אור ברסלב

נפש חיה אורח חיים· רבי חיים אלעזר וקס

סימן ט

סימן ח

עוד אפשר לתרץ קושית הפ"י הנ"ל דהנ' התוס' כתבו בכתובות בדף ל"א ע"ב בד"ה מהלך כעומד וז"ל ומעביר ד' אמות ברשות הרבים הלכת' גמירי לה כדאמרינן בהזורק ולא ילפינן מינ' דהתם מקום חיובא אבל בן עזאי מיירי במהלך מחנות לפלטיא דרך סטיו שהוא מקום פטור עכ"ד ושיטתם דבן עזאי לא ס"ל מהלך כעומד דמי רק במקום פטור:

ודבריהם נראין תמוהים דא"כ מאי מתרץ שם הגמ' דבן עזאי הוא וחיוב הגניבה באה מקודם ולא אמרינן הגבה' צורך הוצא' הוא כיון דמהלך כעומד דמי והא במקום חיוב לא אמרינן מהלך כעומד דמי:

והיה אפשר לכוון דברי התוס' עם דברי השיט' מקובצ' דכתב ג"כ דבן עזאי אינו סובר מהלך כעומד רק במקום פטור ומאי דהגמרא מוקי כבן עזאי היינו דחזר לאוקימתא ראשונ' דמיירי במפנ' חפצים מזויות לזויות ונמלך עליהם להוציא' כיון דעקיר' ראשונ' הוי לפטורא הוי כמו מקום פטור יעו"ש אמנם פשט לשון התוס' לא משמע כן:

והמהרש"א כתב וז"ל אע"ג דהכא נמי מקום חיוב ואמרינן בי' מהלך כעומד דמי היינו לענין הקני' דהוי מקמי דעקיר' דחיוב שבת אבל לענין חיוב שבת הכא ודאי דאין חילוק אם מהלך כעומד אם לאו משא"כ במקום פטור דאפילו לפטור אמרינן מהלך כעומד ודו"ק:

ואפשר לכוין כוונת מהרש"א כמו שכתב בהגהות הג' מו"ה עקיבא אייגר זצלה"ה במשניות דילפינן ממעביר ד' אמות ברשות הרבים דלקולא לא אמרינן מהלך כעומד דאל"כ גם בתוך ד' נימא דהוי מהלך כעומד אבל לחומרא אינו מוכח משם ושפיר לחומרא אמרינן מהלך כעומד אך במקום פטור אף לקולא אמרינן מהלך כעומד דממקום חיוב לא נוכל לילף למקום פטור:

וכיוצא בזה איתא ברשב"א. בשבת דאף בן עזאי דפוטר מודה דמעביר ד' אמות חייב ולא אמרינן מהלך כעומד בתוך ד' אמות מ"מ לא ילפינן מינ' למקום פטור שהוא קיל ממקום חיוב ושפיר אמרינן בי' מהלך כעומד והוא כדברי הגאון הנ"ל:

וכן הוא פירוש דברי מהרש"א הנ"ל דלענין חיוב שבת אין חילוק אם מהלך כעומד או לא דאינו פטור משום מהלך כעומד משא"כ במקום פטור אמרינן אף לפטור מהלך כעומד ומאי דהגמרא מתרץ דלבן עזאי חיוב מגניב' באה מקודם ולא אמרינן הגבה' צורך הוצא' הוא משום דמהלך כעומד דמי ונסתלק' עקיר' הראשונ' אף דלפטורא לא אמרינן מהלך כעומד דמי מ"מ כאן אין אנו פוטרין עי"ז אך אדרבא גם בעקיר' השני חייב ושפיר לענין זה אמרינן מהלך כעומד דהקנין מתחיל מקמי' חיוב דשבת דאף בלא עקיר' ראשונ' חייב כיון דמהלך כעומד דמי והוי אח"כ עקיר' חדש' דרק לפטור לא אמרינן מהלך כעומד ולא שייך הגבה' צורך הוצא' הוא דבלא עקיר' הראשונ' איכא חיוב כיון דמהלך כעומד דמי:

היוצא לנו מדברים אלה דלבן עזאי לא שייך לומר הגבה' צורך הוצא' כיון דמהלך כעומד דמי אף דעקיר' הראשונ' הית' ג"כ גורמת החיוב אם לא הי' אפשר לחייב ע"י עקיר' השני משום דמהלך כעומד דמי דלפטורא לא אמרינן מהלך כעומד ועדיין לא נסתלק עקיר' הראשונ' מ"מ כיון דעקיר' השני ג"כ גורמת החיוב אף בלא עקיר' הראשונ' דאף אם לא הי' אפשר לחייב ע"י עקיר' הראשונ' היינו מחייבים ע"י עקירה השני דלחומרא אמרינן מהלך כעומד דמי אף במקום חיוב ושוב לא שייך לומר הגבה' צורך הוצא' הוא דבלא הגבה' הראשונ' הי' חייב ג"כ ודו"ק:

(וכן נראה מלשון התוס' בד"ה הכא נמי נימא דסיימו דמ"מ האיסור מתחיל משעת הגבה' דאם הי' אחר עושה עקיר' לא הי' מחייב בהנח' יעו"ש וא"כ לבן עזאי דאף אם אחר עשה העקיר' הי' ג"כ חייב משום מהלך כעומד שוב לא שייך הגבה' צורך הוצא' הוא):

ועם הנ"ל ניחא תמיהת הפ"י הנ"ל דהקש' על מה שכתבו התוס' כיון דהגבה' קונ' פחות משלש' קנאה קודם שהתחיל העקיר' דעקיר' לא הוי עד שיגבי' שלש' דלמטה משלש' הוי כלבוד כדאמרינן בהמוציא העביר חצי גרוגרו' דרך עלי' חייב וא"כ דין הוא שיתחייב כמו לבן עזאי דאמר מהלך כעומד דמי דחייב לפי שקנא' קודם שהתחיל העקיר':

ותמה הפ"י דניהו דהעקיר' בפחות מג' לארץ הוי עקיר' היכא שמונח בידו דהוי כמונח ע"ג משהו כדאי' שם שהעביר דרך עלי' מ"מ עקיר' ראשונ' לא נתבטלה ואינו דומה לבן עזאי דנתבטל' עקיר' הראשונ' יעו"ש:

ולפי הנ"ל ניחא דגם לבן עזאי לא נתבטל' עקיר' הראשונ' דבמקום חיוב לפטורי לא אמרינן דהוי כמונח וא"כ לא נתבטל' עקיר' הראשונ' אעפ"כ כיון דבלא עקיר' הראשונ' הי' חייב משום עקיר' שני דלחיובא אמרינן מהלך כעומד לא אמרינן הגבה' צורך הוצא' הוא וא"כ ה"ה היכא דהקנין הוי פחות משלש' דהוי אחר הקנין עקיר' חדש' ואף בלא עקיר' הראשונ' הי' חייב לא אמרינן הגבה' צורך הוצא' הוא ודו"ק:

ואפשר לומר לשיטת הפ"י דהיכא דהוי התחלת עקיר' בהיתר בפחות מג' לא יתחייב אח"כ על הגבה' למעל' משלש' דעדיין עקיר' הראשונ' עליו ולא הוי הנחה בנתיים דלא עדיף מעומד לכתף ואינו דומה לבן עזאי דלחיובא אמרינן מהלך כעומד והוי הנח' בנתיים אך בסי' הקדום בארנו דבלא"ה אין מקום לקושית הפ"י:

תוכן העניינים

נפש חיה אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה