אור ברסלב

נפש חיה אבן העזר· רבי חיים אלעזר וקס

סימן לה

סימן לה

מעשה הי' אצלינו ששלח מומר גט לאשתו ע"י אמה יען כי' הי' שעת הדחק גדול וכמבואר בש"ע בסי' קמ"א ס' ל"ג דהנשים והקרובים כשרים לשליחות הגט וע"ז כתב הרמ"א ויש מי שכתב דבמקום שאפשר לכתחלה לא יהי' השליח קרוב לאיש ולא לאשה אבל במקום עיגון ושעת הדחק יוכל להיות קרוב השליח אף לכתחלה וגם נכתב ונחתם הגט בלילה וניתן בלילה ליד השליח ובסי' קפ"ג איתא ואין לגרש בלילה ואם גירש בלילה י"א דהוי גט פסול מ"מ במקום עיגון כשר אף לכתחלה כמבואר בסדר הגט בסי' קנ"ד ס' פ"ט וגם בל"ה נראה דעשיית השליחות יוכל להיות בלילה בל"ה כאשר כתבו הב"ש והמ"מ דרק הנתינה לא יוכל להיות בלילה דהוי כמו דין אבל הכתיבה והחתימה יוכל להיות בלילה וה"ה בעשיית השליחות:

אך נכתב טעות בהגט שבמומר צריך לכתוב וכל שום וחניכה דאית לי' כמבואר בסי' קכ"ט ס"ה ברמ"א דלכתחלה צריך לכתוב וכל שום וחניכה וכתב הסופר וכל שום ביוד ותיבת שים ביוד אין הפירוש שם שבלשון הקודש נקרא שם ובתרגום שם הוא שום כאשר פי' המתרגם בכל מקום שנאמר בתורה שם כתוב בתרגום שום ולפעמים נאמר בתרגום ג"כ בלא ו' רק שם כמו שנאמר בדניאל כשם אלקה אבל שים ביוד אינו לשון שם לא בעברי ולא בתרגום אך שים ביוד הוא בלשון עברי מלשון עשי' אם אדם אומר לחבירו עשה יוכל לומר לו שים כנאמר בתורה שים כה נגד אחי ואחיך ויוכיחו בין שנינו שים נא ידך תחת ירכי אך אין לפסול משום זה דאף אם לא כתב במומר וכל שום בוודאי אין לפסול בדיעבד והט"ז כתב ומביאו הב"ש בסי' קכ"ט ס"ק י"א בבן מומר אין לכתוב וכל שום כדי שלא לבייש אותו ולא הוי רק כטופס ובטופס אף אם נמצא נגיעה מותר אף שלא במקום עיגון כמבואר בסי' קכ"ה ס' ט"ז ברמ"א ומשום דהדברים שבטופס אינם מעכבים בגט וכמבואר בסדר הגט בסי' פ"ז ובסי' פ"ט ובסי' צ' וגם האי וכל שום הוי גם כן רק כמו תופס אף דהשם הוי מתורף הגט אבל האי וכל שום לא הוי רק כמו תופס כיון דאינו מעכב בגט. ואפשר יש לספק כיון שנכתב מלה זרה כי שים ביוד הוא מלשון שימה ועשי' כנ"ל אפשר יש חשש על הגט אך נראה דאין חשש בזה כיון דבזה אינו משונה הענין מהגט אף שנכתב מלה זרה באמצע שאין לו שייכות להגט אינו מזיק ובפתחי תשובה בסי' קכ"ו ס"ק כ"ג הביא בשם גט פשוט ס"ק נ"א (ואינו ת"י כעת) וז"ל וראיתי גט שבא ממדינת הים וטעה הסופר וכתב בתיבת למהך ריש במקום ך' והי' נקרא למהר והכשירוהו כיון דאין שינוי במשמעות הגירושין ואדרבה אמר לה שתמהר להנשא לכל גבר שתרצה ובתשו' מהר"י סג"ל בסי' ק"ג גט שבא מארץ רחוק' ותיבת דלמהך היתה גגה כפלים כרגלה ונקראת כדלית לפסלו ולי נראה דיש להכשיר במקום עיגון כיון דתיבת למהך הוא בטופס ואין שום שינוי במשמעות הגירושין ואפילו דילג תיבת למהך יש להכשיר בדיעבד עכ"ל:

וה"ה בנ"ד דבוודאי האי תיבת שים ביוד אין עוש' שינוי בגירושין ושם בפתחי תשובה בס"ק כ"א הביא בשם מהריב"ל ח"ג סי' ס"ט נשאל על גט אחד שכתבו וכדו בויו ארוכה יותר מדאי שהי' נראה כנון וכאילו נכתב וכדן והכשיר הגט בדיעבד אחר הנתינה או לכתחלה במקום עיגון כיון שהוא במקום הטופס ועוד הביא שם דברי המרשד"ם בסי' נ"ח שנשאל בגט שנמצא בו ווין שקוראים התינוקת נונין ופסלו אף במקום עיגון יעו"ש וכתב עליו המריב"ל דלפענ"ד נראה דאם ווין שקראו התינוקת נונין היה בטופס הגט יש להכשיר במקום עיגון ובתורף יש להחמיר ע"כ:

וכבר נתבאר דהאי תיבת שום הוי גם כן כמו טופס כיון דאם לא כתב כלל גם כן יש להכשיר ועוד דהאי תיבת שים עדיף יותר כיון דאינו משנה הקריאה בין אם נכתב ביוד או בואו אך כפי אשר יאמרו המדקדקים יש שינוי בקריאה בין ואו ליוד:

והנה להחמיר צוינו לתקן היוד ולעשותה ואו קודם שנותן הגט ביד האשה והי' עדיין ביד השליח והיינו שיתקן סופר הבעל שציוה אותו לכתוב הגט וכפי המנהג שלנו שמצוה אותו לכתוב כמה גיטין עד שיהי' כשר ואם כן מכ"ש שיוכל לתקן הגט:

והנה בש"ע בסי' קכ"ה איתא בסי' ו' נהגו להחמיר שיהיו האותיות מוקפות גויל ואם יש בו אותיות דביקות וגרור בניהם להפרידם וברמ"א כתב וי"א דאין להפריד האותיות אם נוגעין וכן נוהגין ויש מקילין בשעת הדחק לתקן קודם שיחתמו העדים כשהבעל מצוה לתקן והחלקת מחוקק הביא בס"ק ס' דמשמע מלשון הרמ״א דלאחר החתימה אי בלא ציוי הבעל ואין הסופר שהוא שליח הבעל כאן אף במקום עיגון פסול ואין תקנה לתקן והוא מסיק כיון דגוף הנגיעה כל שהתינוק אינו קורא אות אחר מדינא כשר ושפיר לרווחא דמלתא יש לתקן בכל גונא אף לאחר החתימה ואף שאין הבעל כאן וכן כתב הב"ש דבמקום עיגון כשר הגט אף ביש בו נגיעה מש"ה טוב יותר לתקן מפני מראית עין אך אם עדיין לא חתמו העדים יש לתקן אף בלא עיגון והיינו כשהבעל מצוה לתקן או כשהסופר הבעל כאן:

והנה לכאורה נראה דמאי שכתב הב"ש לתקן אף אחר חתימה מפני מראית העין אין נפקא מינה אם יתקן הסופר של הבעל או סופר אחר כיון דלאחר החתימה בל"ה לא מהני תיקון רק מפני מראית העין:

אך הנה אף לאחר החתימה מעדים הי' אפשר לתקן ע"י עדי מסירה ניהו דבשעה שחתמו העדים הי' הגט פסול ולא מתכשרי ע"י עדי חתימה ותכשר הגט ע"י עדי מסירה ובעדי מסירה לחוד ד"ה כשר כמבואר בסי' ל"ג ובב"ש בס"ק ב' אך מ"מ כאן פסול כיון דהוי מזויף מתוכו כמו דאיתא בסי' ק"ל סעי' י"ז דגט שחתמו בו עדים פסולי' אף ניתן בעדי מסירה פסול דהוי מזויף מתוכו ומקור הדין מסנהדרין בדף כ"ח ע"ב ההוא מתנתא דהוי חתמו עלה תרי גיסי וכו' אמר לי' זיל קני' בעדי מסירה כר' אלעזר והאמר ר' אבא מודה ר' אלעזר במזויף מתוכו שהוא פסול וכו' ומבואר שם דהיכא דחתמו בגט עדים פסולים אף שנמסר בפני עדים כשרים פסול מפני דהוי מזויף בתוכו וה"ה בנ"ד אם בשעה שחתמו העדים הי' הגט פסול ואח"כ נתכשר ע"י תיקון אם כן חתימת העדים הוי בפסול והוי כחתמו עליו עדים פסולים ופסול אף בעדי מסירה משום דהוי מזויף מתוכו וכדאיתא בב"ש בס"ק י"א בסי' קכ"ה הנ"ל דכתב וז"ל ואם כבר חתמו העדים בגט אין תקנה לתקן בגט דהא עכ"פ חתמו בפסול ע"כ וכוונתו בוודאי כנ"ל דשוב אף עדי מסירה לא מהני כיון דחתימת העדים בפסול:

והנה הרמב"ם כתב בפרק ג' מהלכות גירושין הלכה ח' וז"ל סופר שכתב הגט לשמו ולשמה כהלכתו וחתמו העדים שלא לשמה הואיל ומסרה לה בעדים הרי זה גט אלא שהוא פסול ולמה אינו בטל לפי שאין העדים חותמין על הגט אלא מפני תיקון עולם ויש מי שאומר שאם חתמו העדים שלא לשמה הואיל והוא כמזויף מתוכו הרי זה גט בטל וכן אם הי' אחד מעדיו פסול אע"פ שנמסר בעדים הרי זה גט בטל ולא נראה לי דבר זה אלא כמזויף ולא מזויף ודאי הואיל ונמסר בעדי מסירה כשרים הרי זה פסול מדבריהם ע"כ:

וא"כ לפי המבואר ברמב"ם אין זה פסול דאורייתא רק פסול דרבנן ויהי' מזה קולא לנ"ד דיש להקל יותר לתקן כיון שאין כאן פסול דאורייתא רק פסול דרבנן אף אם נימא דהוי פסול גמור קודם התיקון מ"מ יכול לתקן מדאורייתא אף לאחר החתימה כיון דיתנו בעדי מסירה ולא הוי רק חשש דרבנן ונוכל לסמוך דאין זה פסול כלל כיון דגוף התיבה הזו אינה מעכבת כלל כנ"ל דאף אם לא כתב כל שום כשר:

אך לפי זה יהי' לנו חומרא דהתיקון אף לאחר החתימה נצטרך להחמיר בכל מה דאפשר שהסופר שציוה הבעל יתקן כיון שנתן לו רשות לכתוב כמה גיטין עד שיהי' אחד כשר ואם יש בו חשש פסול רשאי הסופר לתקן וכן צריך לתקן לשמו ולשמה לשם גירושין וגם צריך להקנות להבעל הכלי כתיבה והדיו אף שכבר לא הי' הבעל לפנינו בשעת התיקון צוינו לזכות לו ע"י אחר הדיו שיתקן בה היוד ויעשנה ואו:

והיינו כנ"ל כיון דאף אם הוא פסול באמת מהני תיקון מדאורייתא שפיר צריך ליזהר שיהי' התיקון באופן המועיל יותר ולא משום מראית עין לבד הוי התיקון דאז לא הי' צריך ליזהר בכל הדברים הנ"ל אך התיקון הוי לענין גוף הדין ג"כ ושפיר צריך ליזהר בכל הדברים הנ"ל:

וכן ראיתי בח"ס בחלק שני בסי' י"א כתב ג"כ לתקן אחר חתימת העדים ושם לא הי' הסופר הראשון שציוה לו הבעל וציוה שיתקן סופר אחר ושיתקן לשמו ולשמה ולשם גירושין ובוודאי גם כן הי' דעתו כנ"ל דאף שהוא לאחר החתימה עדיין יהי' לתועלת התיקון מצד הדין גם כן לא למראית עין בלבד:

תוכן העניינים

נפש חיה אבן העזר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה