נפש חיה אורח חיים· רבי חיים אלעזר וקס
סימן יז
לכבוד חותני הגאון מאור הגולה נ"י מו"ה יהושע שליט"א האבד"ק קוטנא.
מה שהקשה כבוד גאונו על דברי הרמב"ן בשבת בדף ח' בסוגיא דכוורת דבכלים לא אמרינן לבוד והקשה ע"ז המגן אברהם בסי' תק"ב מנעץ קנה ובראשו טרסקל ומשם אין ראי' כ"כ וגם מבצייתא דמישן בשבת בדף ק"א דאמרינן בה לבוד גם משם אין ראי' דהאי בצייתא אין עליו תורת כלי רק דהוי כמו בנין דאם נהי' עליו דין כלים ממילא לא הי' כרמלית דאין כרמלית בכלים כדאיתא ברש"י בדף ח' בד"ה פחות מכאן וע"כ דהנהו בצייתא אין עליו תורת כלי רק תורת בנין עליו ושפיר אמרינן לבוד:
וכ"ג הקשה על דברי הרמב"ן הללו ניהו דאין תורת לבוד בכלי מ"מ כשהגיע הכוורת פחות מג' לארץ כיון דלא הוי גדיים בוקעים בו ולא הוי מחיצה תלוי שוב ניתר בעומד מרובה על הפרוץ כדאיתא בעירובין גבי מקיפין בחבלים וכמו דקאמר הגמרא בעירובין בדף י' ע"ב דבעור העסלא דהיא כלי אמרינן עומד מרובה על הפרוץ:
ולפענ"ד נראה לשיטת הרמב"ן כמו דלא אמרינן לבוד בכלים כן וכ"ש דלא אמרינן בהו עומד מרובה על הפרוץ והטעם בכל אלה דלבוד ועומד מרובה על הפרוץ לא אמרינן רק בבנין קבוע אבל בכלי שהיום תעמוד כאן ומחר יסולק מכאן לא אמרינן בה לבוד ולא עומד מרובה על הפרוץ ועור העסלא שאני דבכלי גופה יש עומד ופרוץ והעומד והפרוץ מחובר יחד לא יפרדו ובכה"ג עדיף עוד לשיטת התוס' בד"ה ואצבעיים דלא אמרינן בי' אתי אוירא דההוא גיסא ודההוא גיסא ומבטל לי' אבל כלי שעומד לפי שעה אצל הכותל כיון שאינו קבוע כאן ועתיד לטול מכאן נרא' לשיטת הרמב"ן דכמו דלא אמרינן לבוד מכ"ש עומד מרובה על הפרוץ:
עוד הקשה ג"כ דאיך אפשר לומר דלא אמרינן לבוד בכלים דהא לר' מאיר בפ"ק דעירובין אין עושין מחיצה בבע"ח אלמא דבע"ח גריעים מכלים והרי אף בבע"ח אמרינן לבוד כמבואר בפ"ק דסוכה ע"ז אפשר לומר דגם כלי שבטלה להיות שם מחיצה שפיר אמרינן לבוד ורק בכלי שלא בטלה למחיצה לא אמרינן לבוד תדע דבעירובין בדף ט"ז ע"ב איתא דבמחצלת אמרינן לבוד והרי מחללת כלי הוא אך ע"כ כיון שעשאה למחיצה אמרינן לבוד וה"ה בבע"ח שעשאן למחיצה רק בכלי שלא עשאן למחיצה לא אמרינן לבוד וה"ה עומד מרובה על הפרוץ: