נמוקי אורח חיים· רבי חיים אלעזר שפירא
סימן תרנד
א ונוהגים ליקח כל יום ערבה חדשה ולקשרה בלולב והוא הדור מצוה. עיי' באה"ט בשם א״ז סי' תרנ"א וז"ל תמה אני על מנהג עלמא שלוקחים בכל יום ערבה חדשה ותוחבים באגודה ומתוך שמושכים למטה כדי שיהי' למטה מן ההדס נושרים עלי הערבה ויש קורעים בכונה ואינם מבחינים דלפעמים היו רוב העלים, ויותר טוב לדעתי לאגוד קודם יו"ט הערבה שלימה עם הלולב ויתן הלולב ולא יקח בכל יום חדשה עיי"ש עכ"ל. ולאשר מנהג אבותינו וכל ישראל יוצאים ביד רמ"א ז"ל שפיר נראה מנהגם כי מ"ש החשש שנושרים עי"ז רוב עלי הערבה הוא מילת' דלא שכיח' וכשלא נשרו רוב עלי' כשרה וגם כשלא יחליפה בכל יום לא הוי הדר כאשר עינינו רואות וכמ"ש רבינו הרמ"א כנז'. וא"ת הלא אי אפשר שלא ינשרו מקצת עליו עכ"פ ע"י התחיבה בתוך האגד וכיון שכ' המג"א לעיל (סי' תרמ"ז ס"ק ג') דנשרו מקצת עליו עמש"כ מרן המחבר דכשרה וכתב המג"א דמשמע דלכתחלה לא יקח אותה וא"כ עוברים עכ"פ על לכתחלה שאין ליקח אותה כשנשרו גם מקצת עליו, ז"א דהא לעומת זה כשלא יחליפה כלל בכל הז' ימים מ"מ הרי הוא בע"כ כמושה כבר באחרית הימים מז' יומין דחג והגם דכמושה כשרה הוא ג"כ רק בדיעבד וכנראה מדברי המג"א הנ"ל א"כ עדיף יותר לדקדק שלא תהי' כמושה (ולהחליפה בכל יום כנ"ל) כיון שכמוסה אינה הדר משא"כ כשנשרו ע"י תחיבתו מקצת עליו (וגם לא נר' כלל שיהי' כונת המג"א בנשרו למטה [ע"י תחיבתו] עלה אחת או שתים שתפסול אפילו לכתחלה. כיון שזהו אינו ניכר רק עכ"פ במיעוט הנראה שנשרו מהעלים, וגם אם נחמיר לומר דגם אם נשר אפי' עלה אחת אין ליקחה לכתחלה מ"מ פשוט) דגם כשנשרו למטה איזה עלים מ"מ נשאר למעלה (בערבה יפה) משם עוד י"ב גודלין עד למעלה והוי עדיין הדר משא"כ בכמוש כנז'. וגם יש חשש יבש דזהו פסול גם בדיעבד (כנ"י בסי' תרמ"ז שם) דזהו כ"פ כשהעת חם בסוכות ויחזיקו הלולב בספל מים בסוכה מ"מ כשזורח השמש (או קצת שיש להם תנור להחם הסוכה דכשיישן בלילה שלא יהי' מצטער מפני הקור. וכן מהראוי) אז יבשו עלי הערבה עד שנפרכו קצת בצפורן בתוך איזה ימים וכיון דהוי חשש בדיעבד ג"כ ע"כ אין לזוז מד' הרמ"א להחליפם בכל יום. (רק צריכין ליזהר שלא לזורקה לחוץ הערבה שמסירין כיון דהיא עדיין כשרה והוקצה לז' ימים ע"כ יניחה שם בהסוכה במקום מוצנע). אך ביו"ט ב' אין להחליפה משום חילול יו"ט כי ישירו עלים בין בהוצאת הישנה והכנסת החדשה כמובן וז"פ.