אור ברסלב

נמוקי אורח חיים· רבי חיים אלעזר שפירא

סימן תרפה

סימן תרפב

א במג"א יש נוהגין בשנה מעוברת לקבוע תענית בכל יום ה' מפ' שובבי"ם ת"ת וכו' עיי"ש ובפמ"ג בא"א שם ומ"ש שם בפמ"ג לענין חל ר"ח ויום ט"ו ביום ה' אי אומרים הואיל ואידחי אידחי וכנראה שזהו שייכות תענית שובבים (לתיקון היסוד) בתענית רק ליום ה'. ולא ידעתי מנין זה ובהאריז"ל נראה דכל יומא זמניה היינו שיתענו בכל יום ויום מימי השובבי"ם לתיקון הנ"ל ועל כן נסתפקו החיד"א ז"ל בעבודת הקודש ודעימיה אם אירע ברית מילה שהוא סנדק או מוהל בימים האלו אם יותר טוב שיהדר אחרי מצות אלו לתיקון הנ"ל בימים האלו ושיסב על הסעודה שעדיין עושים בשמחה או יותר טוב אז התענית ולכאורה לא יבין הרואה מה שנסתפקו בזה דהא אפשר לקיים שניהם לעשות סעודה ביום הזה של הברית מילה ולהתענות ביום אחר מימי שבוע זאת דלאו דוקא ביום ה' מיוסד התענית לזה (רק המנהג הוא שראה הגאון המג"א ז"ל רק ליום ה' וכן הוא המנהג הוקבע בלוחות ליום ה' במדינות אשכנז היראים) אלא שזה אינו כיון דאותו יום אם עבר אין לו תשלומין ביום אחר דבלא"ה צריך להתענות אז בכל יום ויום כל ימי השבועות האלו וכמו שתמה באמת בעבוה"ק מה שנהגו להתענות רק בב' וה' ובהאריז"ל לא נמצא חילוק כלל בזה בין ב' וה' לכל ימי השבוע עיי"ש. אלא מפני שלאבותינו הי' זה באפשר כמעט בנקל כי הימים האלו קצרים משאר ימות השנה להתענות בכל יום ויום אז משא"כ בגודל חולשת הדורות מיום ליום הולך ומתמעט כחם מרוב הצרות ר"ל ועכ"פ ראוי שלא יחסר המזג גם בדורנו להתענות בכל שבוע משבועות הנ"ל יום א' איזו שיובחר לו היינו ששה תעניות בימי השובבי"ם (ששה שבועות) כדי שלא יחסר המזג הכונה מהשובבי"ם מבואם (מפרשת שמות) עד צאתם (במשפטים) ובימי העבור עוד שני תעניות בפרשיות ת"ת והח"י יתן אל לבו בתיקון יסוד צדיק ח"י עולמים כיה"ר ב"ב. ומהנכון איזו יום שיבחר לו ובכל שבוע ושבוע כיון שבלא"ה אין אנו מתענים תעניות אלו בצבור בקריאת ויחל (כמו שנהגו האשכנזים) וכמו שכתבתי כבר טעמי ונימוקי בחי' דברי תורה מהד"ת (אות פ"ב) עיי"ש באורך. וא"כ א"צ לכוין שיתענו כולם ביום אחד כנז'. וגם נהגו כמה מהצדיקים הקדושים מתלמידי תלמידי רבינו הבעש"ט זי"ע להתענות בשובבי"ם ביום ועש"ק שהוא יום הששי כנגד מדת היסוד ויש שנוועמים בעת הדלקת נרות ש"ק איזו דבר כדי שלא יכנסו לשבת כשהוא מעונה עיי' מדרש תנחומא בראשית (פ"ג) ובירושלמי תענית (פ"ב הלכה י"ד) ובש"ע או"ח (סי' רמ"ט סעי' ד') וברמ"א שם. ויש שמתענים עד הלילה בשעת הקידוש וכבר כתבנו בעה"י בחי' שער יששכר (מאמר צום העשירי בחדש טבת) כי יש להם על מה שיסמוכו המתענים בשובבי"ם גם עד הלילה ליל ש"ק כנז' כיון שהוא רק כתענית יחיד (שאין עושים אצלינו בצבור כנ"ל) ולתשובה לחסידים ואנשי מעשה וכבר כ' בש"ע הל' שבת (סי' רפ"ח סעי' ב') שכמה חסידים ואנשי מעשה שהתענו בשבת וכ"כ השל"ה הקדוש ומכ"ש דלהתענות בעש"ק ליכנס בשעה קלה לליל ש"ק בתענית שאינו עינוי לחסידים ואנשי מעשה מביני מדע בודאי מצוה ומותר לכתחלה כמו שביארתי שם בארוכה, ועיי' בט"ז להלן (סי' תרפ"ו סוף ס"ק ב') שכ' ג"כ החילוק בין אנשי יחידי סגולה שמתענים בע"ש כנ"ל דלא הוי כמתענה בשבת משום דלעומת זה יאכלו בתאוה טפי בליל שבת משא"כ לרוב העולם הוי עינוי וא"ש כדברינו.

תוכן העניינים

נמוקי אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה