כרך ב · דף קלז:
ודא איהו לדוד בשנותו את טעמו: נראה דאבימלך כפשטיה בסט"א (ועיין ריש פרשת וישלח קס"ו א') ובשנותו את טעמו, היינו כדאמרינן לעיל קל"ד א' (ח"ב קלד, א) לא אחת אלא כמאן דאזדמנת כו' כדין כו' אתפרשא וז"ש כאן דקא מתפרשת כו'. ויגרשהו וילך לסטרא אחרא. כדאמר לעיל כיון דעאלת כו' כדין כו' בלא דחילו כלל דהא כו'.
לפרשא ימינא ושמאלא לקבלה לה: אולי ר"ל ז"ש במזמור זה (שמבקשת התפלה להתחבר למשה) "שבענו בבקר חסדך" - בימינא, "שמחנו כימות עניתנו" - בשמאלא, ועל ידי כן "יראה אל עבדיך פעלך כו' ויהי נועם כו'". ולקמן קל"ח א' (ח"ב קלח, א) ימינו וזרוע קדשו - הא אתערותא כו'. כבקשתה.