נמוקי אורח חיים· רבי חיים אלעזר שפירא
סימן תעד
א ואין מברכין על הגפן כי אם אחר כוס רביעי. והרמ"א ג"כ כתב מנהג אשכנזים הגם שמברכין ברכה ראשונה על כל כוס וכוס אבל ברכה אחרונה אין מברכין רק אחר האחרון לבד וכן דעת רוב הגאונים עכ"ל הרמ"א ז"ל. והנה שמעתי בשם חויז הה"ק מהרי"א ז"ל מקאמרנא (בעל היכל הברכה) אשר דרכו הי' לברך על הגפן מיד אחרי קידוש על כוס א' וטעמי' הי' כיון דמאריכין בהגדה (עד גאל ישראל) ובפרט אצל הצדיקים בד"ת וסיפור יצ"מ יותר משעה וחומש דהוא שיעור עיכול לד' רש"י (עיי' לעיל סי' קפ"ד) וא"כ לא מהני הברכה אחרונה בסוף הסדר על אלו הכוסות ובפרט על הכוס א' ע"כ ששמעתי. וגם י"ל שהי' טעמי' דקשה לו קו' הט"ז בזה דהוי תרתי דסתרי אהדדי דממ"נ אם מברך בפה"ג על כוס וכוס בע״כ ס"ל דהגדה והלל הוי הפסק ומדלא מברך ברכה אחרונה על כוס וכוס ש"מ דשייכי' הם לסעודה. אך אי משום הא לא אריא דכבר תי' זה הט"ז שפיר עיי"ש. אמנם לענין שיעור עיכול הנה לעיל (סי' קפ"ד סעי' ה') כנ"ל נראה דרכו של הה"ק הנ"ל מכוונת כיון דשיעור שתיי' מועט מאכילה לגבי עיכול וגם כיש לומר אם אינו רעב ואינו צמא דהא ביין אינו ממילא רעב לזה ואינו שבע אחר שתייתו וגם יין לא ישתה לצמאו (רק מים) וגם לפי"ד המקילין שהביא שם במג"א (ס"ק ט') בשם שבילי אמונה וכן ביד אהרן מובא בבאה"ט שם גם בשם הלק"ט ועוד (ובשם חכמי הרופאים) דשיעור עיכול בינוני ו' שעות ובע"כ אנו סומכין על שיעור זה דהא ישבו רבותינו בסעודה גדולה ביו"ט וכיוצא ערך ד' או ה' שעות ואין לומר בזה ההיתר שכ' המג"א כיון שעוסקים באמצע בשתיי' או בפרפראות כי מה יענו בסעודה שלישית שעוסקים בד"ת ובזמירות כמה שעות ואין טועמין בנתיים א"ו דסומכין על שיעור זה דו' שעות שיעור עיכול עכ"ז לגבי שתיי' נראה דיודו דהשיעור פחות הרבה מזה ושתיי' יש לשער כמו אכילה מועטת ד' מיל שהוא שעת וחומש עיי"ש בטו"ז ובמחצית השקל וכיון שמאריכין רובא דרובא בהגדה יותר משעה וחומש כנז' א"כ הי' מהראוי להחמיר לברך על הגפן אחרי הקידוש כוס א' אך כדי לתרץ מנהגינו מאבותינו ורבותינו הקד' ז"ל שלא לברך על הגפן רק אחר כוס ד' (ובנ"י יוצאים בזה ביד רמ"א ז"ל רבינו הגדול זי"ע) י"ל כיון דבשעת ישיבתן להגדה אחרי הקידוש לא ידעו אם יאריכו כ"כ יותר משעה וחומש וגם כ"פ אשר לא יאריכו באמת כ"כ כי ממהרים קצת בהגדה ובפרט בליל א' כדי לאכול הכזית מצה קודם חצות בודאי ע"כ גם אם אירע שהאריכו ה"ז ממש כדינו של המג"א (בסוף ס"ק ט' שם) דמי שרוצה לפטור ב' שתיות בברכה א' ושהה בנתיים כדי שיתעכל צריך לחזור ולברך ברכה ראשונה וזה אנו עושים באמת שמברכין עוד הפעם על כוס ב' בפה"ג אבל על הגפן על כוס ראשון לא מברכין כטעם הנז' וקשה לפנינו לשנות מנהג אבותינו כנז'.