נמוקי אורח חיים· רבי חיים אלעזר שפירא
סימן תרעח
א מי שאין ידו משגת לקנות גר חנוכה ונר שבת יקנה נר שבת מפני שלום ביתו. עיי' בדברינו במנח"א (ח"ה סי' ח' אות ט') מה שהנחתי בצ"ע מה דקשה טובא על מרן המחבר (בסי' רס"ג סעי' ג') כפסק הש"ס היינו כרבא (בשבת כ"ג ב') דנר שבת עדיף מקידוש היום משום שלום בית דהרי יוכל להתפלל ולקדש מבעוד יום מפלג המנחה ולמעלה ולאכול סעודתו מבעוד אור יום דהא ממילא העני רגיל לאכול מבעוד יום קודם ביהשמ"ש בכל יום בימות החול כדאמרינן בברכות (דף ב' ע"ב) ולמה לא ינהג כן בשבת שיגמור סעודתו עד שתחשך ואז ילך לישן וממילא א"צ לנר של שבת שהוא רק מוקדם מעלתו משום שלום בית שלא יכשלו בהליכתן מפני החשך כמבואר בפירש"י בשבת שם ובש"ע בנו"כ שם ואז כשיחשך יהי' נגמר הכל כנז' ויוכל לקנות יין ולקיים קידוש היום עיי"ש וגם בזה קשה לפי מה שכ' המג"א בזה (סי' תרע"ט) וכן נראה מלשון הרמ"א שם דידליק נ"ח בע"ש מבעוד היום גדול וכ' המג"א דעכ"פ יהי' מפלג המנחה ולמעלה וא"כ יוכל להדליק אז נ"ח תיכף ומיד מפלג המנחה ולהתפלל ולקדש ולאכול קודם שתחשך ולא יצטרך לנר שבת משום שלום כנ"ל ולמה לא יקנה לנ"ח כשאין לו על שניהם (נ"ח ונר שבת) וצ"ע (ודוחק לומר דלא יהי' לו שהות כ"כ להדליק נ"ח ולהתפלל ולאכול עד שתחשך אז בע"ש חנוכה שהוא מהימים הקצרים ביותר ופלג המנחה אינו רק שעה וחומש לפי ערך שעות זמניות רק פחות משעה וגם ביהשמ"ש אינו גדול כמו בימות הקיץ וא"כ אין זמן לגמור סעודתו עד שתחשך. ז"א, דהא יש זמן זה מפלג המנחה עד השקיעה קרוב לשעה וגם אח"כ כמו חצי אחר שקיעה"ח שעדיין לא תחשך עד צה"כ) ואין לומר דרבא דפסק כן (שם בשבת) דנר שבת קודם לא ס"ל כהך דרב (ברכות דף כ') דצלי של שבת בע"ש וכיון דאסור להתפלל של שבת ולקדש מבע"י אם כן לא יוכל לאכול סעודתו מבעוד יום ומיושב קושייתן וגם שם מ״ש במנח"א חלק ה' (עודנו בכתובים) כנ"ל על קידוש היום ונר שבת דנר שבת קודם. ז״א דהא עדיין קשה על מרן המחבר דפסק זה הכא כן לענין נר שבת ונ"ח וגם שם (בסי' רס"ג) לקידוש היום ונ"ח והנה הוא פסק (בסי' רס"ז סעי' ב) כרב דמקדימין בע"ש להתפלל ולאכול מבעוד יום ולמה פסק בזה (ושם בסי' רס"ג כנ"ל) דיקדימו נר של שבת משום שלום בית והא יוכל לאכול עוד מבעוד יום כנז'.