נפש חיה אבן העזר· רבי חיים אלעזר וקס
סימן נג
ב"ה ט"ז שבט תרל"ד לפ"ק קאליש:
לכבוד ידידי הרב המה"ג החריף ובקי צנא מלא ספרא פ"ה ע"ה כ"ש מו"ה נתן נ"י אבד"ק יוזפאף נ"י:
יקרת מכתבו קבלתי בעת שהייתי מוטרד מאד והנחתי מהצד אף מכתבים הנחוצים מאד עתם פניתי להשיב על מכתבים הנחוצים עכ"פ אך גם זאת מגודל הטרדות ולא אוכל להשתעשע עם כ"ת בפלפול הלכה אך בקיצור לדבר הנחוץ להלכה:
שאלתו אשר באו לפני מעכ"ת אב ובנו כבן ט"ו שנים לפי דברי אביו אשר הבן צריך לחלוץ ליבמתו ובדק השערות ונמצאו איזה שערות ארוכות כרוחב אצבע ועוד נמצא ממעל לערוה הרבה שערות קטנות ולפי הנראה יש במקצתן כדי לכוף ראשן לעקרן והשאר קטנות מאד וכפי דברי מעכ"ת על עדות השנים יוכל להיות עדים כשרים:
והנה שם בנדה בדף נ"ב ע"ב במשנה איכא פלוגתא בשני שערות האמורות בפרה ובנגעים והאמורות בכל מקום כדי לכוף ראשן לעקרן דברי רבי ישמעאל רבי אליעזר אומר כדי לקרוץ בצפורן ר' עקיבא אומר כדי שיהי' ניטלות בזוג אמר ר' חסדא אמר מר עוקבא הלכה כדברי כולן להחמיר והנה רש"י פי' והאמורות בכל מקום הוא בתינוק ותינוקת דבעי שני שערות שיהי' גדולים וצריך עיון מדוע המשנה לא ביאר בתינוק ותינוקת ובפרט שדין זה דתינוק ותינוקת מבואר שם באותו דף במשנה בעמוד א' ואמאי לא קאמר במשנה מתחלה הביאור משיעור שני שערות אלו אך ביאר הדין דפרה ונגעים והאמורות בכל מקום לכלול גם הדין המבואר במשנה הקודמת:
ורציתי לומר דשני שערות דגבי תינוק ותינוקת איתא שם מתחלה בעמוד א' אמר ר' חלבו אמר ר' הונא ב' שערו' שאמרו צריך שיהי' בעקרן גומו' ר' מלכיו א"ר אדא ב"א גומו' אע"פ שאין שערו' ונפסק להל' כתרווייהו וא"כ שוב אין נ"מ בזה בגודל השערות דממ"נ אם אין גומא בעקרן לא מהני השערות כלל ואם יש גומא מהני אף בלא שערות ואין נ"מ אם הם גדולים או קטנים אך צריך לומר לפי מאי דאיתא שם וקשה בה ר' חנינא מסורא לא לשתמיט תנא ואשמועינן גומות ומתרץ אי אשמעינן גומות הוי אמינא עד שיהיו שני שערות בשני גומות קמ"ל דאף שני שערות בגומא אחת וא"כ עדיין הוי נ"מ לענין גודל השערות היכא דהוי שני שערות בגומא אחת דמשום גומא אחת לא מהני רק משום שערות ואיכא פלוגתא בגודל השערות. ועכ"פ הוי זה דבר דלא שכיח שיהיו ב' שערו' בגומא א' דהגמ' שם ר"ל דלא משכח' לה ב' נימו' בגומא א' ומתרץ דרק בראש לא משכחת לה אבל בגוף משכח' אבל עכ"פ לא שכיח ואפשר דמש"ה לא ביאר המשנ' מתחלה השיעור דשערות על הך דינא דתינוק ותינוקת:
אך לפי זה לפי דינא אין נ"מ בשיעור גודל השערות רק כשיהו שני שערות בגומא אחת ואם כן כל עיקר השיעור המבואר בפוסקים ובש"ע אין נ"מ כלל רק בדרך רחוק ובש"ע בסי' קנ"ה סי' ט"ז איתא הדין דב' שערות צריך שיה' בעקרן גומות ואפילו שתיהן בגומא אחת הרי אלו סימן נמצא שני גומות זו בצד זו ואין בהם שיעור הרי אלו סימן ושם בסי' י"ח איתא אורך הב' שערות משיצמחו ויהיו ראוים להנטל בפי הזוג או לקרוץ בצפורן חשובה גדולה למיאון אבל אינה חשובה גדולה לחליצה עד שיהי' בהן כדי לכוף ראשן לעיקרן והוא כפי המבואר בגמרא דהלכה כדברי כולן להחמיר ותמוה מדוע לא ביאר הש"ע דכל הנ"מ הללו הוא רק בדרך רחוקה כשנמצאו שני שערות בגומא אחת:
וע"כ רציתי לומר כפי דברי הרמב"ם בפ"ב מהלכות אישות הלכה י"ג דמש"ה מהני גומות בלא שערות דאמרינן דהוי חזקה דשערות הי' בהם ונשרו וכן הוא בש"ע בסי' קנ"ה ס"ק ט"ז וא"כ אפשר לומר דדוקא היכא דליכא שערות כלל מהני גומות דאמרינן חזקה דהי' בהם שערות גדולות אבל היכא דאיכא שערות בהגומות ואין בהם כשיעור לא מהני דראינו דאית בהם שערות פחות מכשיעור ומצאתי הדברים האלה בנו"ב באה"ע בסי' צ"ג:
אך עדיין לא נייח לי בזה:
דאם נימא אף היכא דאיכא גומות ויש בהם שערות קטנות לא מהני אמאי מהני גומות בלא שערות משום חזק' דבוודאי שערו' הי' בהם ניחוש שמא הי' בהם שערו' קטנו' ולא שייך לומר דהוי חזקה דבגומות נמצאים שערות גדולות דהרי השערות לא נולדו בפעם אחת גדולים רק גדלים מעט מעט ומתחלה קטנים המה וא"כ עדיין איכא למיחוש אף דנמצאו גומות שמא הי' בהם שערות קטנות ואין לומר דשערות קטנות אין להם גומות רק שערות שיש בהם כשיעור א"כ שוב לא הי' נ"מ בגודל השערות דהרי כל זמן שהן קטנות ממילא לא מהני דאין בהם גומות ואם נימא דלא שכיח ששערות קטנות יהי' להם גומות בכל זאת לפעמים יש להם גומות והוא לא שכיח א"כ שוב יהי' כל הפלוגתא בדבר דלא שכיח:
ונראה לומר דודאי גם שערות קטנות יש להם גומות אעפ"כ לא מהני משום דאין להשערות השיעור ואעפ"כ בגומות בלא שער מהני דחזקה בוודאי הי' שערות גדולות כיון דאין גומות בלא שערות ולחוש שהי' בהם שערות קטנות אין חוששין דשערות קטנות אין בטבעם להנשר רק שערות גדולות והנסיון מעיד ע"ז ששערות גדולות יכולין להנשר ע"י איזה סיבה אבל לא קטנות ומצאתי מפורש הדברים בנזיר בדף נ"ט דאיתא שם לענין שערות זמן יש לו כל זמן שהוא גדול נושר יעו"ש וניחא:
אך עדיין קשה לי על מאי דאיכא פלוגתא בדף מ״ו בנדה ובשאר מקומות היכא דהגיעו לשנים ולא הביאו סימנים אם חיישינן שמא נשרו הסימנים וקשה ג"כ מאי נ"מ ממ"נ אם ליכא גומות לא מהני אף אם הי' שערות ונשרו ואם איכא גומות בל"ה מהני אף בלא השערות משום חזקה דבוודאי הי' שערות בהם ושם בוודאי דוחק לומר דהפלוגתא הוא ג"כ על דרך רחוק דנמצא גומא אחת וחיישינן שמא הי' בגומא זאת שני שערות דכל כי האי הוי לי' לברורי דהפלוגתא הוא רק על דרך רחוק כזה ועוד נראה לפענ"ד דאף למ"ד חיישינן שמא נשרו מ"מ לדבר דלא שכיח כזה בוודאי לא חיישינן לומר שיהי' שני שערות בגומא אחת מאי דלא שכיח ונשרו לזה בוודאי לא חיישינן:
ואפשר לומר דהנה בספר התרומות כתב בסי' קל"ג הובא דבריו בטור בסי' קנ"ה על מאי דאיתא בגמרא לענין מיאון דהיכא דבעל כשהיא גדולה חיישינן שמא נשרו הסימנים ואינה יכולה למאן דהוי ספק דאורייתא אבל כשלא בעל כשהיא גדולה דאין כאן חשש דאורייתא לא חיישינן שמא נשרו וכתב בספר התרומה דלדידן אף כשלא בעל חיישינן ולא תוכל למאן דאף דלא חיישינן שמא נשרו מ"מ כיון דפסקינן בגומות אע"פ שאין שערות ומי יוכל להבחין דבר זה שלא יהי' גומות ועוד דשמא ב' שערות מהני אף אחת בגבה ואחת בכריסה ומי יוכל להבחין ואנכי אמרתי דכיון דהרמב"ם נתן הטעם דגומות מהני אף בלא שערות משום דחזקה דהי' שערות ונשרו ולשיטתו אין לחוש לדברי ספר התרומ' דכ' דניהו דלא חיישינן שמא נשרו השערות מ"מ חיישינן לגומות שאי אפשר להבחין אם אין גומות ולפי דברי הרמב"ם אין לחוש לגומות כמו דלא חיישינן שמא נשרו השערות כן לא חיישינן לגומות דהא גומות גם כן לא הוי סימן רק משום דחזקה דהי' שערות ונשרו ואנן לא חיישינן לזה שמא נשרו א"כ ממילא לא חיישינן לגומות דאז צריך עתה לומר שהי' בהם שערות ונשרו ולזה לא חיישינן:
ונשובה לדברי ספר התרומות דאין אנו בקיאין לבדוק שאין כאן גומות ואם כן הי' ניחא שיטת הגמרא מאי דפליגי אם חיישינן שמא נשרו ואפשר לומר דגם מדינא דגמרא לא הי' בקיאין לבדוק כל הגוף אם אין גומות ושפיר ניחא מאן דחייש שמא נשרו ולא קשה ממ"נ אם יש גומות בלא"ה הוי גדולה דחזקה שהי' כאן שערות ואם אין כאן גומות ליכא חשש דנשרו השערות דאף אם הי' שטרו' אינו מועיל כיון דאין כאן גומות כנ"ל דנוכל שפיר לומר דזה אי אפשר לבדוק בכל הגוף אם אין כאן גומות ושפיר למ"ד דחיישינן שמא נשרו איכא חשש שמא יש גומות באיזה מקום ג"כ והשערות נשרו אבל למ"ד דלא חיישינן שמא נשרו השערות לא חיישינן לגומות ג"כ כנ"ל:
אך שיטת בעל התרומות דאם לא היו בקיאין לבדוק בכל הגוף אם אין גומות הי' אסור אף בלא בעל אף דלא חיישינן שמא נשרו וצריך לומר לשיטתו דניהו דלא חיישינן שמא נשרו כשלא בעל דלא הוי רק ספק דרבנן מ"מ כיון שאין אנו בקיאין לבדוק בגומות הוי ספק דחסרון ידיעה ושמא יבוא בקי ויכיר כאן גומות יאסור אף בספק דרבנן וע"כ צריך לומר לשיטת הספר התרומה מדינא דגמרא היו יכולין לבדוק כל הגוף לדעת שאין בו גומות אם כן שוב קשה מאי חשש איכא שמא נשרו השערות הא אף אם הי' כאן שטרות בלא גומות אינו מועיל כלל:
ודוחק
לומר דאחר דנשרו השערות נסתלקו הגומות וחיישינן שמא מתחלה הי' שערות עם גומות דזה דוחק:
ואפשר לומר לפי המבואר שם בהסוגיא דהיכא דהי' לה אלו סימנים קודם שנת י"ב לא מהני דהוי רק שומא ואיכא פלוגתא בפוסקים ובש"ע בסי' קנ"ה בס"ק י"ד דהיכא דהי' בה אלו סימנים בקטנותה אף שעדיין בה אלו הסימנים כשנעשית גדולה לא מהני דשומא ננהו. ונראה לי היכא דהי' לה גומא בקטנותה דלא מהני אף אם נשאר אותו הגומא אחר שנעשית גדולה ואם אחר כך נולד בגומא זו שערות אחר שהגיעה לשנים נראה ברור דמהני כיון דהשערות נולדו כשהיתה גדולה בשנים אם כן משכחת לה האי פלוגתא אם חיישינן שמא נשרו היכא דיש בה גומות אך אלו גומות הי' לה בקטנותה דמצד גומות לא מהני. אך עכ"ז איכא חשש שמא נולד אח"כ שערות בגדלותה ונשרו. ובזה אפשר ליישב גם הפלוגתא בשיעור גודל השערות אף אם נימא דגומא מצד עצמה מהני לא מטעם דהי' כאן שערות ונשרו וא"כ שוב קשה מאי נ"מ בגודל השערות ממילא מהני משום גומא והי' ג"כ נ"מ כנ"ל דהיכא דהגומא הי' בה בקטנותה והשערות גדלו אח"כ דלא מהני משום גומא ומשום שערות מהני. אך עדיין גם זה צ"ע דאפשר לומר כיון דהגומא הי' בקטנותה והוי שומא שוב לא מהני אף שהשערות גדלו אחר כך ואפשר לומר להיפך כיון דהשערות גדלו אח"כ נתברר שאינו שומא ובכל אלה עדיין לא הונח דעתי בביאור ענינים אלו מהש"ס:
ועתה נבוא לענין דינא הנה בש"ע בסי' קנ"ה ס"ק י"ח איתא דשיעור אורך שער היותר גדול להחמיר הוא כדי לכוף ראשן לעקרן כמו שמבואר במשנה ובהגה נאמר ועיין לקמן בפירוש סדר חליצה סי' כ"ז והיינו דמשם יש סתירה לדין זה דשם נאמר שיעור אורך השערות כתוב בקונדרסין שהוא אורך כרוחב אצבע שקורין אמה ושאלה זו נשלחה מבני הישיבה דק"ק פראנקפורט לק"ק קראקע לפני הגאון בית חדש ז"ל ותירץ הב"ח דאידי ואידי חד שיעורא דכל שיש כרוחב אצבע בוודאי יש לכוף ראשו לעקרו ומי שאינו יכול לשער בשיעור לכוף ראשו לעקרו ישער ברוחב אצבע אך כתב דלדידן לא מהני כלל הנהו שיעורא כיון דכל שערות צריכין שיהי' בעקרן גומות ואנו אין בקיאין להכיר הגומות כמבואר בסה"ת בסימן קל"ג דאין לחלוץ אלא א"כ יש ריבוי שערות או ב' שערות ארוכות הרבה כמו שרגילין באיש גדול ובאשה גדולה וכ"כ בסמ"ג שם על ספר התרומות וכ"כ רבינו בסי' קס"ט וכ"כ האגודה בסי' מ"ח והוא מיסוד רבינו פרץ ה' חליצה וכ"כ בש"ע בסי' קס"ט ס"ק י"א והביא אח"כ דכ"כ המרדכי בפרק מ"ח בשני מקומות ובשם סה"ת דכיון דאין בקיאין בגומות אין לחלוץ אלא בריבוי שערות או ארוכות ומקור דבריהם הוא מדברי התוס' בקידושין בפרק האומר בדף ס"ג בסוף בד"ה בני זה וע"ז כתב דיוכל להיות דמה שהביא בקונדריסין והובא בפירוש סדר חליצה בסימן כ"ז שיעור אורך השערו' כרוחב אצבע אינו שיעור א' עם השיעור דלכוף ראשן לעקרן אך הוא שיעור גדול מזה ומשום שאין אנו בקיאין בגומות דכתב בסה"ת דצריך להיותיריבוי שערות או ארוכות ולכן כתב בקונדרסין זה השיעור דרוחב אצבע שהוא השיעור דשערות ארוכות שלא יצטרך עוד לבדוק בגומות אך דחה זה דבסה"ת וסמ"ג מבואר בפירוש שיהי' גדולים וארוכות כמו שרגילות באיש גדול אך יוכל להיות דבקונדרסין פליגי בזה על סה"ת ומסיק להלכה דכשיש ב' שערות ברוחב אצבע כשהיבמה יושבת הרבה וממתנת על היבם יש לסמוך דזאת הוי שערות ארוכות וא"צ לבדוק עוד אחר גומות ומהני אף לדידן דאין אנו בקיאין בגומות אך היכא שיש ריבוי שערות בזה אין פלוגתא ובוודאי אינו צריך עוד לבדוק הגומות ומהני אף שהשערות קצרות לגמרי ואין בהם שום שיעור דריבוי שערות מועיל בוודאי וא"צ בדיקה לא בגומות ולא באורך השערות אף שלא במקום עיגון קצת לה דברי הב"ח:
והבאים אחריו תפסו עליו והרבו פצעיו חנם. ואנכי מזרעי' דב"ח קא אתינא מהפכנא בזכותי' ובדבר הזה אנכי הרואה כי החולקים עליו שגו ברואה:
הט"ז בסי' קנ"ה סק"ט חלק עליו דמספר התרומות אין ראי' רק דאין אנו בקיאין לבדוק בכל הגוף אם אין גומות אבל לבדוק אם יש גומא במקום השער בוודאי בקיאין וכן השיג עליו הב"ש בסי' קס"ט סק"י כאשר יבואר אח"כ:
והנה מקור הדינים בספר התרומות בסי' קל"ג במפתחות ז"ל והבדיקה של היבמה יוכל להיות ע"פ נשים וכו' ואע"ג דאמר רב הונא שערו' שאמרו צריך שיהי' בעיקרן גומות ואין בקיאין בגומות לכן אם יש ריבוי שערות או שערות ארוכות הרבה א"צ לבדוק יותר על שנותיהן נמי יש לסמוך אם יש ריבוי שערות בלא הוחזקה ע"כ ובפנים כתב בסי' קל"ג וז"ל אמנם אומר רבינו הקדוש לפי שאין בקיאין להכיר הגומות אם יש ריבוי שערות וגם גדולות באיש ואשה סגי וכו' ובדף שאח"כ כתב הלכך אם יש להם ריבוי שערות ארוכות הרבה או ריבוי שערות כמו שרגילין לאיש גדול ולאשה גדולה אז מותרת לחלוץ וכו':
הנה בפירוש מבואר בספר התרומה דאין אנו בקיאין בבדיקות הגומות אך סתירה יש בדבריו דבמפתחות כתב דאם יש ריבוי שערות או שערות ארוכות אינו צריך לבדוק יותר מבואר דבחדא מנייהו סגי ובפנים כתב אם יש ריבוי שערות וגם גדולות נראה דתרווייהו צריכי ואפשר לפרש דבריו דבחדא מנייהו סגי דבריבוי שערות סגי וגם בגדולות סגי וגם בדף שאח"כ ניכר המ"ס דכתב הלכך אם יש להם ריבוי שערות ארוכות הרבה או ריבוי שערות כמו שרגילין לאיש גדול ואינו מובן דהרי גם מתחלה כתב ריבוי שערות ארוכות ומה כתב אח"כ או ריבוי שערות והי' אפשר לפרש דבריו דמתחלה מיירי בריבוי שערות אבל לא בריבוי כ"כ כמו באיש גדול ומש"ה בעינן תרווייהו ריבוי שערות וגם ארוכות ואח"כ כתב או ריבוי שערות כמו שיש לאיש גדול דסגי בריבוי לחוד:
וכן רצה לפרש בכה"ג בסי' קס"ט ס"ק נ"א בשם המשפט צדק ודחה דבריו מדאיתא במפתחות דבחדא סגי בריבוי שערות או בארוכות אך נראה דמ"ס שם בדבריו וכך צ"ל הלכך אם יש להם ב' שערות ארוכות הרבה או ריבוי שערות כמו שרגילין לאיש גדול:
וכן הביא הבית חדש בשמו והוא נאמן בעדותו והוא טעות דמוכח וכן הביא בפירוש בסמ"ג במצוה נ"ב בשם ספר התרומות וז"ל כתב בספר התרומות בסי' קל"ג שאם יש ריבוי שערות או שערות ארוכות הרבה שגם על שנותיהן יש לסמוך יעו"ש ומה שהביא הב"ח ראי' מסמ"ג לא הביא ראי' רק לענין זה דריבוי שערות או שערות ארוכות מהני אבל לענין זה דאין בקיאין בגומות זה אינו מבואר בסמ"ג כלל:
וכן מה שהביא הב"ח ראי' מהמרדכי בפרק מצות חליצה דכתב כן שני פעמים הוא גם כן רק ראי' דריבוי שערות או ארוכות אינו צריך לבדוק אחר גומות אבל ע"ז דאין אנו בקיאין לבדוק בגומות זה אין כ"כ ראי' מהמרדכי אמת דמתחלה כתב כן וז"ל ואע"ג דאמר ר' יהודא שערות שאמרו צריך שיהי' בעקרן גומות ואין אנו בקיאין בגומות לכן אם יש ריבוי שערות או שערות ארוכות הרבה א"צ לבדוק יותר וגם על שנותי' יש לסמוך שהגיעו אם יש ריבוי שערות בלא הוחזקו ע"פ שכנים וע"פ עדות ואח"כ כתב במרדכי דטוב יותר לבדוק בדדין כי טורח לבדוק אם הביא ב' שערות כדאמרינן לקמן דבעינן שיהי' בעקרן גומות ואין אנו בקיאין להכיר בזה אבל אמנם או ריבוי שערות או ארוכות כמו שיש לגדול מותרת לחלוץ וכו':
והנה בסוף כתב כי טורת לבדוק אם הביא שתי שערות משמע דע"י טורח בקיאין אך עכ"ז דבריו סותרין דמתחלה כתב דאין אנו בקיאין כלל וגם בסוף כתב דטורח לבדוק ב' שערות מאחר דבעינן בעקרן גומות ואין אנו בקיאין להכיר בזה משמע ג"כ דבגומות אין אנו בקיאין וא"כ מה מהני הטורת לענין בדיקות השערות ואפשר כוונתו דלפעמים ימצא גומא גדולה שניכר לכל אך טורח לחפש אחר זה אך באמת הב"ח לא הביא ראי' מדברי המרדכי רק לענין דריבוי שערות או ארוכות מהני שהרי הב"ח מסיים ע"ז שמקור דבריהם מדברי התוס' בקידושין גבי האומר בני זה ושם מבואר דשערות ארוכות וגדולות מהני לשנים ג"כ:
ומעתה מבואר דאין מקום לדברי הע"ז בסי' קנ"ה ס"ק מ' הנ"ל דחלק על הב"ח משום דבמרדכי מבואר דבטורח גדול אפשר לבדוק בגומות וגם מטור שהביא בסי' זה בשם ספר התרומות אין ראי' דהביא בשמו דבזמן הזה אינה ממאנת אחר י"ב שנים אף כשלא בעל משום דקי"ל דגומות אע"פ שאין שערות ואין אנו בקיאין להבחין בדבר הזה כאשר הבאתי לעיל בשמו וכתב דאין מזה ראי' דבוודאי לבדוק בכל הגוף אם אין גומות אין אנו בקיאין אבל לבדוק אם יש גומא במקום השער א"צ בקיאות גדול לראות שיש גומא עכ"ד:
ומאד תמוה עליו שלא ראה דברי ספר התרומות במפתחו' ובפנים דכתב בפירוש שאין אנו בקיאין לדעת אם יש גומא במקום השער ומה שהביא בשם המרדכי כבר בארנו לעיל:
וביותר נפלא מאד דברי הבית שמואל בסי' קס"ט ס"ק י' דכתב על דברי הב"ח וז"ל אבל נראה לי דלא קשה מידי דודאי על בדיקות גומות כשאין שערות בכל הגוף אין אנו בקיאין משום הכי החמיר שם שלא תמאן אבל לבדוק אם יש גומא תחת השערות פשיטא בקיאין אנו בבדיקה זו עכ"ד ותמוה עליו שלא ראה דברי ספר התרומה הנ"ל שמבואר בפירוש בדבריו דאף בזה אין אנו בקיאין כנ"ל:
ומדברי ספר התרומות שהביא הטור לענין מיאון שאין אנו בקיאין לבדוק בכל הגוף אם אין גומות מזה בוודאי אין ראי' וכאשר הבאנו לעיל דלענ"ד אף מדינא דגמרא לא הי' בקיאין לבדוק בכל הגוף אם אין גומות כאשר הבאנו לעיל דאל"ה קשה קושיא עצומה אמאי חיישינן כשהגיעו השנים בלא סימנים שמא נשרו הסימנים הא אפשר לבדוק בגומות כנ"ל וע"כ דבזה לא הי' בקיאין לבדוק בכל הגוף אם אין גומות אבל על בדיקת גומות תחת השערות מבואר בגמרא דהי' בקיאין ובוודאי אין ראי' מזה לזה כלל אך בספר התרומו' מבואר בפי' דלדידן אף בזה אין אנו בקיאין אם יש גומות תחת השערות:
והנה בח"ס חלק ב' באה"ע בסי' פ"ו היה שם מעשה דשתי כתי עדים הכחישו זה את זה דשנים אמרו שהי' להיבם שערות וגומות בשעה שחלץ ושנים אמרו שלא הי' לו שערות וגומות והנה על השערות כתב דיכול להיות דהסירם אח"כ בכונה ועל הגומות כתב דאלו שאמרו לא הי' גומות לא ראינו אינו ראי' אבל אלו שאמרו שראו גומות הוי עדות ברורה כדברי הנו"ב הנ"ל ולפי שהבאנו דבספר התרומות מבואר דגם להכיר שיש גומות ג"כ אין בקיאים א"כ שפיר אלו שני כתי עדים שוים:
אך לפי מה שבארנו דלהכיר דאין בו גומות בכל הגוף לא הי' אפשר להכיר אף מדינא דגמרא שפיר אלו שאמרו שלא הי' גומות אינו עדות כלל ודו"ק. ואלו שאמרו שראו גומות עכ"פ מדינא דגמרא הוי עדות ואלו עדיפי:
וגם דברי הנו"ב בסי' צ"ג תמוהים מאד דכתב דתמוה לי מאד על שני גדולי הדור הב"ח והב"ש דאין ראי' כלל מדברי ספר התרומות שהביא הטור דרק להיפך היכא דאין רואים גומות אין בקיאים דלא ראינו אינו ראי' אבל היכא שרואים גומות שפיר מהני והנה מה שתמה על הב"ש באמת בכלל דברי הב"ש דבריו גם כן אבל בעיקר התמי' שתמה נעלם ממנו דברי ספר התרומות דכתב בפירוש דאף בזה אין אנו בקיאין:
ולענין הלכה מסיק שם הנו"ב הוא כתב שם דעתו מתחלה דהא דמבואר בש"ע דהיכא דיש ריבוי שערות א"צ לבדוק בגומות היינו ריבוי שערות שבכל שערה ושערה יהי' כשיעור לכוף ראשו לעקרו ושערה שפחות מכשיעור זה אינו מצטרף לחשבון הריבוי ואף אם שני שערות יש בהם כשיעור לכוף ראשן לעקרן צריך לבדוק בגומות ואחר כך הביא דברי הב"ח דדעתו דכשיש ריבוי שערות א"צ לבדוק אחר גומות היינו אף שכלם קטנים ואין בהם כשיעור מהני הריבוי והביא דברי השואל דלמא דוקא היכא דאיכא עדות על השנים התיר הב"ח בשערות קטנות בריבוי אבל כשאין עדות על השנים בעינן ריבוי שערות שיש בכלן כדי לכוף ראשן לעקרן (וצריך לומר לדעתו דבשערות קטנות כיון דמהני הריבוי להשלים החסרון דקוטן השערות אינו מועיל עוד לשנים דתרתי לא עבדי הריבוי) וסיים שם הנו"ב כיון דעכ"פ הוי עדות האב על השנים וגם הי' קצתם שהי' בהם כפיפה מראשן לעקרן שפיר מהני הריבוי משאר שערות אף על השנים אף דליכא עדים כשרים על השנים עכ"ד והגהתי בדבריו לפרש דדבריו שם אינם מסודרים היטב:
והנה מה שרצה לומר דריבוי שערות לא מהני לגודל השערות ולשנים במרדכי הנ"ל מבואר דמהני לשני דברים לענין שלא נצטרך לבדוק אחר גומות וגם לענין שנים וגם מה שהביא שם לתמוה הרבה על הב"ח דכתב ואין אנו בקיאין בגומות ומש"ה צריך ריבוי שערות כתב מה ענין שמיטה אצל הר סיני דספר התרומות לא כתב ריבוי שערות רק לענין עדות השנים שלא יצטרך ונעלם ממנו שבספר התרומות מבואר בפירוש דמהני ריבוי שערות אף שלא נצטרך לבדוק בגומות רק הסמ"ג אשר העתיק דברי ספר התרומה לא העתיק רק לענין שנים וגם במרדכי מבואר בפירוש דמהני ריבוי שערות שלא יצטרך לבדוק בגומות:
ולענין דינא בנ"ד הנה בלא האי חומרא שאין אנו בקיאין לבדוק בגומות לא הי' שום שאלה בנ"ד מאחר שיש שתי שערות כרוחב אצבע שהוא השיעור היותר גדול ומה שעל השנים ליכא רק עדות אב הלא כתב מעכ"ת דאפשר למצוא עדות כשרים ע"ז ג"כ ולא הי' שום שאלה אך בשביל שאין בקיאין בגומות והמחמירים בזה הוא הב"ח והוא בעצמו כתב דבריבוי שערות מהני אף בכלם קטנות ומכ"ש בנ"ד דיש שתי שערות כשיעור רוחב אצבע דבכה"ג מתיר הב"ח היכא דהיבמה יושבת וממתנת דמהני אף בלא ריבוי שערות וכן בט"ז פסק דבשערות גדולות כעובי אצבע א"צ לבדוק עוד אחר גומות ולא אחר שנים ומכ"ש בנ"ד דאיכא תרוויהו שני שערות כרוחב אצבע ועוד שערות לכוף ראשן לעקרן ועוד ריבוי שערות ואף דבעובדא דהנו"ב הי' ג"כ כן שני שערות לכוף ראשן לעקרן וריבוי שערות ולא רצה לסמוך על עצמו לבדו רק בצירוף עוד איזה גדול ואינו מבואר שם מה הי' בסוף המעשה הנה בטח הסכימו עמו וגם בנ"ד עדיף יותר דאיכא שני שערות כרוחב אצבע דלשיטת הב"ח מותר מטעם זה לבד וגם כל עיקר ספק הנו"ב משום דלא הי' על עדות שנים רק עדות האב ובנדון דידן יוכל להיות עדות ברורה על השנים כאשר כתב כ"ת ומה יפסיד אם יוגבה עדות כשרה ע"ז ולא יהי' שום ספק בדבר:
ומה שהביא מעכ"ת דברי הנו"ב בסי' צ"ג דכ' דלענין קטנו' ליכא חזק' כמו דכתבו התוס' ביבמו' בדף פ"ת ע"א בד"ה ברי לי. ובריש גיטין ד"ה מ"א נאמן דנדה לא הוי אתחזק איסורא דלא אתחזק שתראה לעולם. וא"כ ק"ו חזקת קטן שוודאי הולך וגדול והקשה כבודו מאי דאיתא ביבמות בדף ס"ח רישא פסולי כהונה וא"ת וספק בן ס' האיך פוסל בביאתו דנוקמי' אחזקה קמייתא דהוי פחות מבן תשעה הרי מבואר בפירוש דחזקת קטנות הוי חזקה:
אך שם מבואר בתוס' דמוקמינן גם כן האשה בחזקת כשרות ובצירוף חזקת כשרות מהני אף חזקה העשוי להשתנות אך גוף הקו' של הנו"ב אינו דשם בנדה בוודאי ראי' ראשונה כלתה לה שאחר עבור שבעה ימי נדה טהורה ממילא אך אנו צריכין לומר כמו שראתה מעיקרא שוב חזרה וראתה ואין מחזיקין מראי' לחברתה וכאשר הארכתי בזה בחידושי אך בימי זיבה שראתה ג' פעמים שצריכה שבעה נקיים בזה שפיר איכא למימר דאיכא חזקת טומאה שצריכה שבעה נקיים והיכא שראתה פעם אחת בתוך השבעה צריכה לחזור ולמנות שבעה נקיים לא משום הראי' חדשה דמשום ראי' אחת אינה צריכה שבעה נקיים אך משום שראתה בתוך השבעה נקיים סותרת המנין ונשאר טומאה הראשונה והוי חזקה מחמת טומאה הראשונה אבל בימי נדה טומאה הראשונה אזדה לה בוודאי ועל טומאה חדשה אין כאן חזקה כלל אבל אף בימי זיבה ניהו דנוכל להעמיד על חזקת טומאה מ"מ ע"כ צריכין אנחנו לומר שנעשה כאן מעשה חדשה וראי' חדשה דמשום הראי' החדשה לא נטמאה ואינו דומה לחזקת קטנות שנוכל לומר שעדיין קטנה היא ונשארה בחזקתה הראשונה ובחידושי מילין הרביתי וכאן לקצר אני צריך:
ידידו הדו"ש: