נמוקי אורח חיים· רבי חיים אלעזר שפירא
סימן תקל
א חול המועד. עיי' מג"א בשם רש"י דהמבזה את המועדות (שאין לו חלק לעוה"ב) היינו חוה"מ ובשם התניא רבתי ג"כ דחייב לכבדו במאכל ומשתה ובכסות כשאר יו"ט עכל"ה. והנה המג"א עורר מלעיל (סי' קפ"ח סעי' ז') דמשמע דדי בחוה"מ בפירות בלבד וע"כ א"צ לחזור בהמ"ז כשלא אמר יעלה ויבא וזהו דעת הרמב"ם שם אמנם בב"י בזה מביא דעת התשב״ץ דצריך לאכול שתי סעודות ביום דחוה"מ וכשהחסיר לומר יעלה ויבא צריך לחזור (זולת כשאכל עוד סעודה א' ביום חוה"מ א"צ לחזור דהסעודה היתירה אינה חיובית עוד) ועיי' במחצהש"ק בזה. וי"ל שפיר דהגם דשם לענין בהמ"ז לענין יעלה ויבא יש לפסוק כהרמב"ם ומחבר משום ספק ברכות להקל שלא לחזור משא"כ לענין ספק עשה דמקרא קודש דגם חוה"מ נקרא מקרא קודש כדאמרי' בחגיגה (י"ח א') וכ"פ הרמב"ם (בהל' יו"ט פ"ז ה"א) שמקדשו במאכל ומשתה וצריך לאכול סעודת פת ובפרט שהוא בכלל מבזה את המועדות ח"ו כנ"ל כשאינו אוכל פת. ועיי' בזה בדברינו באות חיים (סי' ל"א ס"ק א' בד"ה וראיתי בשו"ת קול ארי' וכו'. עמוד צ"ח בהנדפס) וכ"כ בשבלי הלקט לראשונים ז"ל דחייב לכבד במאכל ומשתה דכתיב אלה מועדי ה' אשר תקראו אותם מקראי קודש וחוש"מ בכלל מקראי קודש הם וכו' עכל״כ.
אמנם נ"ל לחלק בזה בין יו"ט גמור לחוש"מ דביו"ט גמור דמחוייב בקידוש מדרבנן ואין קידוש אלא במקום סעודה ע"כ החיוב לאכול ב"פ ביום סעודת פת (משום קידוש) כמ"ש המג"א לעיל (סימן תקכ"ט ס"ק ב') ועיי' באלי' רבה ובמחצהש"ק בזה. משא"כ בחוה"מ דאין חובת קידוש כלל ע"כ י"ל דדי בסעודת פת פ"א ביום (היינו במעל"ע) אמנם מד' התשב"ץ הנ"ל נראה דצריך ב"פ ביום גם בחוה"מ, והנה מ"ש הט"ז (בסי' תרס"ח) דלא מצינו חוה"מ שנקרא יו"ט עיי' מה שכ' עליו ביעיר אוזן להחיד"א ז״ל והשיג. וגם אנן בעניותן במנח"א (ח"ג סי' י"ט) עיי"ש באורך.
ב אסור בקצת מלאכות. עיי' בס"ק הקדום לענין מקרא קודש דשייך בחוה"מ ולענין אכילת פת. והנה עיי' במג"א בזה ממשנה דהלל ושמחה שמונה דחוה"מ חייב בשמחה כמו שארי יו"ט ועיי' לעיל בדברינו (סי' תקכ"ט ס"ק ב') לענין חיוב לאכול בשר ביו"ט או רק יין וד"א לפי"ד השאג"א עיי"ש ולפי"ז לכאורה קשה טובא מדברי הש"ס סוכה (מ"ז ב') דאמרי' מ"מ כוס בעינן פירש"י היכא משכחת לה זמן בחולו של מועד ואפילו לא בריך יומא קמא הא בעי כוס של יין ואין יין מצוי לכל אדם בחולו של מועד עכ"ל רש"י ז"ל ולפי"ד השאג"א למה אינו מצוי הא מי שרוצה לצאת שמחת יו"ט כחיוב גם בימי חוה"מ ולפי"ד השאג"א בזמן שאין ביהמ"ק קיים המצוה ביין (וכיון דבזמן האמוראים שם מיירי בע"כ לאחר החורבן) א"כ למה אין היין מצוי בחוה"מ וי"ל ראי' מכאן דהמצוה בחוה"מ ג"כ רק בבשר כמו ביו"ט (כנ"ל דעות חלו בדברינו סי' תקכ"ט) ובשלמא ביו"ט דהחיוב קידוש מדבריהם ב"פ ביום הגם דבשהד"ח יכול לקדש בפת מ"מ לכתחלה תיקנו חכז"ל מצותו ביין כמו בשבת ע"כ היין מצוי משא"כ בחוה"מ שא"צ יין לקידוש ושמחת יו"ט צריך לכתחלה בשר דוקא ע"כ אין מצוי אז רק בשר לכל אדם (ורק לעשירים ומפונקים יין). וגם יש ליישב לדעת השאג"א ג"כ כיון שיוצאים בע"כ כד' השאג"א גם בבשר או בד"א (רק דס"ל דבזמן שאין ביהמ"ק קיים אין החיוב בבשר דוקא) וכיון שא"צ אז יין לקידוש ע"כ שכיח רק בשר דבזה יוצאים לכ"ע כנז'.
אולם הנה ראיתי במור וקציעה (סוף סי' תקכ"ט) שמיישב ד' הרמב"ם שהצריך ביו"ט שיאכל בשר וישתה יין וכ' דבשר בודאי צריך ולא סגי בלא"ה ביו"ט אלא השאלה הוא אם יוצא י"ח שמחה בבשר (בלא יין) עכשיו שאין ביהמ"ק קיים עכת"ד ולפי"ז קשה לפי"ד רש"י הנז' כיון דהלל ושמחה שמונה והיינו גם בחוה"מ א"כ למה לא שכיח יין בחוה"מ הא לא סגי בבשר בלבד כנז' א"ו דרש"י לא ס"ל כדעת הרמב"ם בזה אבל צ"ע האיך למד הרמב"ם בפי' הגמ' בזה דלא כרש"י והאיך אפשר לפרש באופן אחר וצ"ע.
ג בקצת מלאכות. עיי' לעיל בדברינו בס"ק הקודמים לענין כיבוד חוה"מ. ועיי' במג"א בשם מהרי"ל דלבש (קט"א של שבת) בגדי שבת בחוה"מ וסיים המג"א ועיי' בסי' תרס"ד, כונתו (כמ"ש הלב"ש בזה) דשם לקמן (בסי' תרס"ד ס"ק ג') כ' המג"א בשם מהרי"ל דבהו"ר לבש הקיטל אבל שאר בגדי חול המועד לא הי' משנה ועפי"ז הי' נראה להמג"א (כנראה) דלא לבש מהרי"ל בחוה"מ בגדי שבת ויו"ט רק בגדי חוה"מ דהיינו חול ואולי הם טובים יותר קצת מבגדי חול גמור. וגם בפרמ"ג בזה (בא"א) כ' וקנו"א של שבת עסי' תקכ"ט במג"א ס"ק ד' וצ"ע י"ל בגדי יו"ט עכ"ל הפרמ"ג היינו דקשיא לי' הא צריך בגדי יו"ט להיות יותר יפים משל שבת וכנ"ל במג"א ובאמת הוא שם זה עוד במחבר (סי' תקכ"ט סעי' א') ע"כ הגיה הפרמ"ג דצ"ל בגדי יו"ט. וכל זה לק"מ וכמבואר שם במהרי"ל (בהל' סוכה בד"ה הושענא רבה) שכ' שלבש את השרגנייז (קינ"ל) כדרך בר"ה ויו"כ והשאר בגדים לא שינה חוץ מקט"א ומטרו"ן של שבת שלבש כל ימי חוה"מ עכ"ל בס' מהרי"ל ז"ל הרי בפירוש דלבש בגדי שבת בחוה"מ ורק מה שאמרו כנז' דבגדי יו"ט הי' לו יותר חשובים אלו כנראה לא לבש רק ביו"ט עצמו וס"ל דבזה עדיף יו"ט מחוה"מ וכיון דלובש בו בגדי שבת (בחוה"מ) אינו זלזול כבר. וא"כ לק"מ מה שהעיר המג"א כפי פי' הלב"ש כנז' עיי"ש וגם א"צ להגיה כמ"ש בפרמ"ג כנז'. ועכ"פ מזה סמך גדול דצריכין ללבוש רק השטוריימי"ל בחוה"מ למי שהולך בו בשויו"ט ולא ההי"ט (או כמו שנקרא קאפולו"ס) שזהו בגד חול ניכר לכל כי זה בודאי לא ילבושוהו בשבת בשום אופן וכשלובשו בחוה"מ היינו בכלל זלזול ומבזה ח"ו. ולהשומע ינעם.