אור ברסלב

נפש חיה אורח חיים· רבי חיים אלעזר וקס

סימן כז

סימן כו

בש"ע בסי' שמ"ה ס"ב איתא רשות היחיד מקום המוקף מחיצות גבוהות י' טפחים ויש בו ד' טפחים על ד' טפחים או יותר והט"ז הביא ע"ז דעובי המחיצות נמדדות עם החלל כדאיתא בתוס' בשבת בדף ח' בסוגיא דכוורת וכדאית' ברא"ש והביא שכן הוא דעת רש"י והרמב"ם שאף שאין רוחב ד' רק עם המחיצות הוי ג"כ רה"י:

והקשה ע"ז הט"ז מפרק הזורק בדף צ"ט בעי ר"י כותל ברשות הרבים גבו' י' ואינו רחב ד' ומוקף לכרמלית ועשאו רה"י וזרק ונח על גביו מהו מי אמרינן כיון דאינו רחב ד' מקום פטור הוא או דלמא כיון שעשאו רה"י כמאן דמליא דמי אמר עולא ק"ו לאחרי' עוש' מחיצ' לעצמו לא כ"ש הרי דוקא היכא דעוש' לאחרי' רה"י נעש' גם הוא רה"י אבל היכא דבלא עובי הכתלים ליכא רוחב ד' לא הוי רה"י וגם הכותל לא הוי רה"י עכ"ד:

ודבריו הקדושים אינם מובנים כלל כאשר כבר השיגו עליו הגאונים בעל תוספות שבת ואבן העוזר והדין הוא כך דהיכא דבין המחיצות ליכא ד' רק עם עובי המחיצות הוא ד' למעל' הוי רה"י כיון דחזי להניח עליו מידי ומשתמש בחלל עם הדפנות ביחד כדאיתא בעירובין בדף ע"ח אבל בין הדפנות היינו כשמשתמש למט' בין הדפנות לא הוי רה"י כיון דבין הדפנות לא חזי לתשמיש כדאיתא בתוס' בדף הנ"ל בד"ה אלא (וכן מבואר בתוס' בעירובין בדף ל"ג ע"ב בד"ה ורבי סבר שכתבו שם וא"ת אכתי למה לי למימר כלל סבר לה כר"מ וכו' והכא כשהכלכלה שוה לראשו של אילן וקמ"ל דלא חשיב רשות היחיד וכו' משס ג"כ מוכח דאף דמיירי דשולי הכלכלה רחוק מהאילן ג' טפחים רק פי הכלכל' סמוך לאילן ואף שיש בו אויר וחלל אעפ"כ אם הי' מגיע עד לארץ הי' רה"י אף שאין בהחלל מהכלכל' ד' רק בצירוף האילן ובחידושינו הארכנו) והיכא דהדפנות רחוקות זו מזו הרבה ולא חזי להניח עליו מידי ומשתמש לא הוי רה"י אלא משום דלאחרים עוש' מחיצ' לעצמו לא כ"ש כדאיתא בתוספות בסוכ' בדף ד' ע"ב ובגיטין ריש פרק ב' בד"ה גידוד:

ובחנם הניח הט"ז הקושיא הנ"ל בצ"ע דשם בכתלים המוקף לכרמלית שהכתלים רחוקים זה מזה צריך לטעם דלאחרים עוש' מחיצ' אבל היכא דהכתלים קרובים ובכה"ג דליכא ד' בין הכתלים רק בצירוף הכתלים אף בלא הטעם דלאחרים עוש' מחיצ' הוי על הכתלים רה"י כיון דחזי להניח עלי' מידי ומשתמש והוי למעל' על הכתלים רה"י ובתוכו כרמלית:

והנה התוס' שם בגיטין בדף ט"ו ע"ב בד"ה גידוד חמש' כתב וז"ל וא"ת ליחשב רשות היחיד מטעם דאי בעי מנח עלי' מידי ומשתמש כדאמר בפרק חלון גבי מלאו כולו ביתדות ויש לומר דמיירי ברחב הרב' דלא שייך מנח עלי' מידי אלא בדבר צר וכדברים האל' כתבו בסוכ' בדף ד' ע"ב בד"ה פחות משלש':

ולכאורה דבריהם סותרים למה שכתבו בעירובין בדף צ"ט ע"ב הנ"ל על מאי דאיתא שם דעשה כותלים לכרמלית גבו' י' ואינו רחב ד' דאמרינן דלאחרים עוש' מחיצ' לעצמו לא כ"ש וכתבו בתו' בד"ה לאחרים עוש' מחיצ' וז"ל גבר חוליא דבור לא שייך למימר הכי לחייב המשתמש מרשות הרבים על גבה כיון שאין החוליא עצמה גבו' י' ע"כ והיינו בבור וחוליתה דמצטרף לי' לא שייך לומ' דהחוליא תעש' רשות היחיד כיון שעוש' לאחרים מחיצ' לעצמו לא כ"ש דהתם אין החוליא גופא עושת רה"י רק בצירוף מחיצות הבור יקש' לכאור' דהא בבור וחוליתה דהמחיצות קרובות אף בלא ההוא טעמא דלאחרים עוש' מחיצה ג"כ הוי רה"י משום דאי בעי מנח עלי' מידי ומשתמש:

אך באמת ניחא ואין כאן סתיר' דשם בבור וחולית' אין החוליא עצמ' גבוה י' רק בצירוף מחיצות הבור לא שייך לומר דהוי רה"י הואיל ואי בעי מנח עלי' מידי ומשתמש דהא אם מנח עלי' מידי ומשתמש לא תהי' רה"י דכיון דמנח על החלל מידי לא יצטרף חלל הבור דהוא מניח למעל' על החלל אך שהחוליא תהי' כמו עמוד ותל גבוה ולא תהי' גבו' י' דהרי החוליא גופה אינ' גבו' י' ולא תהי' רה"י כשמניח עלי' מידי ומשתמש:

וכן מבואר בפירוש בתוס' בדף צ"ט ע"א בד"ה מסייע לי' לר' יוחנן דכתבו וז"ל דחולית הבור מצטרפין לארבע' רוחב ולהשתמש על גבה משום דמנח עלה מידי ומשתמש כדאיתא בדף ע"ח ומיירי שהחוליא גבו' י' דבאינו גבו' י' לא מחייב נוטל ונותן על גבה והשתא אתי שפיר הא דנקט במתניתן גבו' י' ואי מתניתן להצטרף לעשר' קאמר ואין החוליא גבו' י' לא אתי שפיר הא דקתני גבו' עשר' והנותן על גביו נמי אינו חייב כשמניח על גבי החוליא שאינ' גבו' י' עכ"ל:

וע"כ הטעם הוא כנ"ל דכיון דאינו גבו' י' רק בצירוף המחיצות מהבור אי מנח עלי' מידי ומשתמש אין כאן מחיצ' עשר' וכן הוא בתוס' בעירובין בדף ע"ח בד"ה אלא דכתבו שם וז"ל אצריף עשר לא אצטרך לטעמא דמנח עלי' מידי דאם הבור רחב ד' ואינו עמוק עשר' אלא ע"י צירוף החוליא רה"י גמורה הוא ומשתמש לי' שפיר כיון שכותלי הבור מבפנים גבוהים עשר' וטעמא דמנח עלי' מידי מה יש להועיל שם כיון דאין חוליא גבוה י' מבחוץ לרשות הרבים וכו' והיינו כנ"ל וכל זה ברור ופשוט:

אך נרויח בזה לסלק תמיהת הרשב"א זלה"ה שתמה על התוס' בסוגי' דכוורת והניח בתימה. וז"ל שם אחר שהביא שיטת התוס' דעובי הדפנות מכוורת מצטרפין לארבע' משום דאי בעי מנח עלי' מידי ומשתמש כתב אח"כ וז"ל ואני תמה לדבריהם דהא בהדיא אמרינן בגמ' דלא אמרינן הכי מדאמרינן בפ' הזורק אמר אביי בור עמוק עשרה ורחב שמונה וזרק מחצלת לתוכו חייב חלקו במחצלת פטו' דהנחת מחצלת וסילוק מחיצ' בהדי הדדי קא אתו ואם איתא מאי סילוק מחיצה איכא והלא אף המחצלת אפילו שנעש' כותל לבור עולה הוא מהמנין אלא על כרחינו לא אמרו בכל כותלים אלא בכותל עבה העשוי לכסות עליהם ולהשתמש משא"כ בכוורת ומחצלת ואפשר דמש"ה נקיט אביי מחצלת ולא נקיט דף והכ' נמי נקיט כוורת ולא נקיט תיבה ומגדל עכ"ד והניח בתימה שיטת התוספו':

ולפי הנ"ל אין מקום לתמיהתו דרק היכא דיש כאן מחיצו' גבוה י' אף שאין בתוכן ד' הוי עליהן דין רשו' היחיד משום דאי בעי מנח עלייהו מידי ומשתמש אבל היכא דאין בגובה הכתלים י' רק בצירוף מחיצות הבור אם אין בתוכן ד' לא הוי רשות היחיד משום דאי בעי מנח עלייהו מידי ומשתמש דהא אם מנח עלייהו מידי אין המחיצו' הפנימיו' מצטרפים ובמחיצו' החיצונו' ליכא עשרה טפחים גבוה כדאי' בתוספו' הנ"ל ואם כן על אח' כמה וכמה היכא דליכא שום כתלים בגובה רק בור עמוק עשר' בחלקו במחיצו' ולא נשאר חלל ד' דלא הוי רשו' היחיד משום דאי בעי מנח עלי' מידי ומשתמש דהא אם מנח מידי על הבור ליכא שום מחיצות ומאוד תמי' לתמיהתו של הרשב"א ז"ל ומצוה גדולה ליישב דבריו:

אך אי קשי' לי הא קשי' לי על רבותינו בעלי התוספו' ז"ל דדבריהם בגטין הנ"ל בד' ט"ו ע"ב בד"ה גידוד יסתור לדבריהם בעירובין בדף ע"ח בד"ה אלא דהקשו שם בגיטין במאי פליגי שם אמוראי בגידוד חמשה ומחיצה חמשה אם מצטרפין הא בתל גבוה חמשה ועשה מחיצה חמשה עליו בלא"ה הוי רה"י משום דאי בעי מנח עלי' מידי ומשתמש ומזה הוכיחו דבמחיצות רחוקות זה מזה לא אמרינן דאי בעי מנח עלי' מידי ודבריהם סותרים לדבריהם בעירובין בדף ע"ח הנ"ל בד"ה אלא דכתבו דמההוא טעמא דאי בעי מנח עלי' מידי לא הוי רה"י רק על הכתלים ולא בין הכתלים למט' אם בין המחיצו' לא הוי ד' על ד' רק בצירוף הכתלים וא"כ ה"ה בגידוד חמשה ומחיצ' ה' למ"ד דאין מצטרפין להשוכנים למט' ליכא מחיצות עשר' ושם בגיטין מיירי לענין הדרים למט' השוכנים בתוך המחיצה יעו"ש ברש"י ובתוס' ולמטה לא הוי רה"י אף דעל הכתלים הוי רה"י משום דאי בעי מנח עלי' מידי ומשתמש אבל למט' לא הוי רה"י כמו היכא דאין בין המחיצות ד' ה"ה היכא דאין מחיצות הפנימיות גבוהים עשרה והוא תמיה גדולה לפענ"ד.

ומה שנרא' לפענ"ד דהנה כבר הבאנו בתשוב' הקודמת מ"ש המ"א בסי' שנ"ג ס"ק ד' דכתב שם לענין גזוזטרא כיון דחלון הבית פתוח לו בתוך ג' אף שהוא למעל' מעשר' הוי רה"י דהוי חורי רה"י וכתבתי שם לתמוה עליו מה שכתב כיון דחלון הבית פתוח לו תוך ג' משמע דלא הוי חורי רה"י רק שהוא סמוך תוך ג' לרשו' היחיד ובתוס' בפ' כל גגות בדף פ"ט בד"ה כמחיצו' שם בע"ב כתבו באמצע דבריהם וז"ל וכן זיז היוצא לרשו' הרבים רחב ד' דהוא רה"י דהיינו סמוך לחלון תוך עשר' דהוי כי חורי רה"י יעו"ש דבריהם הרי דבפירוש כתבו דכל שהוא תוך עשר' ואין מחיצ' עשרה מפסקת ביניהם שפיר הוי רה"י.

וא"כ שפיר ניחא דברי התוס' הנ"ל בטוב טעם דלכאור' קש' על דבריהם בעירובין בדף ע"ח הנ"ל דכתבו דמההוא טעמא דאי בעי מנח עלי' מידי לא הוי רה"י רק על הכתלים ולא בין הכתלים למט' וקש' דהא בין הכתלים הוי חורי רה"י אף דמצד עצמם לא הוי רה"י כיון דהוי פחות מד' על ד' מכל מקום הוי חורי רשות היחיד ובתוס' בשבת בדף ז' ע"ב בד"ה והלכה מבואר דאף דחורי רה"י כרה"י דמי בכותל אצל רשות הרבים ומנקב והולך עד רה"י הוי רה"י אף שאינו גבוה עשר' ורחבה ד' מכל מקום אינו חייב עד שיהי' ד' על ד' יעו"ש במהרש"א ובמ"א בסי' שמ"ה בס"ק ח' ובפרי מגדים ובמחצית השקל שם ובתוס' בשבת בדף ח' בד"ה אמר אביי יעו"ש וכל זה לענין חיוב אבל לענין היתר טלטול הוי רה"י אף שאין בו ד' על ד' ובתוס' בעירובין הנ"ל בדף ע"ח משמע דבתוך המחיצו' לא הוי רה"י כלל אף לענין היתר טלטול וקשה דעכ"פ לענין היתר טלטול הוי חורי רה"י אפילו שאין בו ד' על ד':

אך באמת ניחא דשם המחיצו' גבוהים עשרה וא"כ הוי הפסק בין הכותל דלמט' עד גובה המחיצות למעל' עשרה טפחים וכל שיש כאן הפסק עשר' טפחים בין הרשו' היחיד לחורי הרשו' היחיד לא הוי חורי רשו' היחיד כדברי התוספות בעירובין בדף פ"ט הנ"ל וזה ניחא לענין היכא דלא הוי רחב ד' אבל המחיצו' שפיר גבוהים י' דאז יש הפסק בין הרשו' היחיד לחורי הרשו' היחיד הוא המחיצו' שלמט' י' טפחים אבל בדבריהם שם בגטין דמיירי דיש ד' אך דלא הוי רה"י למט' כיון דהמחיצו' הפנימיות לא הוי י' דהוי גידוד ה' ומחיצ' חמש' ומחיצו' הפנימיות לא הוי י' ולא הוי רה"י למעל' רק משום דאי בעי מנח עלי' מידי ומשתמש ומההוא טעמא לא הוי רה"י רק למעלה כנ"ל:

ולפי הנ"ל ניחא דכיון דאין כאן מחיצו' הפנימיות עשר' רק גידוד חמש' ומחיצ' חמש' שוב הוי גם למט' רה"י דניהו דלממ' ליכא מחיצו' עשר' מכל מקום הוי חורי רה"י כיון דלא הוי מחיצו' י' שוב אין כאן מחיצ' המבדלת בין הכות שלמט' בין הדפנו' שלמעל' ושוב הוי רה"י מטעם חורי רה"י (וכאן הוי חורי רה"י רה"י גמור אף לענין חיוב הזורק עליו כל שרחב ד' אף דאינו גבוה עשרה יעו"ש במ"א בסי' שמ"ה ס"ק ח' ובפ"מ ובמחצית השקל) ודו"ק:

אך עדיין יש לעיין בדבר לפי המבואר בתוס' בעירובין בדף פ"ט בד"ה המחיצו' דכתבו דמש"ה גג הבולט על מחיצות הבית אסור אף דהגג על מחיצות הבית ממש הוי רה"י מכל מקום אסור משום שנפרץ לאותו בליטה שבולט להלן מכותלי הבית דהוי כרמלית ולא רה"ר משום שהגדיים בוקעים תחתיו וקש' דאף אותו הבליטה תהי' רה"י משום דהוי חורי רשו' היחיד שפתוח לגג שעל הבית וע"כ צ"ל דאמרינן להיפוך דאף הרה"י נאסר כיון שפרוץ לכרמלית ונעש' כולו כרמלית ומאי חזית דנימא דאף הבליט' מותר משום דהוי חורי רה"י אדרבא אנו אומרין שאף הגג נעש' כרמלית משום שפתוח לכרמלית ואינו דומה לזיז היוצא מהבית סמוך לחלון הבית דהבית הוי רה"י אף הזיז הוי רה"י:

וא"כ שוב אף בנ"ד קש' גם כן דהיכא דאיכא גידוד חמש' ומחיצ' חמש' דהקשו בתוס' דבלא"ה הוי רה"י משום דאי בעי מנח עלי' מידי ומשתמש שפיר נוכל לומ' לפי דברי התוס' בעירובין דמשום טעם זה דאי בעי מנח עלי' מידי ומשתמש לא הוי רה"י רק למעל' ולא למט' א"כ למטה הוי כרמלית ולא נוכל לומ' כנ"ל כיון דאין כאן מחיצ' י' המפסקת בין המחיצ' שלמעל' ובין השולים שלמט' נעש' גם למט' רה"י משום דהוי חורי רה"י דאדרבא נהפוך הוא כיון דאין כאן מחיצ' י' המפסקת כיון שלמט' הוי כרמלית אף למעל' על המחיצות הוי כרמלית כיון שנפרץ לכרמלית כנ"ל:

ובזה יהי' מקום אתי ליישב קושית התוס' בשבת בד' ח' בסוגיא דכוורת בד"ה רחבה ששה דהביאו פירוש ר"ת דדוקא נקיט ששה דדופני הכוורת יש בהם שני חומשים ונשאר אויר ד' גבוה י' שהוא רשו' היחיד אע"ג דאין אויר גבוה אלא עם השוליים מצטרפים עם האויר דהלכתא גידוד ה' ומחיצ' ה' מצטרפין וכתבו ע"ז בתוספו' דאין פירושו נרא' דהא תנן בהזורק בור וחולית' מצטרפין וא"כ אף דופני הכוורת מצטרפים לארבע' ודחו משום זה פי' ר"ת יעו"ש:

ולפי הנ"ל ניחא דהרי התוס' כתבו בעירובין בד' ע"ח דרק למעל' על החוליו' הוי משום זה רשו' היחיד משום דאי בעי מנח עלי' מידי ומשתמש אבל בקרקעית הבור לא הוי רה"י רק כרמלית וזה ניחא שם בבור וחוליית' דהבור עמוק י' אף שלמט' הוי מקום פטו' למעל' הוי רה"י ולא הוי נפרץ במילואו למקום פטו' דיש ביניהם מחיצ' עשר' דכותלי הבור עם החולי' הוי עמוק עשר' אבל שם בכוורת דלא הוי גבוה י' רק עם השוליים דהשוליים מצטרפין כדברי התוס' הנ"ל דגידוד חמש' ומחיצ' חמש' מצטרפין ושוב אין מחיצ' י' בין עליונו של כוורת לשוליו וכיון דבשוליו יהי' מקום פטו' אף למעל' הוי מקום פטו' דכמו היכא דנפרץ לכרמלית הוי כרמלית כן היכא דנפרץ למקום פטו' הוי מקום פטו' כדאי' בש"ע מהגאון מוהר"ז ז"ל:

אך בגוף הדבר שנסתפקנו לעיל היכא דרה"י פרוץ כולו לכרמלית או למקום פטו' באופן שנוכל לומ' שגם הכרמלי' או המקום פטו' הוי רשו' היחיד משום דהוי חורי רה"י או דנימא אפכא דכולו נעש' כרמלית או מקום פטו' כיון דנפרץ לכרמלית או למקום פטו' והבאנו לעיל שמדברי התו' בעירובין בדף פ"ט נרא' שכולו נעש' כרמלית דכתבו דהגג אסו' כולו משום שנפרץ להבליטה ולא אמרינן להיפך שאף הבליט' נעש' רה"י דהוי חורי רה"י:

ובדברי מזה עם הגאון אבד"ק קראשנעויטץ הביא ראי' מגמ' שבת בד' ז' ע"ב בית שאין בתוכו עשר' חוקק בו ד' על ד' ומטלטל בכולו משום דהוי חורי רה"י ולא אמרינן להיפך דאף החקיק' נעש' כרמלית כיון דפרוץ במילואו לכרמלית אלמא כל היכא דאיכא למימ' דנעש' כולו רה"י ואף הכרמלית נעש' חורי רה"י לא אמרי' להיפך דאסו' כולו משום דפרוץ במילואו לכרמלית וזה ראי' ברורה.

וא"כ לשיטת התוס' בעירובין דמה דהוי רה"י משום דאי בעי מנח עלי' מידי ומשתמש הוי רק למעל' רשו' היחיד ולמט' הוי כרמלית היכא דהוי גידוד חמש' ומחיצ' חמש' באופן שאין מחיצ' עשר' בין השוליים לעליוני המחיצו' שפיר אמרינן דהוי אף למט' רשות היחוד משום דהוי חורי רשו' היחיד:

וניחא דברי התוס' בגיטין כנ"ל דשפיר הקשו דבלא"ה הוי רשו' היחיד משום דאי בעי מנח עלי' מידי ומשתמש וכן בסוגיא דכוורת הקשו שפיר:

אך עדיין הקשו על דברי התוס' בעירובין בדף פ"ט דשם כתבו דכל הגג אסו' משום שנפרץ להבליט' שבולט על מחיצת הבית ולא אמרינן להיפך דאף הבליט' מותרת משום דהוי חורי רשו' היחיד וקש' מגמ' שרת בד' ז' הנ"ל:

ואפשר לומ' דשם על הגג ליכא מחיצות אף דעכ"ז לשיטת התוס' הגג שעל מחיצות הבית הוי רה"י כיון שהגג הוא על כותלי הבית וחלוק מרשות הרבים מכל מקום הבליט' לא הוי חורי רשו' היחיד רק מה שפתוח לרשו' היחיד שיש לו מחיצות והוי רשות היחיד מצד עצמו וצ"ע:

תוכן העניינים

נפש חיה אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה