כרך ב · דף לז.
אבל הא זכינא לכל האי: ששמעו האי קלא דמכרזא וכמש"ל זכאה חולקנא דזכינא כנ"ל.
וארחא אתתקן כו' ניזיל גביה: הואיל וזכינא כו' נקוה שנזכה גם כן לשמוע מרשב"י בהני קראי.
פתח ואמר כל כו': נראה שפתיחה זו הזמין ה' בפה קדוש רשב"י לתשובת שאלתם. וכמש"ל ומהאי דאמר מר אשתמע כו' בההוא מלה אתא כו' ארחא אתתקנא קמן כו' דהואיל והן כאין נגדו לא נחשב לו כלל לרבותא יתירא שהי' הורג פרדשכי כו'.
הוא כאין: עיין מקדש מלך שפירש בשם הגהות הרח"ו בכתר דקדושה. ואף שיש מקום לזה לומר שזהו שכיון לתרץ קושייתם שלכן הכה כל בכור נגד בחינת כתר שנקרא 'בכור', ועיין לקמן סוף עמוד ב'. אבל מכל מקום פשט המאמר משמעו דכאין ממש קאמר, וכדמסיים "כהאי עלעולא כו' כלא חשיבין". ומפרש כאין חד מלתא עם כלא חשיבין.
דכליל מאת ואת: בתיבת זאת יש ז' את. והזיי"ן רומז על ואת, כי יש בזיי"ן ז', והנקודה שע"ג רומז לשביעית שהוא התי"ו שהוא במלכות כולל ת' בתי דינין - ת' תחיה, ת' תמות כו'. ועיין ריש פרשת חקת ק"פ ריש ע"ב (ח"ג קפ, ב).