כרך ב · דף קכח:
זכי למחמי בנין כו': כדמייתי קרא וע"ד כתיב גבור בארץ יהיה זרעו.
וזכי בהאי עלמא: זהו הון ועושר בביתו. וזכי לעלמא דאתי - זהו וצדקתו עומדת לעד. וכתיב בתריה "זרח בחשך אור", דהיינו דאהפיך חשוכא לנהורא וזכי לחייבא.
כל מארי דינין לא יכלין כו': זהו חנון ורחום וצדיק, שהכל מתהפכין עליו לרחמים וחמלה ומצדיקין אותו.
בתריסר תרעין: אולי הן י"ב דקיימין בצדיק - ז"ה. וממנו שרש התרעין ברקיע. ().