נפש חיה אבן העזר· רבי חיים אלעזר וקס
סימן יד
על דבר העגונה חי' מלכה משפערוב אשר בעלה הי' שמו חיים וואלף אלטמאן והלך מביתו ולא שב עוד ולעיר זאקראטשין בא אחד ואמר לפני אחד משם שמו ר' גבריאל ששמו חיים אלטמאן ויש לו אשה בלא בנים ומחמת קטט הרחיק מאתה (וכל אלה הי' בר' חיים הנ"ל) ומת האיש הנ"ל בזאקראטשין ונמצא באמתחתו פאס על שם חיים אלטמאן משפערוב והפאס הנ"ל נשלח בחזרה לק"ק שפערוב והבארגעמייסטער הכירו שזה הוא הפאס בעצמו שנתן לר' חיים הנ"ל בנסעו מק"ק שפערוב וזה הפאם בעצמו נשלח לו בחזרה עוד העיד ר' ישעי' שמחה בוים מראדמסק אחי האשה העגונה איך שהוא שמע מר' גבריאל הנ"ל קודם שהעיד לפני ב"ד שידע שזה ר' חיים הנ"ל הוא מעיר שפערוב ויש לו שם אשה בלא בנים וגם יש לו בשפערוב חלק בבית נחלה (וגם זה אמת שיש לו חלק בבית נחלה) אך בגביות העדות שהוגבה לפני ב"ד מאת ר' גבריאל הנ"ל לא הזכיר אם שידע ר' גבריאל שהאיש הנ"ל הי' משפערוב ור' גבריאל הנ"ל אומר עתה שאינו זוכר זאת זהו תוכן השאלה:
והנה צדדי ההיתר מפורסם בזה בכל הפוסקים והנה כפי הגביות עדות מר' גבריאל הנ"ל אין בזה ממש שלא ידע שם העיר כלל ושם אביו והנה מהדין צריך שמו ושם אביו ושם עירו ושמו ושם אביו בוודאי לא מהני ומה שמבואר בסי' י"ז ס' י"ח דמהני שמו ושם אביו לחוד ביאר בחלקת מחוקק בס"ק ל"ח דהיינו שיש הוכחה שבעלה של זה מת אבל כאן אף שם אביו לא הוזכר אך דכינוי שם משפחה מה שהי' שמו אלטמאן הוי כמו שם אביו כדאיתא בקונטרס עגונות בס"ק ק"ב בשם הר"א מזרחי דכתב וז"ל אם יש לו כינוי כגון אברהם פארות שבמקום פלוני די במה דהכינוי עומד במקום שם אביו וכן הוא שם בק' ק"ה וז"ל כינוי אשכנזי הוי כמו שם אביו ואם לא הוחזק פלוני אשכנזי' בכל עיר די בשמו ושם עירו לחוד כמו אברהם פארות שכתב הריב"ץ דדי בשם מקומו בלא שם אביו ועי"ש וכן הביא הב"ש בס"ק נ"ח בשם המרשד"ם וז"ל ושם מדינה לא מהני ושמו ושם משפחתו מהני מהרשד"ם בסי' ל"ה וא"כ אף דאנן קיי"ל דבעי שמו ושם עירו ושם אביו וכאן לא הוזכר שם עירו לפי הגביות עדות של ר' גבריאל מ"מ יהי' נ"מ אם נחזיק לעדות העד מפי העד שאמר שם עירו ג"כ יהי' שפיר שמו ושם אביו ושם עירו וכן אף אם נימא דלא מהימן העד מפי העד אך נחזיק כפי הגביות עדות שלא הוזכר שם עירו והוי כאן רק שם אביו מ"מ מהני בצירוף אומדנות והוכחות כדברי הח"מ הנ"ל וכדברי הבית שמואל בס"ק ס' וכאן הוי אומדנות והוכחות כאשר יבואר לקמן ושם משפחתו הוי כמו שם אביו:
אך ראיתי בנו"ב בסי' מ"ב שכתב וז"ל ועוד בה שלישית מה שכתבתי שיש ריעותא בגוף העדות שלא הזכיר שם אביו ואלו מה שאמר וועלי יש לחשוב כמו שם אביו והדבר קשה להקל ואין לדמותו לכינוי פארות שהזכיר הריב"ץ דכאן כל המשפחה נקראים בשם וועלי עכ"פ:
והמה אינם מובנים לי דבפירוש מבואר בקונטרס עגונות הנ"ל בשם המרשד"ם הנ"ל דשם משפחתו מהני ואפשר לומר דהיכא דהזכיר שם עירו אז הוי שם משפחתו כמו שם אביו כדברי הק"ע בשם המזרחי כיון דלא הוחזק פלוני אשכנזי בכל העיר אבל היכא דלא הזכיר שם עירו לא מהני שם משפחה אבל באמת זה אינו דבכל מקום דמהני שם אביו שם משפחה ג"כ מהני וגם לפי הטעם שהביא בק"ע בשם המזרחי דכיון דלא הוחזק שם אשכנזי בכל העיר מהני ה"ה בשם משפחה בלא שם העיר דמהני למ"ד דמהני שמו ושם אביו בלא שם עירו דהוי כמו שם כינו לו לבדו דבוודאי מהני כמו שם פארות דמהני ג"כ כמו שם אביו ומה שכתב הנו"ב דכינוי משפחה לא מהני כיון דכל המשפחה שמם כך מ"מ מהני כיון שידוע שמהמשפחה זו לא נאבד עוד אחד ששמו כך א"כ בוודאי ידוע שהוא שנאבד מאותו משפחה ולחוש עוד למשפחה אחרת ששמה כך לא חיישינן דא"כ אף בכינוי שם האיש זה לבדו ניחוש דשמא הי' עוד אחר שיש לו כינוי זה וע"כ דחשש זה רחוק הוא ולא גרע עכ"פ משמו ושם אביו וה"ה בשם משפחה היכא דידוע דלא נאבד מאותו משפחה אחר ששמו כך:
וכן ראיתי אח"כ במהרשד"ם בסי' נ"ה דכתב וז"ל מ"מ בנ"ד הוי עדיף משהזכיר שם אביו כיון דהזכיר שם משפחתו דשמו ושם אביו שכיחא טובא כמו ראובן בן יעקב ואפ"ה למעשה סמכינן על שמו ושם אביו או שמו ושם עירו וא"כ בנ"ד שהזכיר כינוי המשפחה יעקב עזר עדיף טפי ואם ימצא שאינו חסר אדם מאותו המשפחה שיקרא שמו יעקב עזר אלא זה יעקב עזר בעל האשה הנ"ל אשתו מותרת כ"ש כאשר נצרף עדות סימניו ועניניו שיעלו במקום שם עירו שלא הוזכר ואע"פ שלדעת הר"י בטל תה"ד כתב דלא סמכינן אסימנים כלל מ"מ כה"ג דנ"ד שהזכיר שמו וכינוי משפחתו יועילו סימניו ועי"ש:
הרי בפירוש מבואר בדבריו כסברותינו הנ"ל דכינוי משפחה מהני היכא שנודע שאין במשפחה זו איש אחד ששמו כשמו שנאבד ואפשר דהנו"ב מיירי היכא שאנו מסופקין שמא יש במשפחה זו עוד אחד ששמו כן שנאבד:
ובנ"ד בוודאי אין לספק בעוד אחד במשפחה זו וגם באפשרי לשאול ט"ז אם יש לספק על עוד אחד ממשפחה זו שנאבד ואם אין לספק בזה בוודאי הוי כשמו ושם אביו:
ועתה נחזה אם חשוב כאן שם עירו ג"כ כאשר אומר העד מפי עד שהוא מעיר שפערוב או כיון דהעד הראשון אומר עתה שאינו זוכר זאת העד הראשון נאמן יותר כאשר הביא בשם הרמב"ן שכל עד מפי עד אם בא האחר וכפר הראשון נאמן וכאשר הובא בש"ך ביו"ד בסי' קפ"ה ס"ק ו' אך כאן אין הראשון מכחיש רק שאומר שאינו זוכר ואין זה הכחשה ושפיר השני נאמן ומה שכתב הרב המה"ג משפערוב כי מאחר שבהגב"ע שהוגבה בב"ד מר' גבריאל לא הזכיר זאת שאמר ר' גבריאל שהי' מפשערוב הרי גם הב"ד מכחישים שלא אמר כן שבוודאי הב"ד שאלו על כל דבר גם מזה לענ"ד אין ראי' שיוכל להיות שר' גבריאל הנ"ל לא ידע כלל אם יצרך להעיד זאת שהוא מפשערוב ולדעתו כיון ששמו ר' חיים אלטמאן די בכך ולזאת לא העיד בב"ד ומש"ה גם עתה אומר שאינו זוכר דהוי מלתא דלא רמיא עלי' דאיניש ומה שהב"ד לא שאלו אותו על זה ג"כ אין ראי' דלא הוי אדעתיהו לשאול אותו מה שלא אמר אם יודע יותר ולכן לפענ"ד אין זה הכחשה ואפשר מהימן העד השני שאומר משמו:
ועוד יש היתר אף בלא הזכרת שם עירו כיון שהי' נמצא אצלו הפאס והפאס הוי כלים דלא מושלי כמבואר בנו"ב מהדו"ת בסי' מ"ו ובתחום סופר בחלק ראשון מאה"ע בסי' ס"ח ובכלים דלא מושלי לדעת הב"ש בסי' י"ז בס"ק ס"ט לא חיישינן לשאלה אף למ"ד סימנין דרבנן וגם הבית מאיר כתב דהנוטה להקל בשעת הדחק לא הפסיד: