אור ברסלב

נפש חיה אבן העזר· רבי חיים אלעזר וקס

סימן לב

סימן לא

לכבוד ידידי הרב המה"ג החריף ובקי נ"י ע"ה פ"ה כ"ש מוהר"ה אלכסנדר זיסקינד נ"י האבדק"ק פיאנטקע יע"א.

יקרת מכתבו קבלתי בדבר הגט אשר כתב כ"ת בשם האשה פראדיל ומסדר הגט כתב פריידיל והב"ש הביא שם פריידיל וכ"ת כתב דבמקומו היו קוראין כן אבל במקומינו ידוע כי קוראים שם פראדיל בפתח האלף והביא בשם חידושי אנשי השם להגאון מו"ה שלמה קלוגר שכתב בסי' קפ"ו ובסי' קפ"ז דעתו לפסול גט שכתבו פריידיל שלא במקום עיגון יעו"ש עכ"ד כ"ת והנה הספר הזה אינו ת"י ולא שמיע לי דברי הספר הזה:

והנה ידידי אשר חשב למשפט כי לאשר נקראת בפתח צריך להיות נכתב באלף לא כן נראה בפוסקים ונראה שבנקודות פתח א"צ לכתוב שום אות המורה ע"ז יעו"ש בב"ש באור מ' מביא נחום המכונה מנלי או מנלא אם קורין המם בפתח ואם קוראין בסגול כותבין מענלא הרי דבפתח אין כותבין שום נקודה ולא אלף ותמיד הייתי רגיל לפרש משום דבאלף יוכל להיות קמץ או פתח ויותר מורה על אות קמץ ולכן אין כותבין אלף שנקרא בקמץ וכן איתא שה בב"ש גבי מנחם דמתקרי מן דאם קורין המם בקמץ כותבין מאן באלף הרי דבאלף מורה על קמץ ואם קורין מן בקמץ כותבין באלף ואם קורין בפתח כותבין בלא אלף:

ומה שמבואר בב"ש שם פריידיל בשני יודין אמת דיוכל להיות דבמקומם היו קורין פרידל בצירי וכן נראה שכתבו פריידיל לשון שמחה שהוא בלשון אשכנז פרייד בצירי אבל לא משום זה נכתב בשני יודין דעל נקודת צירי נכתב בלשון הקודש רק יוד אחת ויעו"ש בבית שמואל באות פ' גבי פערלין דכתב וז"ל אלא לבני ספרד שקורין הפ' בצירי כותבין יוד אחת אחר הפא יעו"ש וכן הוא באות ב' גבי בילא ובאות שין גבי שינדל וכן באות פ' גבי פיגלא וכדומה אף שיוד מורה על חיריק מורה ג"כ על ציירי ומה שמרגלא בפומי דאנשי כי שני יודין מורים על צירי הוא ע"פ דקדוק לשון לע"ז ובגט אין כותבין דקדוק לשון לע"ז רק דקדוק לשון התלמוד כאשר הארכנו בתשובה להרב הגאון הצדיק אבד"ק פארצוי וכעת אבד"ק קראשנעוויטץ:

ואימתי כותבין שני יודין היכא שנוטה לפתח ונקרא פתח חריף יעו"ש בבית שמואל בשמות אנשים באות ע' גבי טרייסטיל טרייטיל כתב וז"ל אם כותבין הריש נוטה לפתח כותבין ב' יודין יעו"ש והטוב גיטין כתב ע"ז באות ע' בס"ק ה' וז"ל הנה מה שכתב נוטה לפתח לא ידעתי דודאי הריש נוטה לפתח אלא שע"י היודין הבאים אחר הפתח מורגש במבטא הברת היודין ונקודי הלע"ז קורין לזה פתח חריף וטובא אשכחן בש"ס לחיי לאיי ונראה דבאמת היוד והאלף היא נמשכת אחרי נקודה וקריאתה בפתח רחב בהרגשה של היוד על המשקל די לחי רק שאם הי' כותב יוד אחת הי' מקום לטעות ולקרות בנקודות חיריק או בצירי ולכן נתוסף עוד יוד אחת להורות על נקודות פתח אע"פ שגם בשני יודין יש מקום לקרות היודין עצמם בתנועת צירי על משקל חיי ופדויי וכיוצא בזה מ"מ אם לא יחשב להם לתנועה בפ"ע ורהיטים אחרי התנועה שלפני' הם מורים על נקודת הפתח וכו' יעו"ש והמעיין רואה כמה דבריו דחוקים:

אך בדברי חיים חלק עליו בשער הנקודות בפתח חריף כתב וז"ל בפתח יש שנקרא פתח חריף כתב הטו"ג ח"ל ומה שכתב הב"ש דבנוטה לפתח כותבין בשני יודין כתב הטוב גיטין באות ה' ס"ק ע' בשמות האנשים מה שכתב נוטה לפתח לא ידעתי וכו' ולא ידעתי תלונתו על הב"ש הלא כן נמי מבואר ברש"ל ז"ל וביש"ש ובכמה אחרונים מסדרי גיטין דבנוטה לפתח כותבין ב' יודין וכ"כ מהרי"א ז"ל בכת"י מביאו הספר שמות ז"ל באות ריש וז"ל ומצאתי תשובה אחת למהרי"א ז"ל כתב האשה רייץ נראה דהכא כותבין ולא לשון ריץ דלשון אשכנז מדמין מפי ללשון ארמית וללשון תלמוד כולי' עד והברה כזו בתלמוד דייסי מייתי עכ"ל הרי דלא כתב הטעם משום הרגשת היודין כאשר עלה על דעת הטוב גיטין רק סתמא כתב הברה כזה כותבין בב' יודין וכן באמת כותבין בריינדיל פריידיל מכליין בב' יודין והטעם כיון שאינו פתח ממש צריך לברר היטב בלשונות זולת לה"ק יעו"ש והנה הפלוגתא בין הב"ש ודברי חיים ובין הטו"ג דלדברי הב"ש ודברי חיים היכא שנוטה לפתח ואינו פתח גמור כותבין שני יודין ולדברי הטוב גיטין כותבין שני יודין משום הברת היוד והנה ראיות הדברי חיים מכתבי מהרי"א יש לדחות אך עכ"ז מסתבר יותר דבנוטה לפתח כותבין שני יודין כדברי הב"ש דדברי הט"ג דחוקים המה ונוכל לסמוך על דברי הב"ש והדברי חיים ובפרט שהעיד כן בשם כמה האחרונים ומהרש"ל:

וגם משם פריידיל גופא ראיה דהמנהג הוא לדידן דכותבין בשני יודין ואם נימא דהיכא דנוטה לפתח כותבין בשני יודין אפשר לומר דגם פריידיל לפי קריאתנו הוי ג"כ נוטה לפתח ולא פתח ממש אבל אם נימא כדברי הטוב גיטין דתלוי בהברת היוד לדידן בשם פריידיל לא ניכר הברת היוד

ונשובה לדינא בנ"ד דמדברי הפוסקים נראה דאף לפי קריאתנו כותבים פריידיל בשני יודין והנה אם היינו אומרים דקריאתינו פרדיל היא בפתח גמור ולא בנוטה לפתח הי' צריך לכתוב כזה פרדיל בלא שום אלף כאשר כבר הבאנו לעיל דפתח כותבים בלא אלף וכן לדברי הטוב גיטין דאין חילוק בין נוטה לפתח או פתח גמור רק אם הברת היוד ניכרת וא"כ בשם פרדיל שאין הברת היוד ניכרת הי' ג"כ צריך לכתוב בלא אלוף ונראה דאין לזוז מהמנהג ולכתוב פריידיל בשני יודין ועיקר הכלל בעניני שמות לעשות כאשר הורו לנו רבותינו ז"ל ולאמשוכן נפשותינו להצדיק דבריהם בכל האפשרי כאשר חובה עלינו בכל דבר אשר אנו מסתפקים לדעה מה יעשה ישראל לבטול דעתינו נגד רבותינו ז"ל ובפרט בעניני שמות מאחר שכל נפסק להלכה דשם זה נכתב כן כאשר נכתב כן נדע דשם זה הוא ואם נשנה מדעתיהם הוי שינוי:

אך עכ"ז נראה לענ"ד אם יסכימו לזה הגדולים דהולכין בזה אחר חתימתה אם יכולה לחתום א"ע כאשר היא חותמת כן מהראוי לעשות הן אם חותמת א"ע פרדיל בלא אלוף כלל הן אם חותמת א"ע פראדיל באלוף הן אם פריידיל בשני יודין הכל לפענ"ד מהראוי לעשות כחתימטה זולת אם חותמת א"ע פרידל ביוד אחת נראה דאין לעשות כחתימתה שביוד אחת היא חיריק או צירי:

והנה בדברי חיים נסתפק באשה ששמה שינדל שמבואר בב"ש בחד יוד (שמורה על צירי) אם היא חותמת א"ע בשני יודין כדת מה לעשות אף דאזלינן בתר חתימה כאשר כתב הנו"ב בשם טאלצא היינו שאין היכר במבטא להיות שינוי בקריאתה מאשר היא החתימה אבל אם יש היכר במבטא שהקריאה אינה כהחתימה אפשר דאין לילך בתר החתימה וא"כ בשינדל שנקראת בצירי והוא חד יוד וחותמת א"ע בשני יודין שהוא פתח חריף שהוא שינוי הניכרת במבטא אפשר דאין להשגיח על החתימה ונסתפק שם בזה:

וא"כ הוא הדין בנדון דידן להיפך שפריידיל כפי המבואר בפוסקים הקריאה היא בפתח חריף ואם חותמת א"ע ביוד אחת מורה על צירי הוא שינוי במבטא כנ"ל דברי הדברי חיים שמצירי לפתח חריף הוא היכר שינוי במבטא ג"כ יש ספק אם להשגיח על החתימה:

אבל לענין שאר השינוים שהיא חותמת א"ע בלא אלף כלל שהוא מורה על פתח דבאמת יש מקום לומר שקריאתינו בשם פרדיל הוא פתח גמור ולא נוטה לפתח ואף אם נימא שהוא נוטה לפתח מ"מ אין כ"כ שינוי במבטא שנראה שבין פתח גמור ובין נוטה לפתח אינו ניכר במבטא כ"כ שהרי אנו מסופקין על שם פריידיל על איזה אופן נקרא עכ"פ אינו שינוי כל כך במבטא נראה דיש לכתוב כהחתימה שהרי אף בשינוי גמור שם. בשם שינדיל שחותמת א"ע בשני יודין רצה מתחילה הדברי חיים לומר לכתוב כמו שחותמת אף שהי' בוודאי שינוי במבטא מצירי לפתח חריף אך אחר כך נסתפק בדבר אבל בנדון דידן שאין שינוי כל כך בוודאי יש לילך בתר החתימה והוא הדין אם חותמת את עצמה פראדיל ג"כ יש לכתוב כן אף שכבר בארנו שעל נקודות פתח אין לכתוב אלף כלל מכל מקום אינו מזיק אם נכתב באלף וכמבואר בנחלת שבעה בסי' מ"ה אות י"ד דאף על גב דפתח נכתב בלא אלף מכל מקום אם נכתב אלף אינו מזיק דאלף מורה על קטן ועל פתח ומשום הכי בחותמת את עצמה באלף מהראוי לכתוב באלף ובדיעבד נראה דאין חשש פסול בכל אופן שנכתב הן אם נכתב פרדיל בלא אלוף הן אם נכתב באלף הן אם נכתב בשני יודין אך לכתחילה צריך לכתוב בשני יודין כפי המנהג שלנו כן נראה לפענ"ד הקלה והקלושה:

תוכן העניינים

נפש חיה אבן העזר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה