אור ברסלב

נמוקי אורח חיים· רבי חיים אלעזר שפירא

סימן תרפח

סימן תרפו

סעיף ג'. (א) קורים בי"ד. ופשוט דרק בי"ד צריכי' לקרות אבל בט"ו (במקומות שאין שום ספק מוקפת חומה כפי הקבלה שבידיהם) אסור לקרות במגילת כשרה (בפרט בעשרה) וגם בלא ברכה משום דה"ז קורא למצותו בט"ז והרי ולא יעבור כתיב וכמ"ש המרדכי (ומובא בט"ז בזה ס"ק ד') דלכך לא תיקנו ספיקא דיומא בפורים לקרות המגילה בט"ו ג"כ משום ולא יעבור ורק משתה ושמחה נוהג בשתי הימים וכמ"ש הפוסקים והרמ"א וכמו שביארנו באורך בעה"י בשו"ת מנח"א (חלק ב' סי' ה') ובקונ' שירי מנחה ולקמן בזה (סי' תרצ"ה) עי"ש והיינו רק במשתה ושמחה נוהג בשני הימים גם לדידן ובמשתה ושמחה ל"ש ולא יעבור כמ"ש הר"ן ומובא בדברינו שם במנח״א משא"כ במקרא מגילה פשיטא דשייך ולא יעבור כנ"ל, ועוד י"ל דשייך בל תוסיף כמ"ש הראשונים איך הותר לעשות יו"ט שני הא מוסיף בסמוך לי' להזמן על דאו' ותי' משום ספיקא ואח"כ משום הזהרו מנהג אבותיכם שמא יגזור המלכות גזרה וכו' וה"ז סייג לד"ת ע"כ רשאין לתקן חכז"ל ול"ש בל תוסיף אבל הכא כיון דאמרו בפי' במגילה כדחז"ל ולא יעבור ולא רשאין לעשות גם משום ספיקא דיומא דעיבורא דירחא כ"ש במקום סאין ספק כלל מעולם די"ל דעובר על בל תוסיף וא"ת דאין זה מצוה דאו' רק מדברי קבלה הנה הגע בעצמך אם א' מוסיף מין א' על ד' מינים בשארי הימים דסוכות דאינו רק מדרבנן עכ"ז י"ל דעובר בל תוסיף מדאו' ויש לחלק דהתם עיקרו מדאו' הד' מינים משא"כ הכא דאין עיקרו מדאו' ע"כ צ"ע בזה ואכמ"ל) אבל עכ"פ מולא יעבור איכא איסורא, ודברי קבלה כדברי תורה:

וכתבתי להוציא מדעת הטועים ומטעים, ה' יצילנו ויעזרנו בב"א.

סעיף ו'. (ב) ואין עושין סעודת פורים עד יום א' בשבת. היינו כשחל ט"ו בשבת (בירושלים) עושי' הסעודה ביום א' לאחריו ולא בשבת עפי"ד הירושלמי (מובא בב"י בזה) את ששמחתו תלויי' בב"ד יצא זה ששמחתו תלויי' בשמים וכן הוא לעיל (סי' תי"ט) לענין סעודת ר"ח כשחל בשבת ועיי' בדברינו לעיל שם בזה (סי' תי"ט ס"ק א' בד"ה וגם בלכתך בדרך הזה) לענין סעודת פורים שחל בש"ק אם יוצא במוצש"ק להשלמת היום עי"ש ונ"מ גם לדידן בחו"ל בני י"ד שנוהגי' משתה ושמחה גם בט"ו (כנ"ל בסי' תרצ"ה ובדברינו בארוכה) וא"כ כשחל ט"ו בשבת צ"ל סעודה ביום א' וכמ"ש בשו"ת עולת שמואל להג' מהר"ש מפראג ז"ל (סי' ק"י) וכן נהגנו בעה"י אבל מה שנוהגי' הבעה"ב שעושין (כשחל כזה) הסעודה במוצש"ק י"ל דלא יצאו כיון דהוא סעודת פורים שעשאו בלילה אך צ"ע (כמ"ש לעיל סי' תי"ט) אם אולי בכה"ג מהני להשלמת היום, אמנם באמת התם בר"ח (בסי' תי"ט) י"ל שקלא וטריא כנ"ל אם יוצאי' סעודת ר"ח בלילה משא"כ בזה מדינא דגם סעודת פורים שעשאה בלילה לא יצא י"ח שנא' את ימי הפורים והוא הלכה פשוטה וברורה לכ"ע ע"כ גם לאשלומי לא מהני בלילה רק צ"ל ביום א' לאחר השבת כנ"ל.

תוכן העניינים

נמוקי אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה