נפש חיה אורח חיים· רבי חיים אלעזר וקס
סימן ד
הנה על דבר המבוכה בדבר אתרוגים של מצוה אשר יש חשש על אתרוגים המובאים מקארפו וגם הרבה מובאים מאיטאליע והמה ילידי איטאליע ונקראים בשם קארפיער ועל שניהם יש חשש מורכב. ובהיותי בק"ק ווארשא דברתי עם המשולחים שנסעו לקארפו לקנות אתרוגי קארפו והגידו לי כי בהיותם באיי קארפו לקנות אתרוגים שמעו מהזקנים יושבי ארץ דשם במסיח לפי תומם כי הרבה איים כמו אי ראפיזע יאוע מעולם לא היה שמה אתרוגים רק לימנעס. ואח"כ כשהתחילו להתייקר האתרוגים. הרכיבו האילנות של הלימנעס באתרוגים ונהפכו האילנות מלימנעס לאתרוגים. וכאשר באו לביתם ספרו זאת והגידו להם כי כבר נשמע מזה אך לא נמצא אתרוגים אחרים ומה לעשות ובח"ס בסימן ר"ז פוסק להלכה דדין אתרוג כדין עוף טהור שנאכל במסורת. וסימנים לא מהני בהו וגם רובא דרובא שאין להם הסימנים. ואם יש לו סימן אחד טוב סימנים האחרים לא טובים. ואוקי סימן נגד סימן. כאשר בארתי בארוכה בתשובה. ושאול ישאלו רבים וכן שלמים שיחפצו לדעת אשר נגזר על זה מחכמי הדור. וגם שנמצא אתרוגים מארץ הקדושה שהמה כשרים על פי מסורה. ושאלו אם אמת נכון הדבר שבארץ הקדושה נמצאו אתרוגים הכשרים ע"פ מסורה. ומה הסכמת חכמי הדור ע"ז. ולכן הנני כותב הדבר למזכרת ושיהיה לדור אחרון למשמרת:
ובשבטי ישראל יודע נאמנה כי הוסכם אצל חכמי הדור. שבכל מקום שהמצא תמצא אתרוג מארץ הקדושה. אין לברך לכתחלה על אתרוגי קארפו:
ואלה הם הגאונים האדירים. צדיקים וקדושים. ראשי אלפי ישראל. אשר מפיהם תצא תורה. ורבנים יושבי על מדין. אשר הסכימו על זה להלכה. ולא ארשום פה שמות הנדולים הנ"ל לפי ערך חשובתם להקדים ולאחר. כי מי אנכי להכריע. ואין מוקדם ומאוחר בתורה. אך רשמתי כפי המכתבים שנמצאו מונחים כסדדן:
(הרב דק"ק קוטנא) מהו' יהושע שליט"א (הרב מנאשעלסק) מהו' אברהם שליט"א (הרב מגאסטאני) ר' יחיאל מאיר שליט"א (הרב ממעזריטש) ר' ישראל איסר נ"י (הרב מווארקע) מהו' בונם שליט"א (הרב מאזערקאוו) ר' שמשון נ"י (הרב מגריצע) ר' יעקב דוד נ"י (הרב מאסטראווע) ר' אברהם יצחק שליט"א (הרב מלאסק) ר' ארי' יהודה יעקב נ"י (הרב משטעקצין) ר' אפרים פישל נ"י (הרב מווענגראווע) ר' נתן נ"י (הרב מפייזער) ר' מרדכי דוב נ"י (הרב מפראשקע) ר' אהרן פנחס נ"י (הרב מליקעווי) ר' מאיר ראפאפורט נ"י (הרב מבאליסלאווצע) ר' משה יחיאל נ"י (הרב מקאלשין) ר' משה דוד נ"י (הרב מבלאשקע) מהו' יהושע נ"י (הרב מלינעשיץ) ר' שלמה נ"י (הרב משעראדז) ר' שלמה נ"י (הרב מקוואהל) ר' יחיאל ליב נ"י (הרב מזאגראווי) ר' אברהם אבא נ"י (הרב מוולאצלאוויק) ר' יוסף חיים נ"י (הרב מזאקראטשין) ר' צבי הירש נ"י (הרב מבעלזיטץ) ר' שמואל נ"י (הרב מקאזמינקע) ר' יעקב קאפיל נ"י (הרב מפראמפיל) ר' ישעי' צבי נ"י (הרב מסטאבניטץ) ר' מנח' מענדיל שליט"א (הרב מאפאלע) ר' שמואל שפירא נ"י (הרב מזאמושטץ) ר' שלמה זלמן נ"י (הרב מבארנאוו) ר' יצחק דובער נ"י (הרב מקאזיניטץ) ר' זאב וואלף נ"י (הרב מאויסטראווע) ר' אהרן ישראל נ"י (הרב מטרעספאלי) ר' אברהם נ"י (הרב מקאנסקעוואלע) ר' ברוך דוד נ"י (הרב מלאשיץ) ר' מרדכי צבי הירש נ"י (הרב מטיקטין) ר' אליעזר יצחק הכהן נ"י (הרב מבזון) ר' בצלאל נ"י (הרב מאלקוש) ר' משה יהודא נ"י (הרב מווייסלעויטץ) ר' ישראל הורויטץ נ"י (הרב מוואסלעוויטץ) ר' ברוך ישראל נ"י (הרב דק' לובלין) מהו' שניאור זלמן שליט"א (הרב דק"ק ראדאמסק) מהו' אברהם ישכר הכהן שליט"א (הרב מפיעטרקאב) מהו' ברוך צבי נ"י הרב ר' מרדכי צבי הורוויץ (מפיעטרקוב) (הרב מקויל) ר' אביגדור יהודא נ"י (הרב מפשעדבארז) ר' אברהם משה נ"י (הרב מוויערשאוו) ר' בנימין מאניש נ"י (הרב מקאנין) ר' צבי הירש נ"י (הרב מפיאנטקע) ר' אלכסנדר זיסקינד נ"י (הרב מפאבניטץ) ר' דוד נ"י (הרב מבולגאראי) ר' נחום נ"י (הרב מגראבאוויץ) ר' שלום יוסף נ"י (הרב משעברשין) ר' ברוך נ"י (הרב מיוזעפאף ארדינאצקי) ר' נתן נ"י (הרב מקלעטשוי) ר' פאליק נ"י (הרב מריסישיטץ) ר' אפרים פישל נ"י (הרב מפלונסק) ר' ישראל יעקב נ"י (הרב מעיר חדש) ר' קלונימוס שליט"א (הרב מקלאדאווע) ר' אפרים נ"י (הרב מוולאדאווע) ר' צבי הירש שליט"א (הרב ממינסק) ר' חיים שמשון נ"י (הרב מסטריקעוו) ר' דוב בער נ"י (הרב מליפנא) ר' יהודא ליב נ"י הרב מליטעטאוו) ר' יצחק זאב נ"י (הרב מקאמניטץ) ר' ישראל יעקב נ"י (הרב מליבראנטץ) ר' אברהם נ"י (הרב מווארקא) ר' צבי ארי' נ"י (הרב מזארנוב) ר' אפרים צבי נ"י (הרב מאיזביץ) ר' אלעזר יצחק נ"י (הרב מלענטפני) ר' חיים ברוך נ"י (הרב מפילעוו) ר' יוסף נ"י (הרב מיאניעליטץ) ר' שלמה קלמן כהן נ"י (הרב ממארקישאוו) ר' חיים יעקב נ"י (הרב מאשעציק) ר' נפתלי הירץ נ"י (הרב מסילאוו) ר' יעקב מנחם מענדיל נ"י (הרב מראדזילאווע) ר' שמעון נ"י (הרב משדה חדש) ר' ראובן יהודא ליב נ"י (הרב משציצין) ר' יהושע העשיל נ"י (הרב מסלאמניק) ר' ישראל נ"י (הרב דק"ק פילטץ) מהו' יחיאל שליט"א (הרב מזגערש) מהו' שלום צבי ז"ל הבד"צ דק"ק ווארשא הרבנים. (הרב מהו' שמואל זיינוויל נ"י הרב מהו' יחיאל נ"י והרב מהו' ישכר נ"י). (הרב דק"ק לאוויטש) ר' מיכאל דוב נ"י הרב מהו' יחיאל פישל נ"י בהרב הקדוש (מאלעכסנדר) זצלה"ה (הרב מוואלבארז) ר' ישכר דוב שליט"א (הרב ממלאווע) ר' ישראל יצחק נ"י (הרב מסאמפאלנע) ר' אברהם יצחק נ"י (הרב מטארניגראד) ר' יעקב נ"י (הרב מגארי) ר' יחיאל נחמן נ"י (הרב מגאלין) ר' אברהם נ"י (הרב מסטאוושיץ) ר' אלכסנדר זאב נ"י הרב מדאמביע) ר' אשר נ"י (הרב מאינאווי) ר' ישעי' נ"י (הרב מקשעפיטץ) ר' אברהם אבא נ"י (הרב מסקעפרנעויטץ) ר' אברהם אהרן נ"י (הרב מקראשנעוויטץ) ר' גרשון נ"י הרב מפארצוי) ר' אברהם אבלי נ"י (הרב מווישעגראד) ר' יחזקאל נ"י (הרב מזלאטשוב) ר' משה אהרן נ"י (הרב מטאמשוב ארדינאצקי) ר' משה נ"י (הרב מאיזביטץ) ר' משה ברוך נ"י (הרב מביילאו) ר' רפאל נ"י (הרב ממעראצק) ר' יוסף לעווינשטיין נ"י (הרב מטארטשין) ר' שרגא פייבל נ"י (הרב מטשיזיווע) ר' משה יואל נ"י (הרב מביאלעבזיק) ר' זלמן צבי נ"י (הרב מחעלמא) ר' אברהם אביש נ"י (המ"ץ דק' שידלאווצע) ר' יצחק יוסף נ"י (הרב משעפס) ר' יחיאל מיכל נ"י (המ"ץ דק' טשענסטחאוו) ר' דוד יחיאל נ"י (הרב מזעליחאוו) ר' יצחק אלי' נ"י (הרב מקראסניבראד) ר' ישראל אליעזר נ"י (הב"ד דק' קאניש) הרב ר' אלעזר בהרב מהו' יהודא יחיאל הכהן טראבע והרב מהו' ליבוש נ"י.
והרבה מהגדולים הנ"ל כתבו בארוכה לבאר הדין בפלפול הלכה. ואי"ה בקונטרס פרי עץ הדר אם יצא לאור יודפס בארוכה כל דבריהם:
והרב הג' הקדוש מגור כתב מתחלה באגרת כי אתרוגי ארץ הקדושה המה בחזקת כשרות יותר משאר אתרוגים. ושאין לסמוך על ההכשר של אתרוגים מקארפו אם לא נמצא בהם סימנים המורים שאינם מורכבים. ע"כ במקום שיהיה נמצא אתרוגים מארץ הקדושה שיהיה להם הכשר משם. אין לברך לכתחילה על אתרוגים מקארפו. אף אם גם האתרוגים מארץ הקדושה לא יהיה להם סימנים. כי המה כשרים במסורה. ולכן אין לברך על אתרוגים מקארפו. לבד על אותן האתרוגים שיהיה להם ב' הסימנים הניכרים מבחוץ. שיהי' בליטות ושיהי' העוקץ שוקע בגומא תוך האתרוג. ובכל אופן שיהיה עכ"פ מצוה גדולה לברך על אתרוג כשר מארץ הקדושה אף אם ימצא אתרוג קארפו שיהיה לו הסימנים. בכל אלה מצוה לברך על אתרוג מארץ הקדושה ע"כ:
והנה באמת אלו שיהיה להם שני הסימנים מבחוץ המה מיעוט' דמיעוט'. ואם הסימנים מבפנים יהי' להיפך שוב אוקי סימנים כנגד סימנים. כנ"ל:
והרב הקדוש מגראדזיסק כתב. שיש גדר לפניו שלא לתקוע עצמו לדבר הלכה. אך לכל הסרים למשמעתו יזהיר לשמוע דברי חכמים ויעשו כן:
והרב הג' דק"ק לאדז כתב. שאינו יודע איך יוצאים באתרוגי קארפו שידוע שנמצא שם מורכבים הרבה יותר מכשרים. וביותר בשנים האחרונים אשר למדו הגננים לקחת הרבה בעד המהודרים וידוע שכל מורכב יתהדר. ומי זה אשר יעמוד כנגדם לבלי ירכיבו אותם. והמה חריפים וזריזים במלאכתם. ומבלי שומר עליהם. ונפשו יודעת כי נמצא בין הסוחרים שקונים מורכבים ומוכרים למצוה. אבל מה נעשה לתורת ה' כי נפלה ביד ההמון המהדרים מן המהדרים. ומיום שרבו המהדרים בטלו גופי המצות. וההמון הולך אחר הנאה. ואם כשופר נרים קולינו לא ישמעו אלינו וכו' וע"כ לאשר אין מדרכי להגיד דבר הבלתי מתקבל לא לבי הולך לאסור איסו' על אתרוגי קארפו ורק די בזה מאשר יעלה על יד כת"ר הגאון שיחי' לתקן הדבר ע"י מה שיביאו לו אתרוגי אה"ק תוב"ב והי' כי ירבו אתרוגי א"י במדינה ממילא לאט לאט ימשכו את ידיהם מאתרוגי קארפו:
ואני אומר כי ישראל קדושי' המה יטו אוזן לדברי' הנאמרים באמת מאחר שיהי' להם אתרוגי' הכשרי' בלי פקפוק:
ועל דבר אם האתרוגים מארץ הקדושה המה כשרים במסורה. הנני להעתיק אגרות אשר כתב הרב המחק המובהק מהו' מאיר אויערבאך. מלפנים הי' אבד"ק קאליש. וכעת בתוככי ירושלים. עיר הקודש תובב"א:
ואלה דברי האגרת הראשון אשר שלח אלי בעזה"י את קול אחינו בני ישראל יושבי חו"ל הקשבתי ואשמע הקטגורי' אשר נתרבו בין גדולי ישראל ורבניהם שיחיו בדבר האתרוגים אשר מני אז לקחו מאחב"י לצאת בהם ידי חובת מצוה אף לכתחילה מהאתרוגים הבאים מאיי קורפו. ונודע ובנוי לכל החשש שיש עליהם כי המה מורכבים. ולכתחלה כמעט רוב גאוני הדור שלפנינו אסרו אותם לברך עליהם. ורבים ונכבדים מגדולי הצדיקים וגאוני הדור החמירו למאוד שלא לברך עליהם. ועתה בדורינו קמו כמה וכמה גדולי הדור לאסור אותם ולעומת זה יצאו רבנים מובהקים להתירם לכתחילה ואתפלא מאוד מה ראו על ככה להוציא דבה על אתרוגי ארץ הקדושה הבאים במסורה ימים רבים. ומעולם לא נשמע שום דבה ולעז ושמץ דבר עליהם. כי מוחזקים מכמה וכמה מאות שנים במסורה לברך עליהם. ומעולם לא פקפק שום אדם עליהם. והמה קראו תגר עליהם מחשש ספק ערלה אשר ממש צחוק הוא לכל משכיל על דבר. כי נודע וגלוי לכל. שהפירות הגדלים במחוז ארץ הקדושה יגיע עד חמשה או ששה שנים אשר ישא פירותיו אתרוג ממש. ואין בזה שום חשש כלל וכלל לא. בפרט כי אחינו בני ישראל מטפלים בזה. ואף נדנוד ס"ס בזה כלל אין לחוש. ואני לא באתי לידי מידה הזאת להכניס א"ע בתגר הזה. וכך קבלתי מאבותי נ"ע ללכת הלאה בענין הנוגע לכלל כי תורת כל אחד ואחד בידו. אפס עתה נדרשתי בעתירת דברים מכבוד הרבנים הגאונים שליט"א להגיד יושר דבר אמת לאמיתו מבלי שום נטיות דעת. מצאתי א"ע מחויב בדבר להגיד ישרם ותומתם של אתרוגי אה"ק תובב"א. ובודאי האמת הברור כצאת השמש בגבורתו בלי שום צד. שחיובא רמיא על אחינו בנ"י יושבי חו"ל לשמוע להוראת גדולי הרבנים שיחיו. שלא לברך על אתרוגי קארפו באם ישיג אתרוג אשר ממקום קדוש יהלך מאתרוגים הגדלים בארץ הקדושה תובב"א. שזה כשר אליבא דכולי עלמא. ואינך יש בהם ספיקות טובא ואשרי הזוכה לברך בשמחה וטוב לב על אתרוג כשר וחלילה חולין הוא לכל בר לבב לבזות אף אפס קצהו לאתרוגי ארץ הקדושה שהמה כשרים לותיקים בלי פקפוק ונזכה ונחיה לברך על פרי עץ הדר.
ואיסורא רמי' על המברכים על אתרוגי קארפו.
המדבר בצדקה רב להושיע. באתי עה"ח יום כ"ב שבע תרל"ז לפ"ק מאיר אויערבאך
ואלה דברי הרב הגאון הנ"ל האחרונים על דבר החקירה והדרישה מאיזה מקום ליקח נטיעות להגנות. ומאיזה מקום ישלחו אתרוגים למצוה:
החיים והשלום וכל טוב סלה. לכבוד ידיד נפשי ורב חביבי ה"ה הרב וכו' מהו' חיים אלעזר וואקס נ"י. האבד"ק קאליש יברכהו ה' מציון:
אחד"ש הטוב באהבה. הנה בשבוע העברה כתבתי לכ"ת נ"י בדבר האתרוגים מקור המה באמעל פאחים (הוא לשון אשכנז האם מפחים) הוא כפר מהלך יום אחד משכם עד צפת ת"ו. ושם יש גנות ופרדסים הרבה כי מסוגל האדמה לגדלם. ואמרו לי אם הי' מגדל כל האתרוגים הנמצאים שמה בפטמות היה יכול למלאות הרבה הגנות האלה המה במסורת מדור אחר דור שלא נמצא בהם מורכבים כלל וכלל לא. וכן העיד זה יותר משלשים שנה רב גדול וצדיק זקן נכבד שאלו הגנות מוחזקים המה מדור דור ביתרון הכשר ובמסורה גם בעיר שכם נמצא ומוחזקים אבל לא הרבה ובכפר נצחא מהלך חצי יום משכם. וכפר אלמע רחוק מצפת ת"ו ערך שבעה שעה נמצא אתרוגים. וכן כפר חיטאיא נקרא חיטין נמצא אתרוגים וכולם במסורה. עוד יש גן אחד סמוך לטברי' נקרא בוסתאן אל יהודה ועל אלה יש רינון וכפי דברי רבים באו הדברים במרמה. כי הגן הזה נטעו יהודים בזמן הרב המנוח מהו' ישראל זצ"ל בעל תקלין חדתין. ומסתמא נעשה ביתרון הכשר עצהיו"ט כידוע ששמעו אנשים שחיו בזמן הנזכר ואח"כ כשהי' הרעש הגדול ר"ל שנת תק"צ פעמים בצפת וטברי' ואח"כ נחרב הישוב מאחינו בני ישראל שמה מילידי אשכנז (כוונתו שרק ספרדים נשארו ולא אשכנזים) החזיק בגן הנזכר ישמעאל עז פנים ואח"כ כשנתישבו תבעו אחינו הגן הנזכר. והישמעאל לא רצה להחזיר אך ורק בעד הון רב ולא יכלו להוציא ממנו לכן הוציאו רינון על האתרוגים למען לא יקנו יהי' מוכרח למכור הגן לישראלים והתכעס הגוי ולא רצה בשום אופן למכור. ומזה נתחזק הרינון. אולם אחינו בני ישראל הספרדיים בטברי' שחקו ע"ז וקונים ממנו האתרוגים למצוה ושאר הגנות מוחזקים במסורה מלבד מה שמדברים על הגננים האשכנזים שהמה בקיאים בהרכבה. עוד יש כמה וכמה האומרים שכאשר נטעו הגנות נטעו עקרי אתרוגים מאי קורפו וכו'. והאתרוגים שישלחו למצוה מהכולל הוא רק מהמקומות שמוחזקים בבירור ובמסורה משנים קדמוניו' ועוד הוסיף הרב הגאון הנ"ל דברים אשר אין מהצורך להעתיקם פה:
מכל אלה יראה הרואה שאתרוגי ארץ ישראל הגדלים בגנות הערביים מכבר המוחזקים המה באמת אלו האתרוגים שהמה במסורה ועל השאר יש חשש:
וכדברים האלה העידו עוד הרבנים הגאונים מאה"ק מעיר צפת. והרב הגאון הגדול ר' שמואל העליר נ"י העיד על האתרוגים ששלח הוא מהכולל שהמה ממקומות המוחזקים בכשרות ממאות שנים. ומשם לקחו הקדושים הראשונים אתרוגים לברכה. וכן מאז ועד עתה מברכין עליהם בכל שנה:
והנה עוד יש להעיר על אתרוגים מארץ הקדושה אשר לפעמים יתקלקלו ע"י משמוש היד בהם. ורבים אומרים שזה ראי' שהוא אתרוג אמיתי ואינו מורכב כמאמרם ז"ל שלאתרוג קשה משמוש היד. והנה אית' בחתם סופר חלק ששי בפרק לולב הגזול בדף ל"ו דאיתא שם אתרוג המנומר פסול. נ"ל דרוב פעמים ע"י משמוש היד ורוב הנענועים נולדו בו נמורים נמורים וגם נקלף קצת מקומות מהעור העליון הקליפה החיצונה ונעשה מקומות כמנומר. וא"א שיהיה בכל פעם מראה אתרוג באותם הכתמים והבהרות שנולדו מזיעת הידים נ"ל דהוי הדר כיון שבאו ע"י מצותו זה הודו והדרו. וקצת ראי' לזה מפסחים דף ס"ה ע"ב שבח הוא לזרעו של אהרן שילכו עד ארכובותיהם בדם ע"ש. ובודאי בעלמא כיוצא בזה הוי הקריבהו נא לפחתך. והכא זהו הדרו. וה"נ דכותי' כן נלפע"ד דרוב פעמים בחש"מ כבר נעשה כעין מנומר במשמוש היד ומכל מקום כשר וכעין גרדומין דאתי משיורי מצוה וכעין מים משיורי טהרה עכ"ד הח"ס. וזאת הראה לי כבוד ידידי הרב המה"ג מהו' זיסקינד נ"י אבד"ק פיאנטקי ומחזקינא לי' טיבותא:
ורשמתי הדברים להודיע לכל חפץ לדעת ולברך על אתרוג כשר בלי שום חשש. ונזכה ונחיה ונראה טובה לשני ימות המשיח. כמאמרם ז"ל במדרש. בזכות ולקחחם לכם ביום הראשון. אני נפרע לכם מהראשון ובונה לכם ראשון. ושולח לכם ראשון. אני נפרע לכם מהראשון שנאמר ויצא הראשון אדמוני. ובונה לכם ראשון שנאמר מרום מראשון מקום מקדשינו. ושולח לכם ראשון שנאמר ראשון לציון הנה הנם ולירושלים מבשר אתן אמן: