נמוקי אורח חיים· רבי חיים אלעזר שפירא
סימן תרפא
סעיף ב'. (א) קודם ההבדלה. עיי' ט"ז מה שהאריך לבאר דצריכין להבדיל מקודם ואח"כ ידליק נ"ח ובס' מור וקציעה בנה דייק וסוללה ושפך השגתו האריך למעניתו על דברי הט"ז והרואה שם יבין וישכיל כי אין כדאי בטעמיו להשיג על הט"ז בזה ושפיר נהגינן כדברי הט"ז וגם כל העולם נהגו כן ומ"ש במו"ק במ"ש (הט"ז) דאין שייך כאן מעלת אפוקי יומא דלא ליהוי עליו כטונא, שהרי כשידליק ממילא פורק מעליו עול שבת, ואיך תאמר שעדיין הוא בקדושת שבת ואין ראי' מיקנה"ז שאינו סותר לקדושת שבת באמירת קידוש יו"ט (דהרי יו"ט יוכל לחול בשבת עצמו כמ"ש הט"ז שם) אכן אחרי העיון וכו' עדיין סברת אפוקי יומא במקומה עומדת, וראי' מיקנה"ז דהא ודאי לא סגי דלא אדליק, מקמי דמקדש על היום שהרי חייב בהדלקת נר של יו"ט וכו' עכ"ל המו"ק. ובמחכת"ה ז"א השגה כלל על הט"ז דשאני ביקנה"ז הגם שהדליקו מקודם נר של יו"ט אבל רק האשה הדליקה שהמצוה עלי' (מג' מצות נדה חלה הדלקת נר) והבעל הוא מקדש יקנה"ז ומוציא את ב"ב וא"כ אין זה סתרי אהדדי כ"כ משא"כ בנ"ח דנר איש וביתו הבעל מדליק וכיון שהדליק כבר בעצמו נ"ח והבדלה ג"כ רק הבעל מברך (כדפסקינן בש"ע או"ח סי' רצ"ו סעי' ח' ברמ"א דנשים לא יבדילו לעצמן משום שיש ספק אם נשים חייבות בהבדלה עיי"ש) א"כ אין שום הוכחה ודמיון מ"ש במו"ק ושפיר דברי הט"ז כנז'. וגם מה שהתמרמר ונתלבנו כ"כ במו"ק שע"י ההבדלה מקודם נ"ח מאחרין זמן הדלקת נ"ח, כבר כתבתי לעיל (בסי' תרע"ב) דבנ"י יוצאין ביד רמ"א שפוסק דבימינו שמדליקין בהבית אין נ"מ בהזמן והעיקר פרסומי ניסא הוא רק לב"ב והשומעים שהם שם מבפנים א"כ בודאי יכולין וצריכין לעשות הבדלה מקודם נ"ח כנ"ל.