נפש חיה אבן העזר· רבי חיים אלעזר וקס
סימן יג
ב"ה ר"ח טבת תרכ"ט לפ"ק קאליש:
לכבוד המה"ג חריף ובקי נ"י כ"ש מו"ה רפאל נ"י אבד"ק סטריקעוו:
יקרת מכתבו קבלתי. ועל דבר העגונה אשר הוכר בט"ע הכיס שלו הנקרא בייאגארטעל וגם חתיכ' משלאפראק שלו וגם חתיכה מד' כנפות שלו וגם האיש הנ"ל הי' בווארשא ונמצא אחר כך נטבע בנהר ווייכסל ודעת כבודו להתיר:
א) מטעם המבי"ט היכא שהלך יהודי במקום פלוני ואח"כ נמצא הרוג בדרך זה דאמרינן זה שנאבד זה שנמצא:
ב) מכח הכרת הכיס והחתיכה מד' כנפות בט"ע וגם החתיכה משלאפראק וכתב כ"ת דאף דמה שאומרים שמכירים החתיכה משלאפראק בצבעונו והוי כעין חיורא וסומקא ע"ז הביא כ"ת בשם הפ"ת שהביא בשם הח"ס בחיורא וסומקא דאפשר דאם יש כמה מיני צבעונין אפשר דהוי סימן מובהק וכאן שאומרים שהבלאמען הוי עקומין והגרונד רויט אפשר דהוי סימן מובהק ואף לדעת הב"י דאף בכלים דלא מושלי חיישינן לשאלה מכל מקום אפשר דבכה"ג בבגד ציצית דמסתבר יותר דלא מושלי אינשא כדאיתא בתקנות עגונות וגם כיון שהכירו כל בגדיו דאיתא בתשובות דלא חיישינן דהשאיל כל בגדיו ונשאר הוא ערטלאי והוא חזקה אלימתא יותר ואפשר דבזה אף הב"י מודה מכל הנהו טעמי הראה כוחא דהתירא:
ולפענ"ד יש לפקפק בכל זה:
א) לא נוכל כאן לצרן טעם והיתר המבי"ט משום כאן נמצא וכאן הי' דאטו בשביל שהי' בווארשא מוכרח לעבור על הנהר ווייכסל שמא יצא מהעיר ווארשא במקום אחר ולא על הוייכסל ואם נימא דבסתמא הלך לביתו שהי' לו לעבור על הווייכסל מנין נדע זאת שמא לא הלך לביתו כלל וגם בלאו הכי בשו"ת נו"ב בסי' מ"ו חולק על המבי"ט כיון דבדרך שיירות מצויות לא שייך כאן לומר שזה ההרוג הוא זה האיש שהי' כאן שהרי גם אנשים אחרים הי' כאן ומדוע לא נימא שהוא איש אחר מאנשים שהי' כאן וכן בנ"ד סמוך לווארשא בוודאי שכיחא הרבה שיירות:
וגם ההיתר שהוכר חתיכה משלאפראק בט"ע וניכר בצבע וכתב כ"ת דאף דצבע לא הוי סימן כדאיתא בגמרא בחיורא וסומקא מ"מ היינו דוקא בחיור כולו או אדום כולו אבל בצבעונים משונים הביא בשם הפוסקים דמהני והכא שאומרים שהבלאמען הי' עקומים והגרונד רויט אפשר דהוי סימן מובהק עכ"ד והדברים הללו תמוהים המה בעיני דפשיטא דזה לא הוי סימן כלל מראה הבגד ופרחים עקומים וגוף הבגד מראה אדום פשיטא דזה לא הוי אף סימן אמצעי כלל דאטו לא נעשה בגד זה רק לאדם זה. בטח נעשה כמה מאות חתיכות בגד בפאבריק זה אשר נעשה ממנו אלפים בגדים כאלה ומה זה סימן ותמהתי שהביא דבר זה מפוסקים וראיתי שהביא כזה בשם ספר משכנות יעקב אך אף ספר זה לא מצאתי:
אך ראיתי שהביא בשם ספר המלקט פ"ת שהוא הביא כן וראיתי שמה שהביא זה בשם חתם סופר ועיינתי בחתום סופר וראיתי שכתב להיפך וז"ל שם בסי' מ"ח ועתה אומר אני גבי דצבע הוי סימן גרוע שבגרועים שמחתיכת בגד אחד נעשה כמה מלבושים מ"מ היינו אם כל מלבושיו מצבע אחד אבל שיהי' שני הצבעים שוים משני אנשים ואתרמי כולי האי יעו"ש:
הרי שכתב בפירוש שמראות הצבעים בחתיכה אחת לא הוי אף סימן גרוע אך על עדות אביו שהכיר חתיכה משלאפראק וגם חתיכה מד' כנפות הי' אפשר לומר דהוי סי' אמצעי שני אלו הצבעים ביחד כדברי החתום סופר אך שוב חיישינן לשאלה ולא שייך האי סברא דלא ישאיל כל בגדיו וישאר ערמלאי כיון דחיישינן דישאיל רק בגד אחד שוב השני לא הוי סימן כלל דהוי כמו חיורא וסומקא דאינו סימן כלל אף סימן אמצעי והסימן לא הוי רק משני אלו ביחד ואם באחד חיישינן לשאלה שוב השני לא הוי סימן כלל (ועדיין יש להעיר בזה ב"ה דהוי כמו שאלה דיחיד לומר שהשאיל לחבירו בגד אחד מבגדיו וחבירו הי' לו בגד השני גם כן כמוהו והשאיל בגדו לאיש אשר יש לו בגד שני כמוהו וגם בזה יש לדון) ומה שהביא כבודו בשם הנו"ב בסי' מ"ג דאם אומר שחלק התחתון של הצייג הוא כך וחלק העליון הוא כך הוי סימן אמצעי. הנה בגבויות עדות לא ראיתי זה שאומר כן עד בענינים אלו ואלו אמר כן עד על בגד אחד לבד שוב חיישינן לשאלה:
וגם מה שאמר עד שמכיר בטביעת עין החתיכה מלבד שיש לפלפל בזה שמא כוונתו רק ההכרה מצד הצביעה זולת זה נראה לפענ"ד דאי אפשר להכיר כלל בטביעת עין חתיכה מבגד מאחר שהטביעת עין הי' קולט כל הבגד ואי אפשר להכיר בטביעת עין חתיכה ממנה כאשר הארכתי במקום אחר בס' דמש"ה אין מעידין אלא על פרצוף פנים עם החוטם אף שבאבר אחד ג"כ אפשר להכיר בטביעת עין שעל כל דבר ודבר איכא טביעת עין ואף על חתיכת בשר כאשר האריך בזה הגאון בעל מגיני שלמה בתשובותיו בס' והקשה באמת מדוע לא מהני טביעת עין רק בפרצוף פנים עם החוטם ותירצתי בתשו' סי' ה' דשאני התם כיון דהי' לו הכרה בטביעת עין בכל הפרצוף פנים בלתי אפשר להכיר חלק ממנו כל שאין עליו כללות התמונה בחייו והוא פרצוף פנים עם החוטם עדיין בזה אפשר להכיר כללות התמונה יעו"ש באורך וה"ה בהכיר מתחילה הבגד שלם בטביעת עין קשה לומר שיכיר חתיכה ממנה בטביעת עין כיון שהוא לא הכיר החתיכה בטביעת עין רק הבגד כולו וכעת הוא רק החתיכה ממנה ומסתבר שאינו מכיר רק הצבע שהוא אינו סימן:
מכל אלה קשה לי להיות סניף בדבר ואיני אומר לא איסור ולא היתר וידננו מי שלבו שלם בדבר: