אור ברסלב

נמוקי אורח חיים· רבי חיים אלעזר שפירא

סימן תקמב

סימן תקל

סעיף ב'. (א) כל מלאכה מותר לעשותה על ידי פועל שאין לו מה יאכל כדי שישתכר ויחי'. עיי' מג"א (ס"ק א') בשם הרמב"ם דמלאכות ממש האסורות אסור לעשות בחוה"מ גם ע"י עני זולת אם אין לו ממש מה יאכל כלל עיי"ש, ועי"ז התירו להם בעוה"ר לחלל מועדות ע"י עני באמרם שאין לו מה יאכל והוא קונה בשכרו ליו"ט ברבורים אבוסים אבל לחם ומים יש לו ממילא גם בלא שכר המלאכה (וכגון בחוה"מ פסח יש לכולם גם לעני שבישראל מצות על כל היו"ט והרי לחם והרי מים) וא"כ אסור לו לעשות מלאכה האסורה בחוה"מ, ולכאורה י"ל עפי"ד הט"ז בזה (ס"ק ב') כיון דהותר למלאכה זו כשאין לו אז מה לאכול ע"כ מותר להרויח הרבה יותר בזה כמתני' (דסוף פאה) והוא בטוש״ע יו"ד (סי' רנ"ג סעי' א') דמי שיש לו פחות חמשים זוז אפילו נותנים לו אלף זוז בבת אחת ה"ז רשאי ליטול מן הצדקה עיי"ש וה"נ אם אין לו מה יאכל ואין לו מן המוכן ברגע א' אפילו על לחם אז מותר ליתן לו להרויח אפילו הרבה על ברבורים אבוסים ובפרט לכבוד יו"ט. ז"א דאטו בגברא ערטילאי עסקינן שאין לו אפילו פ"א על לחם וגם א"א לצמצם לו דוקא שירויח רק במלאכה א' כד' הט"ז הנ"ל וגם ביו"ט של פסח יש לו בחוה"מ לחם מצות מוכן כנ"ל. וגם יש לחלק ואין לדמותו לצדקה שם והוא קולא גדולה לגבי מלאכת חוה"מ כמובן ונודע. ע"כ זכור לטוב כ"ק אאזמו"ר הגה"ק זי"ע (הרב מהר"ש) מפה"ק כי בבואו הנה כמעט נתבטל שמירת קדושת המועד אצל הבעלי מלאכות כי כמעט כולם אמרו טענה זו שאין להם מה לאכול אם כי הפריזו על המדה כנז' והוא הרעיש על ככה וגם צוה להודיע ובאו לפניו כל הבעלי מלאכה שאמרו שאין להם על יו"ט ונתן להם מכיסו (אם כי גם הוא בעצמו קיים לוו עלי וכו' ע"י גודל צדקת פזרונו) על הוצאות יו"ט באופן שלא יעבדו בחוה"מ כלל והוא ביטל את הנוקפין וכו' וקול פטיש ומבזי את המועדות. בכל מה דאפשר למחות.

תוכן העניינים

נמוקי אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה