נפש חיה אבן העזר· רבי חיים אלעזר וקס
סימן נ
ב"ה כ"ב למבי תרל"ד לפ"ק קאליש.
לכבוד ידידי הרב הגאון החריף ובקי החסיד המפורסם מוה' אביגדור יהודה נ"י האבד"ק בלאשקע יע"ק:
על דבר אשר כתב אלי כ"ת בדבר אשר נסתפקתי בתשובה הקודמת בעדות מיוחדת אם איכא עד אחד להכחיש אחד מהעדים המיוחדים אם נימא כיון דעד אחד בהכחשה לאו כלום היא ובטל עדות אחד מהעדים המיוחדים שהוכחשו ולא נשאר השני רק עד אחד או דנימא דאין כח בעד אחד לבטל עדות גמור מהתורה דהא אם לא בא עד אחד זה שמכחיש הי' עדות מיוחדת עדות גמור מן התורה ועתה עד אחד יבטל עדות גמור והתורה אמרה עד אחד אינו קם לממון וכאן יקום לממון:
וכתב על זה כ"ת דדבר זה תלוי באם שני עדים יכחישו אחד מאלו העדים שבעדות מיוחדת אם נימא דבטל העדות הראשון לגמרי כיון ששניהם מכחישים אותו או דנימא דעדים המיוחדים הוי ג"כ כאילו הי' כאן שני עדים על כל דבר ודבר והוי תרי נגד תרי עכ"ד כ"ת:
ולא אדע כוונת כ"ת בזה דבכה"ג מבואר בפירוש בתוס' בבבא קמא בדף ע"ג בד"ה דאסהודי בי תרי בחד דהיכא דהוי עדות מיוחדת אף היכא ששנים אחרים מכחישים שנים אלו שהעידו עדות מיוחדת הוי ג"כ תרי בחד דלכל אחד מכחישים שנים ומכ"ש היכא ששנים מכחישים רק אחד אך אין זה דמיון לספק דידן דספק דידן הוא רק ניהו דבעדות מיוחדת כל אחד מעיד לעצמו ועל כל דבר ליכא רק עדות אחד ואם מכחישו אחד הוי רק חד לגבי חד מ"מ כיון דהתורה האמינה לעדות מיוחדת ואנו פוסקין ע"פ אותו העדות והוי כאילו הוי על דבר זה שני עדים ואיך יוכל עד אחד לבטל עדות שני עדים ניהו דבדבר הזה שמכחיש הוא מכחיש רק אחד מ"מ בעדותו הוא מבטל עדות שני עדים והתורה אמרה דעד אחד אינו קם רק לשבועה ואף במ"ש ואיל"מ איכא פלוגתא בפוסקים אם עד אחד יוכל לפטור דקם לממון כדאיתא בש"ך בסי' ע"ב ס"ק ס"א ובסי' פ"ז ס"ק ט"ו ואף לדעת האומרים דיוכל לפטור משום דלשבועה שפיר קם ואיכא ק"ו דאם קם לחייב שבועה כ"ש שקם לפטור משבועה ושם הוי החיוב ממון רק משום השבועה וכיון שפוטר משבועה ממילא פטור מממון אבל בעדות מיוחדת דהוי עדות גמור מהתורה וכיון שאיכא על דבר זה עדות גמור מהתורה איך יכול עד אחד לבטל עדות זה אבל להיפוך היכא דשנים מכחישים עדות אחד מהעדים או אפילו שניהם כיון דכל אחד מעיד בפני עצמו ושני עדים מכחישים אחד בוודאי בטל העדות לגמרי דהוי תרי נגד חד וע"ז לא שייך לומר כיון דהתורה האמינה עדות זה אינם יכולים אלו להכחיש דהא שני עדים בכל מקום האמינה תורה ואף דהוי עדות מהתורה שני עדים יכולים להכחיש רק תרי נגד תרי לא הוי רק ספק וכאן לא הוי תרי נגד תרי רק תרי נגד חד ניהו דהתורה האמינה עדות מיוחדת מ"מ הוי תרי נגד חד ובעד מיתה לשיטת האומרים דמהימן מדאורייתא אטו לא יוכלו שני עדים להכחישו:
אך עכ"ז נראה דהיסוד שהניחו התוס' שם בבבא קמא בדף הנ"ל דהיכא דהוי עדות מיוחדת שאין הנזימום מסייעי אחד לחבירו שאין האחד יודע כלום בעדותו של חבירו שראה אחד מחלון זה ואחד מחלון זה או בהודאה אחר הודאה ואלו שנים מזימים את שניהם הוי תרי נגד חד ואף בלא חידוש דהזמה בטל העדות הראשון לפענ"ד דבר זה במחלוקת שנוי':
ובירושלמי אינו מבואר כן לפי גירסת הרא"ה והריטב"א הובא ג"כ בשיטה מקובצת בכתובות בדף כ' ע"ב במשנה זה אומר זה כת"י ובש"ך בסי' מ"ו ס"ק י"ב וז"ל גרסינן בירושלמי הם אומרים כתב ידינו הוא זה ואחרים אומרים אינו כתב ידם הוי תרי ותרי פירוש אע"ג דלרבנן אין אחד מהעדים מעיד אלא על כתב ידו בלבד ואלו השנים אחרים מעידים על כל אחד ואחד לא חשיבי תרי לגבי חד דכיון שהעדים על מנה שבשטר הם מעידים הם חשובים כאידך תרי אבל הם אומרים אינו כתב ידינו ואחרים אומרים כת"י תני ר' חייא לא מעלין עדי השטר ולא מורידין פירוש שהעדים שאומרים אינו כתב ידינו מיירי שאין אחד מעיד אלא על שלו ואידך דמכחשי להו מעידין על כל אחד ואחד והאי להוי תרי לגבי חד וכו' יעו"ש וכן הביא הש"ך בסי' מ"ו בס"ק י"ב בשם הריטב"א גירסא זו אך בירושלמי שלנו לא כן הגירסא:
והנה לפי גירסא זו קשה אמאי באומרים זה כתב ידן ואחרים אומרים אין זה כתב ידן לא הוי תרי לגבי חד אף דאין אחד מעיד על כתב חבירו כיון דעל מנה שבשטר המה מעידים וקשה דניהו דמעידים שניהם על מנה שבשטר מ"מ אין אחד מעיד שגם חבירו יודע ממלוה זו כיון שאינו יודע אם הוא כתב של חבירו וניהו דשניהם מעידין על המלוה הזאת לא עדיף מאלו שניהם ראו המלוה אבל אין אחד יודע מעדותו של חבירו כמו שראה אחד מחלון זה ואחד ראה מחלון זה דגם בזה כתבו התוס' דאם שנים אחרים מכחישים שניהם הוי תרי בחד וכן הוא בשיטה מקובצת שם בכתובות בד"ה כשתמצא דכתב וז"ל על מנה שבשטר הן מעידים כלומר עיקר עדותן על הלואת החוב שבשטר וכו' נמצא שניהם על המנה הם מעידים ואינו צריך לצרף עמהם אחר וכו' וכתב עוד דדמי לזה אומר מנה יש לו בידו וזה אומר מנה יש לו בידו דשניהם מצטרפים יעו"ש והיינו עדות מיוחדת וא"כ שוב יוקשה דהוי תרי נגד חד ניהו דשניהם מעידים על המלוה אבל מ"מ אין אחד יודע מעדותו של חבירו שא"י אם הוא כת"י של חבירו ולא עדיף מאחד ראה מחלון זה ואחד ראה מחלון זה דהוי חד נגד תרי:
אך גוף דברי התוס' צריכין אנחנו להבין דהתוס' כתבו דאף שאחד ראה מחלון זה ואחד ראה מחלון זה הוי ג"כ תרי נגד חד ולכאורה צ"ע דבעדות מיוחדת ממש כגון בהודאה אחר הודאה או בהלואה אחר הלואה שפיר הוי הרי נגד חד אם השנים מכחישים כל אחד דעל כל הלואה ליכא רק עד אחד או על כל הודאה ושנים מכחישים אבל באחד ראה מחלון זה ואחד מחלון זה מלוה אחת היכא שיבואו שנים ויכחישו המלוה באמת הוי תרי נגד תרי שהרי אלו השנים אומרים שמלוה זה אמת ושנים אחרים מכחישים שאינו אמת:
אך דברי התוס' ניחא דבוודאי לענין הכחשה כן הוא והוי חילוק בין הלואה אחר הלואה ובין אחד ראה מחלון זה ואחד מחלון זה אבל בהזמה אין חילוק דבהזמה אינם מכחישים גוף המעשה רק שאומרים שהעדים אלו לא ראו מעשה זו וא"כ כיון שעיקר עדותם שעדים אלו לא ראו המעשה והעדים הראשונים אין אחד יודע מעדותו של חבירו הגם ששניהם אומרים שמעשה זאת אמת אך זאת אינו יודע אחד אם חבירו ראה המעשה וא"כ על זאת שמעידים עדים שנים שכל אחד לא ראה הוי לכל אחד תרי נגד חד שמה שמעידים שכל אחד לא ראה המעשה מכחישים לו לבדו ואין השני יודע אם הוא ראה או לא והוי עדותם נגד כל אחד תרי נגד חד לומר שלא ראה הוא שבזה אין האחד מסייע לחבירו:
אבל בהכחשה כה"ג היכא ששניהם ראו המעשה זה מחלון זה וזה מחלון זה ואחד לא ראה חבירו ובאו שני עדים והכחישו שמעשה זה לא הי' בוודאי הוי תרי נגד תרי שאף שלא ראו ביחד מ"מ שניהם מעידים שמעשה זו הוא והשנים מכחישים המעשה הוי תרי נגד תרי ורק בהזמה הוי תרי נגד חד וניחא טפי דהנ"מ הוא רק לענין הזמה ולא לענין הכחשה דלפי פירוש הפשוט היכא דאסהודי תרי בחד שאין שני העדים יודעים זה מזה אף בהכחשה בטל אין זה ענין להזמה כלל ולפי הנ"ל באמת זה הוא ג"כ רק בהזמה אך עכ"ז עדיין לא יתיישב דברי הירושלמי דשם בעדי השטר אומרים זה כת"י ואחרים אומרים אין זה כת"י דאלו היו עדים השניים אומרים שמעשה הלואה שקר ועדי השטר שאומרים כתב ידינו הוא זה על מנה שבשטר הם מעידים ושניהם מעידים על המלוה היה תרי נגד תרי אבל כיון שאחרים אינם מכחישים המלוה אך שאומרים שזה אינו כתב ידם ולא גרע מאלו אומרים שלא ראו המלוה והמעשה יוכל להיות אמת וע"ז שום הוי תרי נגד חד ששנים מכחישים כל אחד שלא ראה המלוה ואין חבירו מסייע שראה והוא קושיא גדולה והראו לי אח"כ התלמידים שהגאון ר' עקיבא איגר הקשה קושיא זו בלקוטים וכתב ג"כ שע"כ אלו הגורסים כן בירושלמי פליגי על שיטת התוס' אך באמת עדיין לא יתיישב בזה דאם נימא דשיטה זו סובר דשנים המכחישים עדות מיוחדת הוי תרי ותרי ולא תרי בחד שוב יוקשה הסיפא דאמאי בעידי השטר אומרים כל אחד שאין זה כתב ידן ואחרים מכחישים דזה הוא כת"י הוי תרי בחד ולא הוי תרי ותרי כיון דעכ"פ עדי השטר ג"כ מכחישים אלו השנים שאומרים כת"י אף דכל אחד מכחיש בפני עצמו ולא ביחד הא אף בעדות מיוחדת דמעידין כל אחד בפ"ע הוי ג"כ תרי ותרי ונראה לי דהירושלמי סובר כיון דהתורה אמרה דעדות מיוחדת מצטרף אף בשני עדים מכחישים אלו השנים הוי ג"כ תרי ותרי אף דאחד אינו יודע אם חבירו יודע מ"מ כיון דהתורה צירפה אותם לעדות הוי כאלו יש כאן שני עדים על זה ושפיר הוי תרי ותרי וכסברת מעכ"ת דתלוי זה בזה דאם נימא דאחד אינו יכול להכחיש אחד מעדות מיוחדת כיון דהוי בצירוף עדות שלם ואינו יכול אחד להכחישו ה"ה היכא דשנים מכחישים כל אחד לבדו שוב הוי תרי ותרי אף דהכחישו כל אחד לבדו מ"מ בצירוף הוי עדות שלם וא"כ יהי' ניחא דברי הירושלמי דבשנים אומרים זה כת"י ואחרים אומרים אין זה כת"י אף דאלו שאומרים שהוא כת"י אין אחד יודע מחבירו והמה מכחישים שניהם מ"מ כיון דמעידין על מנה שבשטר ושניהם מצטרפין על המנה שוב הוי תרי נגד תרי כנ"ל אך זה ניחא אם המה אומרים כתב ידינו הוא זה אבל אם המה אומרים שאין זה כת"י שפיר הוי תרי נגד חד כיון שהאומרים אין זה כת"י אומר כל אחד רק על שלו והאומרים שזה כת"י מעידים על שניהם ביחד ולענין האומרים אין זה כת"י לא שייך לומר דחשיבי תרי כיון שמצטרפים יחד לעדות כמו עדות מיוחדת דהא אלו שאומרים שאין זה כת"י אינם מצטרפים יחד לשום עדות אך מסלקים א"ע מעדות ואומרים שאין זה כת"י וכיון שאין מצטרפין לעדות שפיר לא חשיבי רק כל אחד בפני עצמו ושפיר הוי תרי נגד חד זה מה שנראה לי בפירוש דברי הירושלמי:
וכיון שבארנו מדברי הירושלמי הללו מוכח דאף בשנים המכחישים עדות מיוחדת הוי תרי נגד תרי דאלו השנים המעידים בעדות מיוחדת כשנים יחשבו כיון דמצטרפין לעדות ולא יוכלו שנים להכחיש כל אחד מאלו והוי תרי נגד תרי מכ"ש דנראה ברור דהיכא דאחד מכחיש אחד מאלו השנים דאין העדות בטל דהוי כאלו יש כאן על עדות זה שני עדים ודו"ק אך שיטת התוס' להיפך הוא ובירושלמי שלנו לפי גירסא שלנו לא מוכח מידי ולפי שיטת התוס' בשני עדים מכחישים עדות מיוחדת הוי תרי נגד חד ולא אמרי' דמצטרפי ומ"מ באחד מכחיש אחד מעדות מיוחדת אין ראיה לזה כאשר כתבתי לעיל ודו"ק: