נפש חיה אורח חיים· רבי חיים אלעזר וקס
סימן כ
עוד צע"ג לי על דברי התוספו' הנ"ל דהקשו על מאי דקאמר בגמרא דאגוז ע"ג מים לאו היינו הנחתו ממאי דאיתא בבבא מציעא ספינה מינח נייחא ומיא הוא דקא ממטו לה והא התם באגוז ע"ג מים לא הוי הטעם כלל משום שהמים מהלכים דהרי איתא שם מים ע"ג מים היינו הנחתו אגוז ע"ג מים לאו היינו הנחתו ואם נימא דהתם במים מהלכים מיירי אמאי מים ע"ג מים היינו הנחתן אדרבא מים ע"ג מים כיון דהכל אחד והמה מהלכים לא חשיב הנחה כדאיתא שם בגמרא לעיל לענין הכניס ידו לתוך חצר חבירו וקלט מי גשמים אף שקלט מעל הכותל לא חשיב עקירה כיון דהמים לא נחו ע"ג הכותל אם לא שקלט מע"ג גומא שהמים נקוים ועומדים וכן פסק הרמב"ם גבי מזחילה בעירובין בדף צ"ט וא"כ מאי דקאמר רבא דמים ע"ג מים היינו הנחתן היינו במים נקוים ועומדים וכן הוא שיטת הסוגיא שם מתחלה לעיל מיני' דמתרץ כגון שקלט מעל גבי גומא ומקשה פשיטא מהו דתימא מים ע"ג מים לאו היינו הנחתן ואזדא רבא לטעמי' דאמר מים ע"ג מים היינו הנחתן וכו' הרי מאי דאמר רבא מים ע"ג מים היינו הנחתן מיירי במים נקוים ועומדי' אעפ"כ באגוז ע"ג מים לאו היינו הנחתן אע"ג דהמים אינם מהלכים כלל עכ"ז לא חשיב הנחה דבעי הנחה במקום גוש אבל ע"ג מים לא הוי הנחה טובה שמה שמונח ע"ג מים מתנענע הנה והנה ע"פ מים ואף דהגמרא קאמר בשבת בדף ק' ע"ב כרמלית משפת מיא משחינן מיא ארעי סמיכתא הוא היינו רק שנחשוב האויר שלמעלה מי' למקום פטו' אבל אם מניח דבר על המים לא חשיב הנחה גמורה:
(ומה שפירש"י בדף ק' דלר' יוחנן דבעי שיניח על גבי משהו בעכבתו הרוח משהו מהני וא"כ לכאורה מכ"ש ע"ג מים אך באמת ניחא דהתם מיירי תוך שלשה לארץ דהוי כמונח בארץ אעפ"כ במתגלגל לא מהני אפילו לשיטת התוס' לחד תירוצא שם דמתגלגל בארץ הוי כמונח מכל מקום באוי' אפילו תוך שלשה לא מהני מתגלגל וכן ראיתי להגאון רבי עקיבא אייגר בדרשותיו במערכה ב' בדף ס"ד ע"ב):
וא"כ לא קשה קושית התוס' מהך דבבא מציעא דאמרי' התם ספינה מינח נייחא ומיא הוא דקא ממטו לה דהתם גבי קנין א"צ שיניח על דבר גוש ואף באוי' קונ' ואפילו לרבנן דסוברים גבי שבת דלא אמרינן קלוטה כמי שהונחה דמי' למעלה מג' אבל לגבי קנין קונה וכן לענין גט וכדאיתא בגיטין בדף ע"ט וכל עיקר הספק בספינה רק משום שהספינה הוא שטה במים מהלכים ועל זה קאמ' בגמ' דספינה מינח נייחא ומיא הוא דקא ממטו לה אבל בשבת דלא הוי הטעם משום שהמים מהלכין שהרי המים עומדים רק משום דהאגוז אינו מונח על דבר גוש וממש ולא הוי הנחה ואם כן לא שייך לומ' דאגוז מינח נייחא ומיא הוא דקא ממטו לי' דאדרבא האגוז גופא אינו נייח:
וכי יוקשה קושית התוס' יוקשה על מאי דבעי רבא אגוז בכלי וכלי צף על גבי מים בתר אגוז אזלינן והא נייח או דלמא בתר כלי אזלינן והא לא נייח דנייד ע"ז שפיר קשה דכמו דאמרינן התם דספינה מינח נייחא ומיא הוא דקא ממטו לה ה"ה כאן נימא אגוז מינח נייח וכלי הוא דנייד אך גם בזה יש לחלק דהתם לא הוי החסרון רק משום דהוי חצר מהלכת אמרינן דספינה אינה מהלכת אך המים מהלכים תחתי' ולא הוי חצר מהלכת אבל כאן דהטעם דלא הוי הנחה כיון שלגבי כלי לא הוי הנחה אף לגבי האגוז שמונח עלי' לא הוי הנחה כיון שהכל אינו מונח בארץ:
ובהיותי מתבונן בזה להבין דבריהם הקדושים פקחתי עיני וראיתי לאדונינו מאור עינינו הרשב"א ז"ל דברים נוטים לדברינו שכתב שם וז"ל הא דבעי רבא אגוז בכלי וכלי צף על גבי מים אי אזלינן בתר כלי או בתר אגוז איכא למידק ומ"ש מהא דחנן בפ"ק דמציעא גבי דגים שקפצו בספינה ספינה מינח נייחא ומיא הוא דקא ממני לה וי"ל דהתם גבי קנין כל חצר שהיא עצמה אינה מהלכת אע"פ שאחרים מוליכין אותה כספינה ובקלתה הקשורה בה אבל גבי שבת בעינן שיטול החפץ ממקום שנח להכי מספקא לן דלמא אף שהכלי צף במים ואגוז בתוכו בעינן שיהיה האגוז מונח במקום שאינו מתנונע אפי' מצד תנועות אחרים עכ"ד הקדושים:
הרי שהוא לא הקשה קושיתו מאגוז צף ע"פ המים רק מאגוז בכלי והכלי צף ע"פ המים כדברינו הנ"ל ותירוצו נוטה לדברינו וכן ראיתי להרמב"ן בחידושיו לשבת לא הקשה קושיא זו רק על האיבעי' דאגוז בכלי וכלי צף ע"פ המים ובתוספות בבבא מציעא בדף ס' ע"ב בד"ה ספינה אפש' ג"כ לפרש כן:
והנה כפי אשר בארנו דהקושיא הוא רק על האיבעי' דאגוז בכלי וכלי צף ע"פ המים יש מקום בלא"ה לתרץ קושיתם ואפש' לומ' דתליא בהפלוגתא בשבת בדף צ"א ע"ב דלמ"ד אגד כלי שמי' אגד היינו דבר המונח בכלי שיש לו תוך הוי כאילו אגיד בהכלי וגם כל הדברים המונחים שמה כאילו אגודים יחד א"כ לא שייך לומר דהאגוז מינח נייחא וכו' הוא דנייד כיון דהוי הכל דבר אחד וכאילו אגיד ביחד ואינו דומה לספינה השטה ע"פ המים דאין הספינה אגודה בים והנה לקמן בדף צ"ב לבתר דמסיק איפוך סובר רבא אגד כלי שמי' אגד וא"כ שפיר בעי אגוז בכלי וכלי צף ע"פ המים ואין ראיה מהך דאמרינן ספינה מינח נייחא ומיא הוא דקא ממטו לה: