נפש חיה אבן העזר· רבי חיים אלעזר וקס
סימן כה
על דברי תשובת הנו"ב בחלק אה"ע בסי' ס"ב ס"ג ס"ד הנשענים על דברי הר"י ברזילי הובא במהרי"ק שורש ל"א וז"ל מצאתי כתוב ר' נתן המכירי שאל מאת רבינו יצחק בר' יהודא בן י"א שנים שקידש לו אביו אשה בטבעת ועדים אם ימאן צריכה גט או לא והשיב שצריכה גט שמצינו בכל מקום שזכין לאדם שלא בפניו כו' והביא המשנה למלך בפ"ו מהלכות גירושין ופלפל שם הנו"ב אם יש בזה חשש דאוריי' והקשה עליו ממאי דאיתא בקידושין בדף י"ט ואי אמרת מייעד א"כ מצינו אישות לקטן וע"כ דאין בזה חשש דאורי' ופלפל בזה הרבה:
ואענה אף אני חלקי מה שלא מהני קידושין לקטן מטעם זכי' לפי מה שהביא הרא"ש בכתובות בדף כ' בסוגיא דבר שטיא זבין נכסי בשם הרמ"ה וז"ל כתב הר"ר מאיר הלוי ז"ל נכסים שנתנו לו במתנה הוין ברשותו ואם הקנו לו אותם בקנין או בחזקה ע"י אחר דקנאם קנין גמור ואין מכירתו בהן כלום אבל קנה נכסים אפילו זכין לו ע"י אחר לא זכה בהן זכי' גמורה דזכיית המקח אינו בא מכח המוכר לבד עד שיהי' גם הלוקח בר דעת וראוי להקנאה כי צריך גם הלוקח להתחייב לו בדמים ואדעתא דהכי קא מקני לי' ואם אין בו דעת להתחייב בדמים שיוכל המוכר להוציא ממנו בדין לא גמר למקני לי' כו' יעו"ש:
כלל דברי' דבמכר אין הקטן קונה מתורת זכיה כיון שהוא לא יוכל להתחייב לחבירו בדמים אין המכר רוצה להקנות לו:
והנה התוס' בכתובות בדף נ"ה ע"ב שם בד"ה הרי זו מקודשת כתבו על מאי דאיתא שם בגמרא האומר לאשה הרי את מקודשת לי ע"מ שאין לך עלי שאר כסות ועונה הרי זו מקודשת ותנאו בטל דהוי מתנה על מה שכ' בתורה כתבו וז״ל אבל קשה דלענין ניזקין נימא שלא יוכל למחול דהוי מתנה על מה שכתב בתורה וכי תימא הכי נמי והתנן בהחובל בדף צ"ב קרע את כסותי ושבר כדי על מנת לפטור פטור ותירצו בתירוץ השני וז"ל ועי"ל דניזקין לא דמי לקידושין דהכא היינו טעמא דאין קידושין לחצאין דאין לך קידושין שאין לה עליו שאר כסות ועונה וכן גבי נזיר אין נזיר לחצאין אבל גבי ניזקין לא שייך למימר הכי ע"כ יעו"ש:
וא"כ בקידושי קטן ניהו דנימא דזכין לו לקטן מ"מ הא לא יכול להתחייב כנ"ל דברי הרמ"ה גבי מכר וא"כ אינו יכול להתחייב בשאר כסות ועונה ואם היא תתבע אותו בשאר כסות ועונה בוודאי לא יתחייב דאין קטן מתחייב בכלום ואינו יכול להתחייב ושוב אין אישות לחצאין ודו"ק: