמה רצו להטריף שמה כיון דנראה דהחתיכה זו שייכא להורדא לא הוי כשאר יתרת בדרא דאמרינן דאורחא בהכי אבל כאן האי חתיכה מהראוי להיות מקמא במקום הורדא ושוב בדרא לא הוי אורחא וכתבו דלמ"ד דחתיכה יתירה בדרא משלמת להורדא אם אמרינן כן לקולא מכ"ש לחומרא ואף אם נימא דלקולא לא אמרינן דחתיכה בדרא משלמת דדוקא מקמא דלאו אורחא מקמא מסתבר יותר לומר דשייכא לורדא אבל בדרא דאורחא בהכי מסתבר יותר לומר דשייכא להתם משנאמר דמשלמת להורדא מ"מ זה דוקא לקולא אבל לחומרא אמרינן דמשלמת והוי ריעותא כנ"ל דעתם:

ולפענ"ד איפכא דאף אם נימא דיתרת בדרא גם כן משלמת לקולא לחומרא לא אמרינן דמשלמת וכעין דמצינו בסדקים דמצטרפים להכשיר ולא להטריף והטעם דאף דבכל מקום אזלינן יותר להחמיר מלהקל. מ"מ בסדקין מצטרפין להקל ולא להחמיר משום דבכל מקום שאנו מסופקין אם נשתנה טבע הבעלי חיים או אם הוא כשאר בעלי חיים מסתבר יותר דהיא כטבע שאר בעלי החיים ומש"ה בסדקין מצטרפין להכשיר ולומר שהוא כשאר בעלי חיים ולא להטריף לומר ע"יז שנשתנה משאר הבעלי חיים. ואמרינן דהסדק מורה שהוא כמו שאר בעלי חיים ולא להיפך שעי"ז נאמר שמורה שהוא משונה משאר בעלי חיים:

וא"כ ה"ה שהחתיכה תשלים הורדא להכשיר שפיר אמרי' כיון דשניהם תואר אחד להם מכשירין על ידי זה ואמרינן שהוא מורה שאחד הוא ומה שחסר כאן יתיר כאן אבל להטריף היכא שיש בהשורש שיעור ותואר ורד ודי בזה ולא יצאתה מזה מכלל שאר בעלי חיים. וכן החתיכה הניתוספת בדרא ג"כ כשר דבדרא לא הוי יתרת דאורחיה בהכי ולא יצאתה עי"ז מכלל שאר בעלי חיים. רק שנימא כיון דהחתיכה דמי לשורש הורד נימא שאחד הוא ומש"ה יצאתה מכלל שאר בעלי חיים ויש כאן שינוי בזה לא אמרינן להטריף לומר שיש כאן שינוי ע"י דשוים החתיכות להדדי כמו דאין חוששין בסדקין להטריף ולהכשיר שפיר מצטרפין וגם כאן לא מהני מאי דשוה אהדדי רק להכשיר ולא להטריף:

וגם גוף הסברא של הבית אפרים לומר להטריף כיון דנראה דחתיכה זו שייכא להורדא והיתה צריכה להיות שם הוי ריעותא מה שעומדת בדרא כיון דלאו אורחא להיות כאן גם דבר זה צ"ע ולא מסתבר:

דהר"ץ הטריף מטעם ג' ריעותות חסר ורדא ויתיר ורדא ויתיר כיס ולכאורה אינו מובן דכיון דחסר ורדא היינו שחסר מקצת ממנה ואנו צריכין להשלים בזה החתיכה היתירה לא הוי יתיר ורדא כלל דאין כאן יתרת כלל רק שמשלים החסרון. וע"כ צ"ל דעכ"פ ריעותא הוי כיון שעומדת במקום שהוא ריעותא דבמקום העמידה דינה כיתרת ואם נדון אותה בפני עצמה במקום העמידה הוי כאן ריעותא אבל בעומדת בדרא ממ"נ לא הוי ריעותא דמה שמשלמת החסרון אין כאן ריעותא דיתיר כלל ומה שעומדת עתה בדרא ג"כ אין ריעותא דבדרא לא הוי ריעותא כלל אף אם הי' דבר בפני עצמו כל בדרא לא הוי ריעותא אף שיהי' באיזה תמונה שהוא:

ולכן נראה דהבית אפרים לא נטה שם להחמיר רק להפך בזכותי' כהרב המטריף אבל לדינא נראה לפענ"ד דאפשר להקל ובפרט בשאלה שהיה בנ"ד שלא היתה חתיכה בפני עצמה בדרא דאינה רק בליטה מהאומה והוי כמו חלק מהאומה:

תוכן העניינים

נפש חיה יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה