אור ברסלב

נמוקי אורח חיים· רבי חיים אלעזר שפירא

סימן תעה

סימן תעד

סעיף ז'. (א) אין חיוב אכילת מצה אלא בלילה הראשון בלבד. עיי' מג"א (ס"ק ט"ז) דמ"מ מחוייבים בכל יום לאכול פת ועיי' בזה בחק יעקב ובפרמ"ג (בא"א ס"ק ט"ז) ובדברינו בזה לקמן (סי' תק"ל ס"ק א' ב') ובאות חיים על הל' תפילין (סי' ל"א ס"ק א' בעמוד צ"ח מהנדפס בד"ה וראיתי בשו"ת קול ארי' וכו') עיי"ש ועיי' במנהגי הגר"א מווילנא ז"ל (הנקרא ס' שערי רחמים) בהל' יו"ט (אות קט"ו) וז"ל שבעת ימים תאכל מצות כל שבעה מצוה ואינו קורא לה רשות אלא לגבי לילה ראשונה שהוא חובה ומצוה לגבי חובה רשות קרי לה אעפי"כ מצוה מדאורייתא הוא וכן פירשו יו"ט א"צ אות פסח במצה סוכות בסוכה ועוד כמה ראיות והי' (הגר"א) מחבב מאד מצות אכילת מצה כל שבעה וביו"ט אחרון הי' אוכל סעודה שלישית אעפ"י שלא הי' אוכל שלש סעודות בשאר יו"ט מפני חביבת מצות אכילת מצה שזמנו הולך לו וכו' עכ"ל. ע"כ רע עלי המעשה שעושין המונעים מלאכול מצה כל ימות הפסח (ויאכלו מצה רק בלילי הסדר דפסח) וכן צווח ותמה אאמו"ר הקדוש זי"ע כי מלבד שפוגמי' בכבוד חוה"מ מקרא קודש דאו' שלא לאכול פת וכנ"ל עוד יפגמו ויחסרו סעודות יו"ט ממש ועוד יותר כי בע"כ (חל שבת בנתיים של ימות הפסח) יחסרו (במנהגם זה) סעודות שבת בפת שהם כמו דאורייתא ממש ואפי' חכז"ל לא הי' להם כח לגזור לבטל אפי' בשוא"ת שלא לאכול מצה בימי פסח כיון שמפורש בתורת כ"פ שבעת ימים תאכל מצות וכידוע מד' הט"ז או"ח (סי' תקפ"ח, ויו"ד סי' קי"ז וחו"מ סי' ב') כנודע. מכ"ש שאין רשות לזה לקצת חסידים שוטים שבימינו ולבטל כמה מ"ע דאו' ודרבנן מסעודות שבת ויו"ט, וכד' המג"א והגר"א הנ"ל, ואל תשיבנו ממה ששמענו שעשו כזה כמה צדיקים ז״ל במדינתנו כי על זה כבר הזהיר (הה"ק מהרצ"ה מזידיטשוב ז"ל) בס' סור מרע ועשה טוב שאם תראה צדיק א' גם רבך עושה איזה דבר שהוא כנגד הש"ע והתורה לא תהרהר אחריו אבל לא תעשה כמעשיו בזה עד שתדע ותבין טעם ברור עפ"י התורה ולפי"ז אסור בזה לעשות כמעשיהם, אבל לא להרהר אחריהם, ובאמת ידענו ושמענו מאיזה צדיקים בדור שלפנינו שנהגו כן שהי' בגלילותם משובש בגסות במצות באפייתן ע"י נכריות ע"כ רע עליהם המעשה והמה עשו משמרת למשמרת ולא אכלו בכל ימי הפסח שום מצה גם שמורה ולגרמייהו הוא דעבדו ולמחות נגד האפיי' ע"י הנכריות אם כי התמרמרו על ככה לא הי' בכחם לבטל זה לגמרי והיו חלושי המזג וידוע חולי ר"ל. ע"כ החמירו כ"כ לנפשם עכ"פ. אבל אין לנהוג כוותייהו כנז'. ובפרט החסידים שבימינו אלו. ממ"נ אם יזהרו באפיית המצות בע"פ ללילי סדר הלא יוכלו אז ליזהר ולהשתדל ולהטריח (כמ"ש בש"ע בשם רבינו הרא"ש ז"ל וכהנה) לאפות עוד נ"ו או כ' מצות לנפשם שיהי' על כל סעודות שבת ויו"ט וחוה"מ ואם המה עצלים, או לא ילכו כלל לאפות המצות גם מה שיאכלו בעצמם להסדר. א״כ המה קלים וצבועים המראים א"ע כפרושים (כדאמרי' במס' סוטה כנודע בכל שום וחניכא דקרי להו שמה מדחז"ל) כי כל העולם יפרשו בפסח מחמץ והמה יפרשו גם ממצה (בגסות רוחם הנבערה אשר היצה"ר שופטם ומנהיגם) ואם לא יזהרו גם באפיות המצות שמורה שיאכלו להסדר למה יאכלו גם אז המצות הלא כתיב בערב תאכלו מצו"ת, ולא חמ״ץ, כיון שהם יזהרו מהמצות בכל ימות הפסח נגד משפטי התורה כנ"ל בע"כ יחזיקום לחמץ (ובפרט שלא ישגיחו באפייתם כנז' א"כ הרי הם בודאי חשש חמץ) ולמה יאכלום בלילי סדר. ואם ישגיחו ויאפום ללילי סדר הלא יוכלו לאפות עוד גם לסעודות יו״ט ושבת כנז'. ואם אין להם בביתם ובעירם עם מי לאפות המצות שמורה כראוי (מלבד דקשה ממ"נ א"כ למה יאכלום גם בלילי סדר כנ"ל) א"כ צריכין לילך מקודם הפסח איזה ימים לעיר הסמוכה שיש בתוכה חסידים ויר"א המדקדקים במצות ולאפות עמהם יחד באזהרה מצות שמורה כמצות התורה, או לקנות מהם (ממי שראוי לסמוך עליו וביודעי ומכירי קאמינא) מצות הנצרכי' לצורך יו"ט כנז', ואם כ"ז לא יעשו הרי הם כנ"ל. ולהשומע ינעם.

ועיין בש"ס פסחים (דף ק"ה ב') ברשב"ם ד״ה וליעבד בה תרתי, קידוש היום והוי נמי כבוד היום קצת אעפ"י שאינה בתוך הסעודה עכ"ל הרשב"ם ז"ל. ויתמה כל עובר על לשון שכ' דהוי רק כבוד היום (רק) ״קצת״ משום שאינה בתוך הסעודה. ולכאורה אטו מי שיאכל כזית בשר וישתה רביעית יין שלא בתוך הסעודה לא יצא י״ח מצות שמחת יו"ט וכבוד היום וכיון שמשייר הכוס יין לקידוש ביום למה הוי רק קצת כבוד היום ואינו בשלימות מפני שאינו מקיים זה בתוך הסעודה של פת אלא ודאי מזה בע"כ פשיטא דס"ל להרשב"ם דאם לא ישתה היין בתוך הסעודה רק מקודם כדין קידוש שהוא בע"כ קודם הסעודה לא יצא יד"ח בשלימות כנז' וה"נ שמחת יו"ט גם אם לא יאכלו בשר וישתו יין. עיי' לקמן בדברינו (סי' תקכ"ט סעי' ב') כיון שלא יאכלו פת בפסח ולא ישתו בסעודתן בזה הרביעית יין לא יצאו י"ח של כבוד וענג ושמחת יו"ט בשלימות כנז' וכונת ״והסעודה״ היינו פת. וכן מצאתי בשו"ת חתם סופר (חיו"ד סי' קצ"א בד"ה ומ"ש התוס') מ"ש בשם החזקוני דמצוה איכא באכילת מצה כל ז' ור' שבחידושיו עשה לו סמוכין שכן דעת הרא"ש והר"ן ג"כ.

וראיתי עתה מ"ש הגאון מברעזאן ז"ל בהגהותיו על או"ח לסי' זה שנדפסו (בס' אורחות חיים) שמצא בריב"ש (סי' קנ"ט) דאכילת מצה בז' ימי הפסח זולת ליל א' אין בו מצוה כלל רק רשות ותמהתי עליו (במחכת"ה) ולא ידענא מה קאמר מה מצא בריב"ש יותר מהמפורש בש"ע (סי' תפ"ה) בשבועה שלא אוכל מצה סתם אסור לאכול מצה בליל פסח אמר שבועה שלא אוכל מצה בליל פסח לוקה ואוכל מצה בליל פסח ומקורו מהירושלמי שבועות כנודע וז"פ וכן מפורש ומבואר בדברי רבינו הריב"ש שם בלי שינוי עיי"ש, והיינו מה דקאמרו חכז"ל ששת ימים תאכל מצות רשות היינו מצוה לגבי חובה רשות קרי לה כנ"ל וכדאמרינן בביצה (ל"ו ב') ועיי"ש ברש"י ד"ה ואלו הן משום רשות היינו מצוה לגבי חובה כמו הפרשת תרומות ומעשרות שהוא מחוייב עיי"ש.

תוכן העניינים

נמוקי אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה