נמוקי אורח חיים· רבי חיים אלעזר שפירא
סימן תעג
כבוד ידי"נ הה"ג וכו'
הן ראיתי כל מכתביו, והרבה יש להשיב על כל פרט ופרט, ואמרתי עכ"פ על פרט אחד ששאל ודפק זה כמה פעמים, על דבר סידור הקערה שמניחים המצות למטה. ואח"כ עליהם למעלה הביצה והכרפס וחרוסת ומיניהם. כפי הכונה בפע"ח וסידורי האריז"ל שהם הג' מצות בחי' כהן לוי ישראל, חב"ד, ועל ידם כל המינים כו'. ואיך יתכן זה הסדר י' ספירות. שהחב"ד יהי' למטה והמדות למעלה וכו', וכתב באמת בשם סידור הרש"ש זי"ע שהם מניחים המצות ובאורך הקערה שארי המינים, ולא עליהם, ונדחק לפרש לשון עליהם שנמצא בכתבי וסידורי האריז"ל [בשם החברים ז"ל] היינו ודסמיכי להם באורך או ברוחב, ולא על גביהם, הן אמת יש לפרש כן ודסמיכי עליהם [היינו בצידיהם]. אמנם הקבלה והלכה למעשה בידינו מאבותינו הקדושים זי"ע שהיו מתלמידי תלמידי רבינו הבעש"ט זי"ע, שהיו כולם מסדרים המצות למטה, ועליהם על גביהם שארי הדברים כנ"ל, משמע ברור שהי' כן גם כוונת הר"ר שבתי זי"ע בסידור האריז"ל, שהיה הר"ש מתלמידי הבעש"ט זצוק"ל, שבוודאי עליה' היינו על גביהם. ובאורם נראה אור עד אורו של מלך המשיח בביאתו ב"ב ברחמים, ע"כ צריכין למשכוני נפשן לתרץ הדברים בעה"י וכפי קם דעתי.
ומ"ש כת"ה כי דברי הה"ק בס' פרי קודיש הילולים (בד"ה שער חג המצות סוף פ"ב להר' חיים כהן בשם הריז"ל מע"ח ויסדר סידור הקערה וכו') אינם מובנים, ולאו כל מוחא סביל דא, אמנם אמת כן. ודבריו ז"ל עמוקים מני ים, אבל בכללותן מובנים גם לאנשים כמוני כיון שמצא מקורם טהור בתיקוני זוה"ק (תיקון ס"ט) תלת טיפין דאזדריקו ממ"ס דכל סתימין וכו' ולקבל טיפין אלו תיקנו ג' מצות בפסח., כו', והנה מאלו הטיפין דרומזים לתלת מצות וכמו שביאר הרב לעיל פ"א אך מוחין דגדלות וכו' והנה מאלו הטיפין זרע קדש מצבתה צומחים ה"פ אור עובדא דבראשית עכל"ה לעניננו, הרי טעם וריח עכ"פ להריח למבין קצת בבחי' צמיחה ודוגמתה שהוא מתתא לעילא, ע"כ הג' מצות הם למטה. ודבריו הקדושים נאמנים ונחמדים, לאהובים וידידים.
וגם מצא מקום בתיקוני זהר הקדוש שצריכין ג' מצות דייקא בליל פסח, ולא רק ב' (כמו שהעירו בגורי האריז"ל שגם הרב לא עירב המצה בתוך הב') כיון שיש דיעות בפוסקים שצריכין רק ב' וכ"כ הגר"א ז"ל מווילנא, ועיין בדברינו בשו"ת (מנח"א ח"ג סי' כ"ב) מ"ש בזה, ועכ"פ זהו מקורו בתיקוני זוה"ק שצריכין ג' מצות ובעיקרם כולן שווין לטובה בשורש כאחד.
ולענין שאלתו והמדובר בזה, נלע"ד לומר עוד כיון שכללות כונת ליל זה שזהו היה הנם ופלא שעי"ז אין אנו יראים עוד מהדינים של קטנות א' כיון שבאו מקודם בקידוש כבר גדלות שני וממילא גדלות א' מקודם, צ"כ באים מוחי חב"ד מקודם מניחים למטה ג"כ היפך מכל עבודתינו וכונתינו בכל השנה רומז למעלת לילה זו, וכל דברינו בדרך אפשר ולקיים מנהג אבותינו ורבותינו זי"ע.
עוד י"ל בזה לקיים מילי דאבוה אאמו"ר אביהן ורבן של ישראל זי"ע בהגדה של פסח בתפארת בנים שלו. רמז שם על ג' מצות אלו שהכונה, כ"הן לוי ישראל, היינו ר"ת כלי עיי"ש, ויש לבאר בזה עפ"י הנודע בכתבי האריז"ל בבחי' כלים פנימיים אמצעים וחיצונים, וכלים חצונים הם בחי' נה"י ובו שם ב"ו וכן הוא בכל הי' ספירות. ע"כ י"ל (בדרך אפשר) עפ"י דאאמו"ר כנ"ל שהג' מצות בכוונתם ר"ת כלי, היינו שהם רק הג' מצות בהנחותן בקערה בזה הכלים חיצונים דבחי' חב"ד. וע"כ הם נה"י דחב"ד ובחי' ב"ן בבחי' זה. ע"כ מניחים אותם למטה סמוך להקערה בחי' מלכות וב"ן, הבן.
וגם זה צריכין להעיר מ"ש בשם סידור הקדוש מהרש"ש זי"ע שגם בליל פסח שחל בש"ק יקחו י"ב מצות והג' מצות באמצע, הנה אבותינו ורבותינו זי"ע לא נהגו כן בליל פסח שחל בש"ק ליקח י"ב מצות. רק ג', (רק בבקר בסעודת שחרית וסעודה הג' שמחלקים הסעודה לשנים לוקחים י"ב חלות) כדי שלא לשנות כונת האריז"ל, ולהבין קצת טעמינו עיין בדברינו בעה"י (בחמשה מאמרות, מאמר נוסח התפלה אות כ"א) עיי"ש, וכן בנימוקי או"ח סי' רע"ד סק"ב, בד"ה ומ"ש בשע"ת בזה) יראה שם דעתינו ע"ד הרש"ש והרמ"ז וכו' בענין כבוד אושפיזא דיו"ט שחל בשבת, ומכ"ש בליל פסח.
והנה עוד ראיתי לעורר בפשטות מ"ש בסידור הר"ר שבתי ז"ל בסידור הקערה. ושכן הוא (ברמ"א סי' תע"ג סעיף ד') ויהיו מסודרים באופן שלא תצטרך לעבור על המצות ותפגע בכרפס תחלה, ועיין בדברינו (באות חיים על הל' תפילין סי' כ"ח ס"ק ג') עיי"ש, ובסידורנו על השולחן הקערה והכרפס מונח בצדשמאל של הקערה כנזכר שם בסידור, א"כ מהו שתפגע בכרפם תחלה הא אדרבה בצד ימין פוגע תחלה בחרוסת או בזרוע שהם בצד ימין הקערה ולא בכרפס, אולם פשוט החילוק שאצלם שלא היו נזהרים שלא לאכול ממצה שרויה או שנתזלחה ביין, ע"כ היו מחזיקים הקערה לצד ימין על השולחן, ובשמאל הכום יין. שגם כשמגביהין הכום בימינו, ויורד ממש טיפות יין על המצות אין חסרון. משא"כ אנחנו שנזהרים בחומרא דשרויה גם ביין. ע"כ מעמידין הקערה בצד שמאל השולחן, היינו סמוך ליד שמאלו כדי שיעמידו הכום בצד ימין כדי שלא ישפך ממנו על הקערה והמצות כשמגביהין הכום לקידוש וכיוצא ע"כ אין פוגע דוקא בכרפס תחלה שאינו לצד ימינו וז"פ, השי"ת יעזרינו ב"ב בביאת גואל צדק ומפני רוב טרדותי ומיחושי גופי אקצר בכמה דברים שהיה ראוי להאריך.
ולפלא הוא בעיני כי כת"ה כמה שנים מתפלל מוספים לפני התיבה בר"ה ויוהכ"פ במירון. וגם בעל תוקע שם, ומדוע לא עשה רצון יראיו הסבא קדישא הגה"צ הכהן הגדול המקובל אלקי המפורסם וכו' מרנא ורבנא הרב רבי חיים שאול דוויך הכהן שליט"א שיפתחו שם במרון צורת הדלת שיש שם אצל הציון הקדוש של רשב"י זי"ע בצד ימין. כנראה שהיה שם פתוח בשנים קדמוניות שיוכלו להקיף גם ושם בד' מינים או סתם הקפות כמבואר בספר מגיד מישרים למרן הב"י זי"ע, וכהאי עובדא היה גם לפני מר הרח"ש דוויך שליט"א כי בחלום ידברו בו ולחביריו שיחיו. והמה בקשוני על בכה או במכתב מיוחד טרם נסעתי לשוכ"ט מארץ הקדושה, וכבר השתדלתי בזה אצל מכירינו בצפת"ו והגבאים של מירון. וכולם הבטיחוני, והענין הזה הוא ענין גדול מאד וההוצאות מועטות הן לפתוח שם הפתח. ואין קול ואין עונה, ומדוע לא יעסוק בזה כת"ה בהיותו שמה בענין גדול הזה ולעשות רצון צדיק הנ"ל, ולטובת כלל ישראל שיוכלו לעשות שמה ג"כ הקפות.