כרך ב · דף רכ:
פעלת כו' בי' עביד כו' פעלת כו' דבי' אתעביד כלא בחשבנא: תמוה מאן דכר שמא דחשבנא כאן. ואיפשר ר"ל פעלת במלכות שהוא הפועל ועבד אומנתא דעלמא והיא חשבנא דביה תליין כל חשבנא בסיהרא. ועיין לקמן רכ"א ב' "דההוא שרש ישי כו' דלא אתמני ולא יקום בחשבנא כו' השתא כו' בזמנא קדמאה קיימא בחשבנא דכתיב כו'". ואע"פ שהאור נגנז בצדיק -- עם כל זה גם עתה העולם מתקיים בי' על ידי מה שנשפע למלכות. אלא שהאור בא בחשבנא וכמש"ל המוציא במספר כו'. וכגוונא דא במשכנא, המשכן שהוא המלכות היה בפקודי וחשבנא. (אבל באור הגנוז בצדיק אולי עליו נאמר "לא יחשבו את האנשים כי באמונה כו'", והן גבאי צדקה שהן בחינת צדיק כידוע) וכדמפרש והולך ר' אלעזר אח"כ דוהוכן בחסד כסא המלכות, ומ"מ לא יתיב עליה אלא באמת ושופט ודורש משפט, ולכן הכל בחשבנא וע"ד אתמנון תולדין כו'. ונ"ל לדרוש סיפיה דקרא ד"מה רב טובך כו' תסתירם כו' מֵרֻכְסֵי כו' מריב לשונות" (תהלים ל"א, כ'-כ"א) -- שהוא כמש"ל רכ"א א' (ח"ב רכא, א) דהוי סט"א שט לאסטאה כו' על מהימנותא דאומנין וקב"ה כפיף ליה כו' () ולא היה יכול לאסטאה אומנין לגנוב ח"ו דבר מאומנתיי', כי באמונה הם עושים - מהימנותא קדישא.