אור ברסלב

נמוקי אורח חיים· רבי חיים אלעזר שפירא

סימן תרצו

סימן תרצה

סעיף ד'. (א) שאין אבילות נוהג בפורים לא בי"ד ולא בט״ו. עיי' מ"ש ראיה מדברי הרמ"א אלו בחיבורינו מנח"א (ח"ב סי' ה') לענין חיוב משתה ושמחה בט"ו (שושן פורים) גם לדידן כיון שגם אבילות יום ראשון נדחה אז כנז' ברמ"א ועיי' בדברינו לעיל סי' תרצ"ה (ס"ק ז' וס"ק ח').

והנה נלע"ד כי במקומות האשכנזים שאינם נוהגים שום סעודה משתה ושמחה ביום שושן פורים וכחול שווינהו (גם) רבנן שלהם. והסעודה שעושים בליל ט"ו רק השלמת סעודת י"ד וממילא לא תחשב לסעודת ט"ו כי סעודת פורים שעשאה בלילה לא יצא י"ח ע"כ אם אירע להם אבילות ל"ע אז ביום ט"ו בודאי צריכין לנהוג בו אבילות כי הרמ"א שכתב שנוהגים שאין נוהגים אבילות לא בי"ד ולא בט"ו היינו לשיטתו כד' המנהגים ושארי פוסקים ראשונים דשמחה נוהג מדינא גם ביום ט"ו כנ"ל אבל לאותן שאין נוהגים כן ובע"כ ס"ל דהוא רק איסור הספד ותענית נוהג זב"ז ולא משתה ושמחה (וכמו שנהג הגר"א מווילנא סעודת פורים בדיוק רק יום י"ד לבד ולא בט"ו) ע"כ בודאי אסור להם לנהוג קולא גדולה כזו לבטל אבילות בט"ו ולתפוס החבל (לקולא) בשני ראשין כיון שאין מחזיקין אותו ליום משתה ושמחה כנ"ל.

ב אבל דברים שבצינעא נוהג. הנה בפע"ח (שער הפורים פ"ו) בהג"ה הר"י צמח ז"ל מכאן לאבל בפורים שאינו נוהג דברים שבפרהסיא ולא דברים שבצינעא כי גם בפורים יש יסוד אבא עכל"ה. ומ"ש ״ולא״ דברים שבצינעא הוא תמוה דוכי עדיף משבת דפסקינן דבשבת ג"כ נוהג דברים שבצינעא א"ו ברור דט"ס הוא תיבת ״ולא״ (אפי' שכתב כן בכל הדפוסים חדשים גם ישנים מס' פע"ח) וצ"ל ״אלא״ דברים שבצינעא (נוהג) ואז מובן בפשיטות מ"ש כי גם בפורים יש בו יסוד אבא (היינו שנתגלה) ודומה לשבת במ"ש בכהאריז"ל ובסידורו הטעם שאין אבילות נוהג בשבת רק דברים שבצינעא כי מוחין דאבא מכוסין ומוצנעין תוך מוחין דאמא לכן אפי' בשבת הם אינם ולכן אסורים דברים שבפרהסיא מגולים אינם חסרים ממנו עכל"ה (והיינו בשבת מוחין דאבא) וכן הוא בפורים דרק דברים שבצינע' נוהג (וכפסק הרמ"א ז"ל בזה גם כן) משום שגם בפורים הוא הארת יסוד אב"א כנודע וז"פ.

ג דברים שבצינעא נוהג. נסתפקתי להלכה במי שהוא בפורים תוך יב"ח על אב ואם ונוהגים באותו העיר כי באים נכרים בפורים בכלי זמר לבתי הנגידים ובפרט לבית הרב ומנגנים שם בנבלים כמו חצי שעה בעת הסעודה ואם לא יניחום אז בפורים מפני שהוא תוך יב"ח יהי' כמו אבילות דפרהסיא. והנה ראיתי בשו"ת זרע אמת הספרדי (ח"ב סי' קנ"ז) במי שהוא מנגן בכלי שיר ואיתרע בי' מילתא ר"ל בחוה"מ סוכות ונוהגים שם לנגן בנבלים בליל הושענא רבא משום שמחת יו"ט וזכר לבית השואבה וסיים שם להתיר לאותו האבל בעצמו לנגן בכלי זמר שלו בליל הו"ר והגם כי שם הוא ביו"ט בעצמו דאין אבילות דפרהסיא נוהג לכ"ע וכאן בפורים יש דיעות בזה דאבילות נוהג גם בפרהסיא, וגם שם כ' טעמי ההיתר כיון שאם הי' המעשה דאם לאו ינגן האבל הזה תתבטל כל החבורה מנגני כלי זמר ביו"ט בהעיר הזאת ושיש בבא א' שאינו יודעים רק הוא לנגן ע"כ התיר אבל הכא לא יתבטל הכלי זמר רק מבית אותו שהוא אבל תוך יב"ח, מ"מ שם מיירי שהמנגן בכלי שיר הוא תוך ז' כנז' אבל הכא המנגנים הם נכרים והוא רק (השומע) תוך יב"ח דכל האיסור לשמוע כלי זמר הוא מה דנראה מהך דמ"ק בטוש"ע יו"ד (סי' שצ"א) דאינו נכנס לבית המשתה כל שלשים ובאו"א כל יב"ח והיינו משום שיש שם כלי זמר ומכאן סמכו העולם לאיסור לשמוע כלי זמר כל יב"ח (וכמ"ש שם בתשובת זרע אמת) וכיון שפורים הם ימי משתה ושמחה ומחוייב לכ"ע בשמחה אז מי שהוא רק תוך יב"ח ולמה נאסר אז אלו המנגנין בכלי זמר ובפרט בבית הרב שמתכנסים שם אנשים ת״ח לשמוח בשמחת פורים מ"ע מדברי קבלה ואם ישלחו וימנעו הכלי זמרים שכבר באו כדרכם בכל שנה יהי' כאבילות דפרהסיא בפורים שהוא מדבר' קבלה כד"ת דמיא נגד אבילות דיב"ח שהוא לכ"ע רק מדרבנן וגם האיסור לשמוע כלי זמרים לאו בפירוש איתמר אלא מכללא דבית המשתה איתמר כפי שסוברים העולם כנ"ל וגם זהו ספק אולי לא גרע פורים במצות שמחתו ממי שמשיא בנו או בתו או אחיו שלא קיימו פו"ר שה"ז שומע כלי זמר תוך יב"ח כפי המנהג וכמ"ש שם בש"ע ועל ימי הפורים לא נאמר כלל איסור. אולם כיון דמבואר בש"ע בזה להלן בסי' הזה (סעי' ו') דאין שולחין לאבל משלוח מנות תוך יב"ח ובפרט מיני שמחה משמע דמזכירין לאבל גם בימי הפורים תוך יב"ח את אבלו והגם שהוא בשאו"ת הלא גם מניעת הכלי זמר יהי' בשוא"ת בנידן דידן. אך באמת כ' המג"א בזה (ס"ק י"ב) דעפימש"כ המחבר ביו"ד (סי' שפ"ב) והיינו דנהרא נהרא ופשטי' דבמקום שאין נוהגים אבילות כלל בפורים אז מותר לשלוח מנות כמו בשבת עיי"ש ועיי' ברמ"א יו"ד (סוף סי' שפ"ה סעי' ג'). ובפרט תוך יב"ח וכיון דבני האשכנזים יוצאים ביד רמ"א דאין אבילות נוהג בפורים ע"כ כשבאו כבר הכלי זמרים ובפרט כשיש רבים בחדרו כנ"ל אין למנוע אותם לנגן (תוך יב"ח) כמו בשאר השנים אמנם אם ימנעם אחר מבחוץ שלא יכנסו אז לנגן בכליהם באופן שלא ירגישו העומדים בפנים לשמוח בשמחת פורים כנ"ל בודאי מהנכון.

תוכן העניינים

נמוקי אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה